בשנה ושלושת החודשים האחרונים, מיליוני ישראלים התרגלו להיכנס ולצאת מהמרחבים המוגנים כתוצאה ממתקפות טילים מאיראן, לבנון ותימן ועוד קודם לכן מרצועת עזה. בהחלטה אסטרטגית, ויש שיאמרו מבריקה, החליטו באיראן, כי עדיף לבנות מערך טילים מאיים סביב ישראל מאשר להקים ולתחזק חילות אוויר יקרים ומורכבים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בזמן שבישראל השקיעו עוד ועוד משאבים בחיל האוויר ובמערכות הגנה אקטיביות רב שכבתיות נגד טילים, הוזנחה הכוונה להקים "חיל טילים" התקפי כמענה אפשרי בזמן מלחמה.
בשנת 2018, יזם אביגדור ליברמן במהלך כהונתו כשר הביטחון את הקמת 'חיל טילים' לראשונה בתולדות צה"ל, שתפקידו יהיה לפגוע באויבים בטווחים ארוכים, בלי לסכן מטוסים או טייסים. ההצעה של ליברמן עסקה בחמישה סוגי טילים, מטילים קטנים ומדוייקים, עד טילים שמגיעים למעגל השני והשלישי - איראן והחות'ים.
ליברמן הורה להקצות, בשלב הראשון, כחצי מיליארד דולר להקמת מערך טילי קרקע-קרקע מדויקים לטווח של 300 ק"מ, שיהווה חלק מזרוע היבשה של צה"ל. זו, לפי החזון שלו, זו הייתה אמורה להיות רק ההתחלה לשורת פרוייקטים של פיתוח והצטיידות בטילי קרקע-קרקע לטווחים גדולים יותר שבסופה יוקם בצה"ל חיל חדש, חיל טילים.
גם יו"ר רפאל דהיום, השר לשעבר יובל שטייניץ, האיש שהוציא את הגז הישראלי מהים וזיהה ראשון את הכור הגרעיני של סוריה, הציע לפני כמעט 20 שנה להקים מערך טילים שיכה במדינות האויב בעת הצורך.
אך למרות ההצהרות הרבות - המהלך מוסמס ובוטל. מי אשם? אתם בטח שואלים... ובכן, מספר תשובות בנושא כפי שנביא בהמשך. אך תחילה לעצם הנידון: מה הם היתרונות והחסרונות של חיל טילים שכזה?
היתרונות של חיל טילים
- עלויות נמוכות ביחס לעלות רכישת מטוס.
- הפעלה מהירה בלחיצת כפתור שאינה דורשת מיומנות ומקצועיות רבה.
- חוסר סיכון חיי הטייסים, ולא סיכון הכלים שעלותם יקרה מאוד.
- זמינות ויכולת פריסה תוך זמן קצר, בניגוד להפעלת המטוסים הדורשת זמן רב יותר.
- יכולת פגיעה מדוייקת - האיראנים או החות'ים אינם מחזיקים במערכת הגנה האווירית כמו שיש לישראל ומשכך יכולת הפגיעה עולה.
- מאזן אימה - בשעה שידעו אויבי ישראל כי היא מחזיקה יכולת תקיפה קטלנית ומהירה המכסה כל נקודה באיראן הם יירתעו מלנקוט פעולות עוינות כנגד ישראל.
- לאחר שיגור הטיל אין סיכון שייחשף, בניגוד למטוס שברגע שנחשף נאבד אפקט ההפתעה והמטוס עצמו הופך למאויים.
החסרונות של חיל טילים
- מדובר בפתרון יקר יותר ממטוסים, עם יעילות מבצעית מוגבלת.
- טילים הם פתרון מבצעי חד-פעמי ולא מספק בהשוואה למטוסי קרב שעלותם יקרה בזמן הרכישה אך נמצאים בשימוש אלפי פעמים במהלך עשרות שנות השירות.
- הטילים מכוונים למטרה אחת בעוד מטוס קרב יכול לתקוף בעשרות נקודות שונות.
- הטילים ניתנים להטעיה באמצעי לוחמה אלקטרונית וסייבר.
- החומר נפץ שבראש הקרבי של הטיל קטן בהרבה מכמות הפצצות שמסוגל מטוס קרב לשאת איתו ולהפציץ.
- אין לטילים את החשאיות והחתימה הנמוכה של מטוסי החמקן שמחזיק חיל האוויר הישראלי.
- הדיוק של הטילים אינו מספק, ואין להם את היכולת להתמודד עם מטרות ניידות.
