כמעט שנה וחמישה חודשים אחרי מתקפת חמאס, בראשית השבוע הוצגו תחקירי 7 באוקטובר בפני פורום הסגל הבכיר בצה"ל שהתכנס בבסיס פלמחים. כ-600 מפקדים נכחו שם, ומי שלקח את מירב תשומת הלב היה מפקד 8200, תא"ל יוסי שריאל, שכבר לקח אחריות ופרש מתפקידו, ואמור להתחלף בעוד שבועיים.
על פי הדיווח של יוסי יהושע ב'ידיעות אחרונות', שריאל עלה לבמה ומתח ביקורות קשה על הרמטכ"ל הרצי הלוי ועל התחקירים. הוא לא חשך את שבטו מהבכירים ביותר וגולל מסכת האשמות כנגד הפיקוד הבכיר של צה"ל.
יוסי יהושע מביא בדיווח את הנאום המלא של תא"ל שריאל כפי שהובאו מפי קצינים רבים שנכחו באולם:
"זה היה מטלטל, חשבתי שהספינה של אמ"ן תטבע"
"ב-7 באוקטובר בשעה 06:29 לא עמדתי במשימה כפי שציפו ממני פקודיי ומפקדיי, כפי שדרשתי מעצמי, והכי חשוב והכי כואב ‑ כמו שציפו ממני אזרחי המדינה שאני כל כך אוהב. כאשר מינו אותי למפקד 8200 ציפו ממני שדברים כאלה לא יקרו, וזה קרה. אני, יוסי, כשלתי. אני מבין שאת הנעשה אין להשיב, מרכין ראש ומבקש סליחה עמוקה".
תא"ל שריאל המשיך ותיאר את תחקירי אמ"ן: "תהליכי התחקור היו מורכבים, עוצמתיים וכנים. שישה ימים שהתחילו בשעה 8:00 והסתיימו בשעה 18:00, בהם ישבו בחדר אחד כל האל"מים, כל התא"לים, והתא"לים במיל'. זה היה קשה. זה היה מטלטל. היו רגעים שחשבתי שהספינה של אמ"ן תטבע אבל בזכות התחקירים המעמיקים ראיתם פה תחקירי עומק".
"אני מזמין את כל האולם לבוא ל-8200", הוסיף, "לקרוא 148 עמודים של התחקיר המסכם כולל התקלות והשגיאות של היחידה ושלי באופן אישי. התחקיר לא שייך רק לנו. כל מי שמעוניין, שיתאם עם הלשכה שלי ויבוא לקרוא וללמוד". שריאל אף פנה לרמטכ"ל בפניה אישית ואמר: "אני מצדיע לך על פרקים רבים במנהיגות אנטי-שבירה שלימדה אותי ואותנו, ונתנה לנו הרבה כוחות".
"שבעה באוקטובר - מחלה שפשטה בצבא"
שריאל אמר: "יש לי 100% אחריות, ואני לא צריך ולא רוצה להתחלק באחריות שלי. שבעה באוקטובר זו לא תאונה. זו מחלה קשה שהתפשטה בצבא. את הדבר הכי חשוב, לשאול ולתחקר כדי שנוכל להתמודד עם המחלה שהתפשטה ‑ לא עשינו. העיקר חסר מן הספר. הוא לא תוחקר, ולצערי לא במקרה".
תא"ל שריאל פירט: "כל חיי גדלתי על המפגש בין העולם המודיעיני לעולם המבצעי. בין קמ"נים למפקדים. המפגש הזה בוחן דברים, בעיקר כאשר ישנם סימני שאלה. כאשר אנחנו מביאים ידיעה שחיזבאללה הולך לירות לא צריך מפגש בין מודיעין למפקדים. הידיעה מגיעה וחיל האוויר יודע להיערך. כאשר אנחנו מביאים ידיעה שאיראן הולכת לירות לא צריך מפגש, צריך להיערך. כל עניינו של המפגש הוא כאשר יש ידיעה ולא ברורה הסיבה. כאשר מתבצעת השמשה של נכס חירום ולא יודעים למה, ועכשיו השאלה איך נערכים. כל חיי גדלתי על המפגש בין אנשי המודיעין והמפקדים, והוא ליבת הפעלת הכוח בצה"ל".
