חשיפת השמדת הכור הגרעיני בסוריה על-ידי ישראל מעוררת מלחמת קרדיטים בין גופי הביון של ישראל - המוסד מצד אחד ואמ"ן מצד שני.
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, שהחליף בתפקידו את מאיר דגן ז"ל, אמר היום (רביעי) בכנס מאיר דגן לביטחון כי השנים שקדמו להשמדת הכור היו "כישלון מהדהד" וכי היה "מזל" שצוות של המוסד גילה את המידע.
לדברי פרדו, "צוות של לוחמים של המוסד הצליח להביא את המודיעין הזה בדרכים שהוא יודע לעשות את זה ופה לא אפרט, ובזכות המידע הזה ורק בזכותו מדינת ישראל היה לה את הידע שאיפשר לה לתקוף, הידע שיש בכלל כור בסוריה".
"היה פה כישלון מהדהד מצד אחד", המשיך פרדו, "מזל שאותו קומץ לוחמים הצליח להביא את המידע הזה שלא היה לאף אחד שום מושג שהוא קיים, מזל לחלוטין. ברגע שהמידע נודע כל קהילת הביטחון הישראלית התגייסה, על כל שלוחותיה ויחידותיה - צה"ל, המוסד, שב"כ, משרד החוץ. צוותי צללים כאלה ואחרים נתנו את העצות שלהם ובעיתות לחץ מדינת ישראל יודעת לגייס את מיטב הנוער ולהגיע לתוצאה המבריקה שבביצוע של חיל האוויר ובפיקוד של הרמטכ"ל".
פרדו התייחס להסרת הערפול על המידע שישראל תקפה את הכור בסוריה ואמר כי "אני לא בטוח שהיה חיוני לצאת עם הפרסום הזה עכשיו. היה אפשר לצאת עם זה לפני שמונה שנים או בעוד שמונה שנים. הבעיה בדרך כלל במבצעים מוצלחים היא שהאינטלקטיקה היהודית או הישראלית באה ומנסה לקחת הצלחה ומתחילה מלחמת אגואים מכוערת בצורה יוצאת דופן. אבל זה כנראה האופי שלנו וכל אחד מנסה לגמד את חלקו של השני. אני חושב שראש ממשלת ישראל דאז אולמרט עשה עבודה יוצאת מן הכלל בהנהגת המדינה והבאת היכולת למימוש ברגע הנכון".
"בניגוד לקרב השוחות בין ראש הממשלה לשעבר ושר הביטחון שלו לשעבר, אני חושב שאהוד ברק עשה עבודה יוצאת מן הכלל בתפקידו כשר ביטחון בהבאת הכוח לנקודת העבודה הנכונה", הוסיף פרדו. "צריך לזכור - ישראל הייתה שנה פלוס אחרי מלחמת לבנון השנייה, עדיין מלקקת את פצעיה עם רמטכ"ל, סגן רמטכ"ל ואלוף פיקוד צפון שסיימו את תפקידיהם, ברור שאירוע כזה יכול להתפתח למלחמה. גם ברק וגם הרמטכ"ל גבי אשכנזי עשו בנושא הזה עבודה יוצאת מן הכלל. מעבר לכך היו עוד רבים אחרים. הוחלט מטעמי צנזורה בצורה מוזרה לשים את המוסד בצל של הצל".
ראש אמ"ן לשעבר, אלוף במיל' עמוס ידלין אמר קודם לכן באולפן ynet כי "מודיעין זה פאזל. כדי לקבל תמונה סוגיה מודיעינית אתה צריך לחבר למשל אלף חלקים. חלקם מגיעים ממודיעין אנושי, חלק מלווינים, מהאזנות. ב-2006, באמ"ן ולא בשום מקום אחר, בא רב סרן צעיר ואומר לי 'ראש אמ"ן, יש חשד לתוכנית גרעינית בסוריה'".
לדברי ידלין, "כשאני נכנס ביום הראשון להיות ראש אמ"ן בינואר 2006 אני אומר להם - 'חבר'ה, נא לבדוק את כל המדינות שאין שום היגיון שתהיה שם תוכנית גרעינית, האם יש גם תכנית גרעינית'. לגבי סוריה, ההנחה היתה שלמדינה הזו אין תשתית גרעינית, אין מטענים, אין יכולות והיא גם עסוקה בדברים אחרים והמאזן האסטרטגי עם ישראל מושג על ידי מערך כימי כבד.
"ואז, בא אליי בקיץ 2006 אותו רב סרן ואומר 'עמוס, אני לא בטוח. יש לי 50 חלקים מתוך האלף'. קצת תמונה של איזה מבנה מוזר שאמ"ן הצביע עליו ראשון, לא אף אחד אחר, ההיגיון אמר אחרי 1981 שאף אחד לא יקים כור ובשאר והסורים והצפון קוריאנים הלכו על תוכנית מאוד מעניינת שלא היתה אז בראש של אף אחד – לבנות האנגר גדול שנראה כמו מבנה חקלאי ומחסן ובתוכו לבנות כור שהלוויינים לא יראו אותו. להסתיר אותו כך שאין שום דבר שמגן עליו".