איך הדברים עובדים בצה"ל? תהה בפניי חייל חרדי - ואני יצאתי לבדוק. מי אחראי להביא ולתחזק את המבנים הניידים בבסיס בו הם לנים? מי אמור לפתור תקלות במערכת האינסטלציה? תפקידו של מי להחליף את הנורות השרופות? שאלות פשוטות אך מתברר שזה פשוט מאוד ומסובך ממש.
בגדול, זה עובד ככה: ניקח לדוגמה חייל שגילה שהאסלה שבורה וצריך להחליף אותה. הוא פונה למפקד שלו אשר מעדכן את קצין התחזוקה הפלוגתי / גדודי. הקצין נכנס אל מערכת הרכש הצה"לית שנקראת 'מרק"ט', מחפש ומאתר את הפריט המתאים לנדרש ובודק את העלות. לאחר מכן הוא ניגש לקצין התקציבים ומבקש להעמיד תקציב לאסלה המדוברת. לאחר העמדת התקציב, הקצין מזין את ההזמנה במערכת אשר מעבירה את ההזמנה לאישור המנפ"ר (מנהל פרט) שאם יחליט שבאמת צריך - יאשר את האסלה הנכספת.
נשמע מורכב? הנה קצת נתונים שיעזרו לנו להבין את סדרי הגודל של התקציב הצה"לי:
הסד"כ (סדר הכוחות) בצה"ל נאמד בכ-176,500 חיילים, מתוכם 42,000 קצינים וחיילים בקבע, ו-445,000 חיילים במילואים. התקצב השנתי הוא כ-70 מיליארד שקל.
בשנת 2019, תקציב הביטחון ברוטו עמד על 72.9 מיליארד שקלים חדשים, תקציב הביטחון נטו עמד על 55.3 מיליארד אשר מהווים 11.5 אחוז מתקציב המדינה. הסיוע האמריקני באותה שנה שנה היה 3.3 מיליארד דולר שזה בערך עשרים אחוז מתקציב הביטחון. בשנת 2020 היה תקציב הביטחון כ-12% מכלל תקציב המדינה. התקציב מחולק לשני חלקים: חלקו גלוי ומפורסם לעיני כל וכולל למשל תקציב אגף משפחות והנצחה וכן גמלאות, אך חלק מהתקציב מסווג למשל עלות הרכש והאימונים.
חשוב לדעת, תקציב הביטחון השוטף לא כולל עלויות של מלחמות ומבצעים המתוקצבים בנפרד. כך למשל מבצע 'צוק איתן' תוקצב ב-7 מיליארד ש"ח נוספים. גם כעת מבצע 'עלות השחר' לא היה זול. על פי הערכות, שלושה ימי לחימה של צה"ל, כולל גיוס מילואים, תחמושת, שעות טיסה רבות ושימוש באמצעים חדישים עלו כחצי מיליארד שקלים. כל יום לחימה זה בערך מאה חמישים מיליון שקל. אבל לפי מה שהתפרסם עד כה, מערכת הביטחון לא דרשה כסף נוסף וזה נכנס לתקציב השוטף.
את רוב הקניות בצבא מבצע מנהל הרכש במשרד הביטחון שאחראי על כלל הקניות השוטפות, החל ממטוסים, טנקים, ספינות, צוללות וטכנולוגיות תקשורת סודיות וכלה בשולחנות, אסלות ונייר טואלט לשירותים. במנהל יש אגפים שאחראיים על תחומים שונים, באוויר וביבשה, תקשוב, לוגיסטיקה ושירותים.
במקביל, יש גם את המנהלת לפיתוח אמצעי לחימה הידוע בשמו המקוצר מפא"ת. מדובר בגוף שבראשו עומד ראש אגף במשרד הביטחון שמזמין כל מיני ציוד ייעודי וייחודי לצה"ל. כאשר אם כל זה לא מספיק, יש גוף נוסף האחראי על הרכש מכספי הסיוע האמריקאיים. זה לא מעט כסף, מדובר על כ-9 מיליארד שקל כל שנה. לדוגמה, רכישת מטוסי האף־35. ישראל רכשה 50 מטוסים, בהיקף של 7.2 מיליארד דולר.
כדי להבין יותר איך הרכש בצה"ל פועל, הלכתי ליריד רכש פנים צה"לי אשר התקיים בבסיס לוגיסטיקה במרכז. הגיעו לשם מאות ספקים אזרחיים שמאושרים על ידי משרד הביטחון, שהציעו כל אחד בדוכן שלו את השירותים והמוצרים שהוא מספק. היה שם הכל, החל מחוטי חשמל, ברזים ואסלות ועד לציוד כושר, ציוד למטווחים ואף מבנים ניידים ואוהלי ענק מתנפחים.
ביריד פגשתי את רע"ן בינוי, סגן אלוף מוטיע דגש מחטיבת הלוגיסטיקה המטכ"לית. שאלתי אותו, למה צריך כזו פרוצדורה בשביל לתקן אסלה, והוא הסביר לי שסדר ונהלים הם הכרחיים כאשר מדובר בכאלו סדרי גודל, כך מוודאים שכל אחד יודע מהו תפקידו ואחריותו ומי אחראי אם יש בעיה.
