בשעות הלילה הפיץ משרד הביטחון את תזכיר חוק הגיוס החדש ממנו עולה כי תקופת ההסתגלות תוארך על פי החוק החדש עד 2023.
תקופת ההסתגלות הראשונה תוארך עד שנת 2020 והשנייה תחול עד שנת 2023.
על פי החוק החדש, במידה ובין השנים הללו עד 2023 לא יעמוד הציבור החרדי ביעדי הגיוס לא יופעלו סנקציות פליליות (כפי שגובש בחוק הקודם) אלא הדבר יהיה ניתן בכפוף להחלטתו של שר הביטחון. התזכיר אינו מתייחס במפורש למה שיתרחש אחרי שנת 2023 אם החרדים לא יעמדו עד אז ביעדים ולא עוסק בשאלה האם יופעלו במועד זה סנקציות פליליות.
אולם לדברי גורמים המעורבים בסוגיה, ב-2023 תידרש הכנסת להאריך את החוק, או שתוקפו יפקע ואז יופעל אוטומטית חוק שירות ביטחון הרגיל.
בהסבר לחוק החדש מדגישים במשרד הביטחון כי המתווה הקודם עורר התנגדות עזה בקרב הציבור החרדי ואיים לקטוע תהליך חיובי שהחל לפני קבלתו ואשר הצביע על עלייה מתמדת והדרגתית במספר המתגייסים מקרב ציבור זה, אשר התחוללה ממילא מבלי שחרב חובת הגיוס במקרה של אי-עמידה ביעדים התנופפה מעל ראשיהם.
"עניין זה, עלה על סדר יומה של הממשלה ה-34 והתגבשה העמדה כי נכון וראוי להמשיך ולקדם את שילוב תלמידי הישיבות החרדים במערך השירות הצבאי והשירות הלאומי-אזרחי, בדרך של שיתוף פעולה, תוך יצירת אמצעים ממשיים להשגת שילובם של תלמידי ישיבות, באופן העולה בקנה אחד עם פסיקות בית המשפט העליון בעניין", אומרים במשרד הביטחון.
"עמדת המדיניות שהתגבשה היא, כי יש לערוך תיקונים בחוק על-מנת להפוך אותו לממותן יותר בהתחשב ביעדים החברתיים והתרבותיים שיש להשיג ומתוך הערכה, כי דרך זו תצלח יותר ותביא להעלאת שיעורי הגיוס", נכתב.
כזכור, החוק החדש גובש בסדרת פגישות בין הח"כים החרדיים למשרד הביטחון כאשר בשבוע האחרון נערכו מספר פגישות - המכרעת שבהן בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה בוגי יעלון, שרת המשפטים איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין, מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט והנציגים החרדים.
החרדים מבקשים כי החוק החדש יובא לאישור הממשלה כבר בזמן הקרוב בדרישה שיואשר בצמוד לתקציב המדינה.