חוק טל: הדרך לפתרון שיספק את כולם

רבים שמעו לאחרונה על החלטת בית המשפט העליון בעניין ביטול הסדר דחיית השירות של תלמידי ישיבה. אומנם, רוב שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיאה לשעבר בייניש, פסקו ברוב דעות כי החוק אינו מידתי ועל כן לא ניתן להאריך את ההסדר אשר קרוי בפי כל "חוק טל", אולם מעטים מודעים לכך שדעות השופטים לא היו הומוגניות וההחלטה לא התקבלה פה אחד.

במסגרת פסק הדין נשמעו גם דעות אחרות של שופטי בית המשפט העליון וסביר להניח כי בניסיון לפתור את הסוגיה תתייחס הכנסת גם לדעות אלה טרם תעשה צעד חדש בנושא.

נשיא בית המשפט העליון הנוכחי, השופט גרוניס, היה המוביל בדעה לפיה יש לדחות את העתירה כנגד חוקיות החוק. השופט קבע כי עדיף לבית המשפט שלא להידרש כלל לסוגיית גיוס בחורי הישיבות ולהותירה במרחב הציבורי, מחוץ לבית המשפט. גרסתו גורסת כי מקום בו הרוב נותן בעצם זכות יתר למיעוט, אל לו לבית המשפט להתערב ולהפוך לפטרונו של הרוב ובעצם יש לתת למערך הפוליטי במקרה זה לעשות את שלו.

לחיזוק עמדתו, בחן השופט גרוניס את שתי התוצאות האפשריות של הכרזה על "חוק טל" כבטל. תוצאה ראשונה, ניסיון לגייס את בני הישיבות לשירות צבאי. נשיא בית המשפט העליון הנוכחי קבע חד משמעית כי ניסיון שכזה לא ריאלי ולא יתממש. התוצאה השנייה האפשרית, ריאלית יותר לפי השופט גרוניס, היא שהכנסת תנסה לתקן את המצב באמצעות חוק חדש. ניסיון זה יוביל לעתירות חדשות כנגדו לבית המשפט העליון אשר שוב ייאלץ לדון בנושא, אשר בעצם אינו אמור להיפתר במסגרת בית המשפט, אלא אמור להיות נתון להכרעה הדמוקרטית של הכנסת. השופט סבור כי תרומתו של בית המשפט לשינוי התנהלות של מגזר שלם במקרה זה מוגבלת מאוד בכוחה, אם בכלל קיימת.

ביטול חוק טל: הדרך לפתרון

לדעה לפיה אין להכריז על בטלותו של חוק טל, הצטרפה גם השופטת ארבל. לפי השופטת ארבל, המדובר בסוגיה מורכבת מאוד ולפי הנתונים אשר הוצגו בפניה חלו לאחרונה ניצנים של שינוי בהתנהלות המגזר החרדי בכל הנוגע להשתלבות בהליכי הגיוס. ברור היה לכולם, לכל אורך הדרך, כי נדרש זמן רב על מנת לחולל שינוי ואין מדובר בתהליך שיתרחש כהרף עין, כי אם עקב בצד אגודל. השופטת קבעה כי בשלב זה מוקדם עדיין לקבוע האם החוק הצליח או לא.

מאז קום המדינה חיה החברה החרדית על-פי תפיסת עולמה, על-פי אורח חיים מוגדר שכלל, בין היתר, דחיית שירות עבור הגברים בני הקהילה, שחייהם סובבים סביב לימוד בישיבות. אורח חיים זה הינו מרכיב דומיננטי בהגדרה העצמית של הקהילה ולכן ברור שלשינוי המיוחל יהיה סיכוי רק אם הוא ישתלב בתהליך ארוך המלווה באורך רוח וסבלנות. זהו תהליך שיש לקדמו, כפי שנעשה עד כה במסגרת החוק, באופן הדרגתי ומתואם עם חברי הקהילה, באופן שלא יפגע באמונותיהם הבסיסיות.

את התהליך יש לבחון בעיניים פקוחות ומפוכחות, המבינות כי מדובר בתהליך שאינו מתרחש תוך יום ואף לא תוך מספר שנים. לא רק החברה החרדית צריכה להסתגל לשינוי, גיוסם של בני הקהילה לצה"ל עלול לעורר וכבר מעורר בעיות שונות הנובעות מן המתח בין אורח החיים הצבאי לאורח החיים החרדי, דוגמת התאמות לדרישות הכשרות והשתלבות במרקם הצה"לי בכללותו. הצלחת התהליך מותנית גם במציאת פתרונות לקשיים אלה, מתוך זהירות, רגישות וכבוד הדדי.

כפי שניתן לראות, ישנן דעות לכאן ולכאן ויש להתחשב גם בדעת המיעוט של בית המשפט בשלב מציאת הפתרון. בשלב זה רבות הבעיות על הפתרונות ונראה כי מחוקקי הכנסת ייאלצו למצוא פתרונות יצירתיים מאוד על מנת למצוא פתרון מוסכם לבעיה.

*מאמר מאת צוות ARMY, עורך דין צבאי, פורטל בנושא משפט צבאי היחיד ברשת משנת 2003.