"חמאס הכריע אותנו 0:15"
לדבריו "עלינו למגרש, צה"ל מול ארגון חמאס. בהשוואה, עלינו ברצלונה מול מכבי חיפה, וב-7 באוקטובר קיבלנו 0:15. עלינו עם הקבוצה הכי חזקה, לא שלחנו את הנוער. קמ"ן פיקוד הדרום היה בצה"ל קמ"ן הפיקוד המוביל שרצו לקדם לתא"ל, קמ"ן האוגדה הוא מהקמ"נים המובילים באוגדות, מפקד 8200 סביר (כך הגדיר את עצמו, ב.נ), אלוף פד"מ וואו, רח"ט מבצעים מדהים, ראש אמ"ץ וואו, מח"א מדהים, רמטכ"ל מדהים ומנוסה - ועדיין הם הכריעו אותנו לשעות ארוכות".
"לא היה אומץ לשאול מה קרה לנו"
על פי שריאל, מתחילת המלחמה ‑ המפקדים המובילים לא התכנסו יחד כדי לשאול את השאלות הנדרשות. "הדבר הכי מורכב והכי קשה הוא שהקבוצה הזו לא עצרה 507 ימים, אפילו לא ל-10 דקות, כדי לשאול איך נכשלנו כקבוצה. אפילו פעם אחת לא התיישבו יחד כלל השחקנים המרכזיים, המפקדים ואנשי המודיעין, לשאול יחד איך זה שככה נכשלנו כקבוצה.
כאשר צה"ל ניצח את חיזבאללה אז השלם הצה"לי ניגן במיטבו, וכולם יחד ניצחו בפיקוד המטכ"ל כולו, אבל כאשר הכריעו אותנו אז פתאום זו לא הקבוצה. זה הכול בגלל שני שחקנים, ואפילו לא היה לקבוצה אומץ לשבת יחד פעם אחת ל-15 דקות, בלי הקלטות ובלי מתחקרים, ולשאול מה קרה לנו, לא רק לשאול מה קרה לשחקן זה או אחר, אלא מה קרה לנו כקבוצה".
"הקבוצה המודיעינית", הוא הבהיר, "עשתה את זה בראשות ראש אמ"ן הקודם. היה קשה ומפחיד, אבל לכן יש תחקירים מעמיקים ונוקבים. מה קרה לקבוצה, מה קרה למפגש בין העולם המודיעיני לעולם המבצעי? זה לא נשאל ולא תוחקר. העיקר חסר מן הספר, ואני לצערי חושב שזה לא במקרה".
הוא נתן דוגמה מהשיח של הנהגת חמאס לפני המתקפה, שממחישה את חשיבות ההיערכות של צה"ל לכל תרחיש: "ב-5 באוקטובר, כאשר סינוואר סיכם את ההחלטה הסופית ליציאה למתקפה, הוא סיכם שני דברים שאם הם מתממשים ‑ אז המתקפה מבוטלת כי חייבים הפתעה. הראשון הוא טנקים בעמדות, והשני ‑ מזל"טים באוויר".
"עיוורים עם כלב נחייה"
לאחר מכן, שריאל דיבר על העיוורון בצמרת הצבא: "יש לי חבר שהרבה מכירים אותו פה, קוראים לו אורן בליצבלאו. הוא נהיה עיוור, אחרי שהתפוצץ עליו מחבל מתאבד. פתאום, כל המפקדים הם רק עיוורים שעברו באור אדום כי כלב הנחיה אמר להם לעבור באדום".
"דורש שכל בריא שלא תוחקר"
שריאל חזר לדבר על הסימנים המקדימים, בלילה שלפני המתקפה: "כל המפקדים הכירו כי חמאס השמישו סימים ברחבי הרצועה והשמישו את נכסי החירום שלהם. ועכשיו לא ברורה הסיבה למה הם עשו זאת. היו גם סימנים מרגיעים, זה נכון, אבל אם היינו שואלים אדם סביר ברחוב, לא בוגר קורס קציני מודיעין או קורס מפקדי חטיבות, האם כאשר אלו הסימנים, כדאי שהטנקים יחכו בעמדות והמזל"טים יהיו באוויר, מה הוא היה אומר? וגם אם בלילה חושבים שזה רק תרגיל של חמאס, האם לא כדאי להיות מוכנים למול תרגיל של האויב במרחב הגבול? כל זה דורש שכל בריא ומפגש בין המודיעין למפקדים שעד כה לא תוחקר".
שריאל המשיך עם שאלות נוקבות: "אחד התא"לים במילואים שאל ‑ למה כולם עסוקים בלהביא עוד מידע? אנחנו בתחקיר מעירים לעצמנו על למה לא דרשנו עוד הפעלת כוח ‑ אבל מול המידע שהיה, למה כולם עסוקים בלהשיג עוד מידע במקום לשאול מה לעשות עם המידע הקיים ואיך נכון להיערך?".