"הסיטואציה שאתה העלית היא תחזוקה שוטפת, יש נוהל וזמן תוך כמה זמן תקלה צריכה להיות מתוקנת", הוא מסביר. "יש אנשי מקצוע וביצוע שעושים כל יום את האחזקה והביצוע, יש להם מענה מידי לכל תקלה. אם יש חייל שזיהה שירותים סתומים הוא מתקשר לקצין, פותחים תקלה ומטפלים בזה, זו האחזקה השוטפת.
"אבל בוא נדבר על הדברים הגדולים, יש מרחב בינוי, יש גופי תכנון מטכ"ליים. אני מסתכל על תכנון שנתי ורב שנתי בכדי לתת רציפות ומענה לסדרי כוח גדולים. אנחנו צריכים לחשוב ולתת מענים לתזוזות של כוחות, לכוחות שמגיעים לשטח בהתראות קצרות, הצבא הוא דינמי וצריך לקחת את זה בחשבון ולתכנן אתגרים וצרכים מראש".
רגע, תעשה לי סדר: מי אחראי על מה?
"יש גוף הנדסה ובינוי, של משרד הביטחון, הוא אחראי על הדברים הגדולים, ניהול פרויקטים, לדוגמה על העברת ובינוי הבסיסים בדרום. בנוסף יש את מנהל הבינוי שאחראי על הכנסת המוצרים למרקט שהיא מערכת ההזמנות הצה"לית.
"כל יחידה יכולה להיכנס למרקט, זו מערכת צה"לית סגורה ולכל יחידה תקציב להזמין את מה שהיא צריכה. במרקט מזמינים הכל, אוכל, מזרונים, מבנים וציוד. וכפי שאתה רואה כאן בתצוגה, המפקדים והאחראים על הרכש באים לכאן בשביל לראות את כל המוצרים והפתרונות שהם צריכים ושהם יכולים להזמין במרקט. זו תערוכה ייחודית שנותנת את האופציה לראות ולהתרשם ממה שקיים בפועל. יש כאן מענים ופתרון לחוויית המשרת, כל הבסיס וגם האקסטרה שצריך".
האוהל המתנפח שראינו כאן, בא בעקבות איזה צורך?
"הצבא מדלג. אם יש פער שצריך תשתית מיידית. אז ראינו שיש צורך בפתרון, אני עם האנשים שלי ואנשי המקצוע עשינו את בדיקות ההתאמה מבחינת צורך, תקן, חוק והמלצנו על פתרון. משרד הביטחון פנה למשק האזרחי, בחנו את הפתרונות שהצענו והגיעו להסכמה, מה רלוונטי ומה לא וככה זה נכנס למרקט".
אם קיבלתי טלפון מאמא שמספרת לי שלבן שלה יש קרוון לא תקין, אני יגיד לה שיזמין במרקט?
"בתוך כל יחידה יש אחראי לוגיסטיקה שמתעסק בזה. בתוך המרקט יש חלוקה ברורה לכל דבר. אינסטלציה, חשמל, בינוי, וכל מוצר שאתה יכול לחשוב עליו, יש מיליוני פריטים. אותו חייל סיפר לך שהקרוואן שלו במצב לא טוב, המפקדים שלו מעבירים את הפניה לאנשים הרלוונטיים שמתעסקים בתשתיות במרחב. קצין בינוי / קצין הלוגיסטיקה, נג"ד לוגיסטיקה למי שיש את ההרשאות להזמין. אבל תזכור שלצבא יש סדרי עדיפות בצרכים. לפעמים לא בטוח שהתשתית היא אכן גרועה או שזה הדבר לטפל בו בתוך סדרי העדיפויות של אותו מפקד.
"לכל יחידה יש בנק בו היא יכולה לקנות מה שהיא צריכה - אוכל, ציוד, מבנים, נייר מדפסת ועם זה הוא מתנהל. תמיד אפשר לפנות לגורמים מטכ"ליים שיתנו לך אקסטרה".
רגע, אם נשברה אסלה, במקום שיקנו ויקבל החזר, זה צריך לעבור סידרת אישורים. קשה למצוא מי אשם שהאסלה לא תוקנה?
"בדיוק ההפך, אנחנו יודעים בדיוק מי אישר ומי לא ואיפה זה עומד בתהליך. ביום שנפתחת תקלה, יש נורמת שרות מפורטת לכל תקלה. זה לא פחות מכל חברה בחוץ. לפעמים יש דברים שמתפספסים, אבל יש לי נורמות ואני חייב לעמוד בנורמות. כשאני מאפשר למפקדים לאפשר חווית משרת ולא רק קיום, זה מאפשר למפקד לתת מענה שרות איכותי, חוויה טובה לכל חייל. גם מזגן. כשכמובן הכל בהתאמה לשרות.
"יש מעקב אחרי שיפור איכות וחווית השירות על ידי אגף שלם שמתעסק בזה - אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה שדואג לכלל החיילים - מיומם הראשון בצה"ל ועד שחרורם".