מבצע 'זמר נוגה': צוות מיוחד של צה"ל, בראשות ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז, הודיע לפני מספר דקות למשפחת באומל, כי גופתו של יקירם, רב-סמל זכריה באומל ז"ל, שנעדר מאז 'קרב סולטן יעקב', אותרה, הובאה ארצה וזוהתה בישראל.
רב-סמל באומל זוהה באופן וודאי במכון לרפואה משפטית באבו כביר, וכן על ידי הרב הצבאי הראשי תת-אלוף הרב אייל קרים.
גם משפחות שני נעדרי הקרב האחרים, כץ ופלדמן, ושאר משפחות נעדרי צה"ל, עודכנו על ידי צוותי מחלקת הנפגעים של אכ"א בדבר איתור וזיהוי גופתו של באומל.
"מדובר במאמץ רב שנים של קהילת המודיעין וענף איתור הנעדרים במחלקת נפגעים במהלכו בוצעו פעילויות מבצעיות שונות לאיתור נעדרי הקרב, שיאו של המאמץ בסדרת פעילויות שהוביל בחודשים האחרונים צה"ל בראשות אגף המודיעין והביאה לאיתורו והשבתו ארצה של רב-סמל זכריה באומל ז"ל", מסר דובר צה"ל.
לפי ההודעה, "צה"ל מחויב להמשך המאמצים לאיתורם של רב-סמל יהודה כץ, רב-סמל צביקה פלדמן וכל נעדרי צה"ל וחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי, מפקדי וחיילי צה"ל, מחבקים את כל המשפחות ובתוכן משפחות באומל, פלדמן וכץ ברגעים מורכבים אלה".
מהמכון לרפואה משפטית ('אבו כביר') של משרד הבריאות נמסר: "במסגרת המאמצים להשבת נעדרי קרב סולטן יעקב, הועברו למכון שרידי חללים, במטרה לקבוע האם מדובר בחללים הישראלים. שילוב היכולות המדעיות והטכנולוגיות בתחומי הרפואה המשפטית, מעבדת דנ"א ומעבדה אנתרופולוגית, הובילו לזיהוי חיובי של רב סמל בכיר זכריה באומל ז"ל, ולחשיפת ממצאים פורנזיים, שאפשרו לשפוך אור על אופן וסיבת המוות של המנוח".
"הניסיון הרב ושיתוף הפעולה ההדוק והייחודי בתוך המכון בין הרופאים המשפטיים, האנתרופולוג ומומחי הדנ"א, הם שהובילו לקביעות מדעיות הקושרות את נסיבות המוות וזיהוי החלל באופן ודאי, על אף הקושי והאתגר המקצועי, הכרוכים במשך הזמן והתנאים שחלפו מאז העדרו", נמסר עוד מאבו כביר.
הקרב שאירע לפני 37 שנה, בו נפל באומל, הינו כידוע קרב שנערך ב-11 ביוני 1982 במהלך מלחמת לבנון הראשונה, במהלכו לחם צה"ל מול הצבא הסורי על צומת דרכים מדרום לכפר סולטן יעקב בבקאע שבלבנון.
קרב זה הסתיים בנסיגת כוחות צה"ל מהצומת, לאחר שכוח צה"ל שפרץ קדימה גילה כי הוא מכותר בתוך מתחם סורי גדול, וחולץ בקושי בסיוע ארטילריה כבדה. ניהול הקרב נחשב לאחד הכשלונות הגדולים של צה"ל במבצע שלום הגליל - שמה הראשוני של מלמת לבנון הראשונה.
עיקר הכישלון היה כמובן בשל ההרוגים, הפצועים והשבויים הרבים שהיו בו לצה"ל, בהם שלושת חיילי המילואים יהודה כץ, צבי פלדמן וזכריה באומל.