"נגיד שהיו מתקבלות בלילה רק שתי החלטות על טנקים בעמדות ומזל"טים באוויר, וחמאס היה מבטל את המתקפה, חוץ מפלוגה אחת שהייתה מתבלבלת ומנסה לנוע קדימה והייתה חוטפת. אז, היינו פה בתחקיר של ההצלחה הגדולה ביותר שהייתה. איך אז היה נראה הסיכום? גם אז אמ"ץ היו אומרים שזה לא קשור אליהם? גם אז פיקוד הדרום היו מגלגלים את ההצלחה לאוגדה וחיל האוויר היה אומר שהוא רק מימש את הנחיות אגף המבצעים? או שאז כולם היו חלק מההצלחה?" תקף.
שריאל דיבר על כך שבחמאס שקלו לבטל את הפלישה ברגע האחרון. "אחד הבכירים של חמאס סיפר לחבר שלו, שלושה ימים אחרי 7 באוקטובר, ששעה לפני המתקפה הם שקלו לבטל אותה כי לא ראו שום כוח ‑ אז חשבו שצה"ל אולי עושה להם מארב".
שריאל אמר: "היו הרבה פעילויות, גם בשטח וגם במטכ"ל, בעיקר המון אזרחים וכוחות שקפצו ובאו, אבל השלם הצה"לי לא תפקד שעות ארוכות. ובכל יום תחקירים, מהבוקר עד לשלב ההתייחסויות, היחידים שהציגו תקלות היו המודיעין. כל שאר המפקדים עשו רק כמה שגיאות. חוץ מאשר במודיעין, בכל הצבא כולו לא הוצגה אפילו לא תקלה אחת.
"צה"ל קרס לשעות ארוכות, הדם לא זרם"
"כאשר מתחקר המודיעין של הלילה מציג, הוא מתייחס לשגיאות והתקלות של המודיעין. כאשר התחקיר של הציר הפיקודי מציג, הוא מציג שהתקלות של המפקדים היו המודיעין. הגוף שנקרא צה"ל קרס לשעות ארוכות, הדם לא זרם, אבל תחקיר חטיבת המבצעים מראה שצריך לחלק ללב של צה"ל צל"ש על תפקודו", עקץ שריאל את חטיבת המבצעים, "אני מקווה שמשאית הצל"שים מחכה פה".
בסיכום דבריו אמר שריאל: "זו לא תאונה, זו מחלה קשה שהתפשטה. לא התייחסנו בצבא למלחמות שיכולות לקרות בהפתעה כתרחיש רלוונטי, לא התייחסו לזרוע הצבאית של חמאס כצבא ולכן נתנו לה להיות על גבולותינו דקות בודדות מיישובים, וחשבנו שיש לנו תעודת ביטוח כפולה של מכשול ומודיעין שלא רק יעיר אותנו, אלא יסביר בדיוק מה קורה. זה יושב על בעיות של תרבות, ערכים ומבנה".
שריאל הוסיף "לפני כמה שנים היה פוליטיקאי שאמר שזה שהוא אחראי לא אומר שהוא אשם", - רמז שריאל לנאומו של השר לביטחון הפנים לשעבר, אמיר אוחנה, אחרי האסון במירון, "וכולנו בצבא זלזלנו בו שהם בפוליטיקה לא גדלו כמונו בבה"ד 1 על ערך אחריות אמיתי, ובזמן אמת גילנו שכאשר מנצחים את חיזבאללה אז צה"ל כולו אחראי על הניצחון והביא אותו, וכאשר קרסנו מול חמאס לשעות ארוכות אז המפקדים אחראים אבל הפקודים שלהם אשמים".
על פי הדיווח, אחרי דברי מפקד 8200 היוצא, עלה לבמה הרמטכ"ל הרצי הלוי ואמר "יוסי, אני שמח שאמרת". הלוי השיב על הטענות ואמר: "אני לא ממליץ להתחיל מאבק של אסכולות, ככה קרה אחרי 2006. ויכוח דתי בין אש לתמרון, התבגרנו רק ב-2012 והבנו שהם צריכים להתחבר. ככה ניצחנו במלחמה הזו. אם נצא מפה כדי להסתכסך לא נרוויח כלום. בין מודיעין למפקדים צריך לייצר איזונים".