צפו בוידאו: מה חושבים בכנסת על חב"ד?

יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון (הליכוד) שיבח את פעילות חב"ד, והדגיש כי "כל יהודי שמגיע לכל פינה נידחת בעולם, יודע שיש לו מקום לחג ולשבת. הממשלה כבר משקיעה כיום בחינוך יהודי בתפוצות, ועליה להשתמש בכוח הזה – ולקחת אחריות גם על אבטחת ריכוזי המטיילים בחגים".

הרב משה קוטלרסקי, יו"ר שליחי חב"ד בעולם ההתייחס ל-4500 השליחים כשגרירים של ארץ-ישראל, ואילו הרב בערל לאזר, רבה הראשי של רוסיה, אמר כי רוב הישראלים נחשפים לבתי חב"ד באירועי חרום ובאסונות, אך גם בשגרה הם הכתובת לכל המטיילים הישראליים ללינה, אוכל, טלפון הביתה ומנוחה.

לדבריו, "הקיום של העם היהודי בגולה הוא חלק מהקיום היהודי בארץ, ולכן לא צריכה להיות בעיה בהקצאת תקציבים ישראליים".

הרב לאזר הוסיף כי לאחרונה, בעת סגירת השגרירות הישראלית באחת מהמדינות בקווקז, ביום השנה לחיסולו של עימאד מור´נייה, המליץ קצין הביטחון הישראלי לסגור גם את ביה"ס היהודי. הרב לזר חשש כי גם כשיחזור וייפתח בית הספר יחששו ההורים לשלוח את ילדיהם – ולכן בית הספר לא נסגר, ורק הוגברה סביבו האבטחה.

כמה עולה לאבטח בית-חב"ד בשנה?

השליח בתאילנד הרב נחמיה וילהלם, אמר כי "ישנן התראות על איומי טרור כנגד ריכוזי מטיילים ישראליים, אך האבטחה בבית חב"ד נעשית רק על חשבוננו, בעלות של 60-80 אלף דולר לשנה". לדבריו, לעלות זו יש להוסיף גם טלפונים חינם לארץ עבור המטיילים, וכן סעודות במחיר סמלי.

שר הדתות יעקב מרגי הוסיף כי בתי חב"ד לא מיועדים רק למטיילים, אלא הם מחזקים ומשחזרים את הקהילות היהודיות. לדבריו, החינוך היהודי שמקבלים בגולה ע"י חב"ד מכשיר את העולים לקליטה מהירה יותר, והדבר חוסך למדינה מיליונים רבים.

יו"ר הסוכנות נתן שרנסקי אמר כי חב"ד פיתחו מודל שליחות למען העם היהודי, לרמות שלא הוכרו עד היום. "אמנם חב"ד לא מצהירים על רצונם בקיבוץ גלויות, אך עובדה היא שמחינוך יהודי עולים יותר לארץ. במקומות שהסוכנות איננה יכולה להחזיק מוסד או שליח, אנחנו בהחלט מסתמכים על שליח ובית חב"ד. רבני חב"ד מובילים בקמפוסים מאבק בעד ישראל. שיתוף-הפעולה בינינו לבין חב"ד לא מספק - ואנו מוכנים ושמחים להרחיבו".

מוזס: לא מרוצה מהתקציב

סגן שר החינוך, הרב אליעזר מוזס (יהדות התורה) חשף כי בעשרים השנים האחרונות צנח תקציב החינוך היהודי בתפוצות. בשנת 87´ הוא עמד על 48 מיליוני ₪, בשנת 2003 על 28 מיליון ₪ ושרת החינוך דאז יולי תמיר, הפחיתה אותו ל 8 מיליון ₪ בלבד. לדברי מוזס, הוא ביקש משר החינוך לשוב ולהגדיל את התקציב ל50 מיליוני ₪, וסער הבטיח לו כי ידון על כך עם ראש הממשלה.

רונן פלוט, מנכ"ל משרד ההסברה והתפוצות, קרא מצידו לכל בית חב"ד להגיש לו הצעות לשיתוף פעולה, והבטיח להתייחס להן באהדה. ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) הציע הצבת איש קשר קבוע לחב"ד במשרדי החוץ, החינוך והדתות ואילו ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) הדגיש, כי "חייבים למצוא את הסעיף הנכון ולתקצב אותם, אין כמעט פרלמנט בעולם שאיננו מקיים יום הצדעה לחב"ד".

יו"ר הוועדה דנון פנה בסוף הדיון לשר החינוך לתגבר את הסיוע והמימון לפעילות החינוכית של בתי הספר של חב"ד בעולם, ולהשיב את תקציב החינוך היהודי בתפוצות (פרויקט חפציב"ה) לגודלו המקורי.

דנון גם הטיל על השר מרגי, להכין הצעת החלטה לממשלה לקביעת תבחינים לתמיכה בפעילות חב"ד בעולם בהוצאות בטחון, זהות יהודית ועידוד עליה. "יש בכנסת לובי למען שלוחי חב"ד בעולם שאני מוביל", ציין דנון, "וכולנו רואים בעבודתם עבודה חשובה למען עתידו של העם היהודי".

את הביקור אירגן ר´ זלמן וולף.