לאחר שהבנו את הצדדים לכאן ולכאן, יש להבין מדוע ההצעות בנושא נדחו פעם אחת פעם ולא הוקם החיל?
ובכן כמה תשובות בעניין, להלן העיקריות שבהם:
דוקטרינת "מעגלי האיום"
לאורך שנים רבות נקטו בצה"ל ובחיל האוויר בגישה שחילקה את האיומים למספר מעגלי איום; המעגל הקיומי הקרוב והאקטואלי, מעגל שני למרחק ביניים עד הגבול העיראקי, והמעגל השלישי שזה איראן - הנחשב כאיום פוטנציאלי. עד היום התרחיש שאליו נערכו היה האיום מהמעגל הקרוב והאקטואלי, אך לאחר המהפך בחודשים האחרונים בזירות הקרובות, דווקא המעגל הקרוב הפך לאיום פוטנציאלי ואילו המעגל השלישי - תימן ואיראן הפך איום הבלעדי והאקטואלי.
בעקבות הגישה הזו, השקיעה ישראל לאורך השנים בהגנה ובהתקפה בעיקר סביב שני המעגלים הקרובים, ובהקמת מערך הגנה אווירי המתקדם בעולם בשלל שכבות הגנה. כאשר ביחס למעגל השלישי השאירו בצה"ל יכולות למבצעי תקיפה מורכבים - כמו שראינו בתקיפות באיראן ובתימן, כאשר בכל מבצע שכזה משתתפים עשרות מטוסים המצריכים אופרציה שלימה.
כעת נדמה כי בישראל חייבים לשקול את שינוי הפרדיגמה והתפיסה הצבאית בעניין נוכח התהפוכות באזור והשינוי במפת האיומים.
האגו והיהירות של חיל האוויר
במאמר בנושא שכתב האלוף במיל' יצחק בריק הנחשב כ'נביא הזעם' במדינה בעיתון הארץ בשנת 2020, טוען בריק - המצדד בהקמת החיל טילים - כי כל המסמוס של הרעיון של החיל נובע מאגו ויהירות של חיל האוויר.
בריק כתב: "התפיסה המקובלת היום בקרב הפיקוד הבכיר של צה"ל וחלק מחברי הממשלה היא, שחיל האוויר הוא צבאה של מדינת ישראל. אף שאבד הכלח על תפיסה זו, היא ממשיכה להתקיים בעיקר בגלל היהירות והאגו של מפקדי חיל האוויר הבכירים, שאינם מוכנים לוותר על האתוס שיצרו. הם נלחמים שאף שקל לא יעבור למערכים אחרים על חשבון תקציבים לרכש מטוסים חדשים. לזה מצטרפת חולשת הרמטכ"לים מול הקונספציה השגויה שחיל האוויר יוכל לתת מענה הולם במלחמה רב זירתית".
המאמר של בריק עורר בשעתו זעם גדול בקרב יוצאי חיל האוויר, ובתגובה, פרסמו שנים מבכירי החיל לשעבר - האלוף במיל' רן גורן ואלוף במיל' עמוס ידלין מאמרי תגובה. בין השאר כתבו השניים כי אין תחליף לחיל האוויר, משלל סיבות שחלקם הובאו קודם.
על פי ילדין, המענה שעיצב חיל האוויר כנגד האיומים של טילים בליסטיים מבוסס על מענה משולב של: הרתעה, הגנה אקטיבית, הגנה פסיבית, תקיפה ושיתוף פעולה בין לאומי. כשלדבריו, "גם אם הפתרון אינו מושלם הוא טוב בהרבה מכל פתרון מערכתי אחר".
הטילים של ישראל
למרות שלא הוקם בפועל חיל טילים ישראלי, המדינה מחזיקה למעשה מאגר טילים בליסטיים הידועים כסדרת טילי יריחו 1,2,3. הנתונים סביב הטילים מעולם לא קיבלו אישור רשמי בישראל אך על פי הדיווחים בעולם, טיל היריחו 3 הוא בעל טווח של 8,000–13,000 ק"מ והוא בעל יכולת נשיאה של מספר ראשי קרב גרעיניים ותרמו-גרעיניים במשקל 2,500–3,800 ק"ג בעוצמה שבין 800 קילו-טון TNT עד 12 מגה-טון TNT.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בתפילה לשומר ישראל שישמור שארית ישראל, כי יודעים אנו שאם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר, וכל ההתחכמויות לא יעזרו.