האישה הייתה בהיסטריה: מה קרה לבעלי הצדיק, למה הוא לא הולך לשיעור ולתפילות?

חלום חיי התגשם! הדבר שהיה הכי חשוב לי בשידוכים הוא: כמה לב טוב יש לבחור, היה לי חשוב מאוד לראות את טוב ליבו של הבחור.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

סבלתי והתמודדתי בסמינר מחברות כיתתי שהיו פוגעות בי ופוצעות את נפשי רוחי ונשמתי. למה דווקא אליי הן נטפלו? אולי כי הייתי בחורה עדינה, רגישה ושקטה. את האמת אני לא יודעת עד היום, אבל כל הזמן הלב שלי שותת דם בגללם.

כפי שאמרתי, בעלי הוא מיוחד במידותיו הטובות, זכיתי ואני מודה להשם על כך. בעלי לא הרבה לספר לי על עברו. מה שכן אני יודעת מבעלי, שהוא פחות התחבר ללימוד בישיבה, והוא נאבק עם עצמו רבות להישאר בישיבה למרות שהוא הרגיש שזה קשה לו.

הוא סיפר לי גם על אביו שהיה קפדן מאוד בענייני דת, קפדן על עצמו ועל אשתו וילדיו. הכול נעשה בלחץ ומתוך פחד מאלוקים - דע לפני מי אתה עומד ליתן דין וחשבון.

החיים שלנו היו "תותים". חוץ מזה שהוא היה בעל מפנק ודואג, גם מבחינה רוחנית הוא היה טוב, מקפיד על שלש תפילות במניין, אחרי העבודה הולך מיד ללמוד שיעור בדף היומי.

בתקופה האחרונה שמתי לב שהוא פחות מקפיד ללכת לשיעור דף היומי, פחות מקפיד על תפילות במניין.

לא אמרתי לו מילה. זה לא תפקידי בעולם להתערב לבעלי ברוחניות שלו.

לפני שבוע, באחת משיחות הערב הארוכות שלנו, הוא התחיל להגיד לי שאולי הוא צריך טיפול נפשי. הוא מרגיש שקשה לו להתפלל, ללמוד, יש לו שאלות באמונה שמכרסמות בו.

אני משתף אותך, הוא אמר לי, סיימה האישה את סיפורה העצוב, שאני כנראה מפסיק ללכת לשיעור דף היומי ולתפילות, אני מרגיש משהו נפשי שקשה לי כרגע עם רוחניות".

בכל פעם שאני שומע את הסיפורים האלו ליבי זועק להשם. אני מספר את הסיפור הזה כי אני חייב לצעוק בקול גדול. די לטמון את הראש בחול! ואני אסביר למה כוונתי.

עד זמן גילוי דרך הבעל שם טוב הדרך להתקרב לאלוקים הייתה דרך פחד ויראה מהשם. דרך פחד מעונשים שונים. דרך פחד שהחיים קצרים וכל שנייה חייבים לנצל כדי לזכות כמה שיותר בתענוג עולם הבא. דרך פחד מה קורה אחרי המאה ועשרים שנה של בן האדם, איזה גיהינום יש ואיזה אש שורפת היא שאי אפשר לתאר אותה.

הבעל שם טוב חידש הרבה חידושים שגרמו לאנשים להתקרב להשם יתברך, אבל לדעתי השינוי הכי גדול שהוא עשה, ובזה הוא הציל את הדור מחושך גדול, זה שהוא שינה את התפיסה של האנשים כלפי האלוקים.

במקום יראה הוא דיבר שוב ושוב על אהבה. הוא דיבר על בנים אתם להשם אלוקיכם. שאנחנו בנים של השם, שהוא אוהב אותנו אהבה אין סופית, במקום להסתכל ולחיות מפחד מאלוקים.

הוא חידד וחיזק שאלוקים הוא טוב ואהבה.

תפסיקו להסתכל על השם שהוא כביכול מפחיד ומה שיעשה לכם אחרי המוות, הוא ראה שהדרך הזו גורמת להרבה מאוד אנשים לרדת מהדרך היהודית. הוא הצית את ליבות האנשים ואמר: "תדעו השם אוהב אתכם, השם הוא רחמן, קל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד. אתם הבנים שלו, אתם צריכים לדעת שאלוקים הוא האבא שלכם, אכפת לו ממכם, וכל דבר טוב הכי קטן שאתם עושים הוא שמח בכך אין סוף של שמחה ואהבה".

וזה מה שעשה מהפך בכל כך הרבה נשמות עד היום הזה. אבל במשך השנים מה שקרה הוא ששכחו קצת מהחידוש הגדול שהוא חידש, שאלוקים אוהב אותך אהבה אין סופית והוא יהיה איתך בכל מקום ומצב.

דברים אומנם לא חזרו להיות כמו פעם שהסתכלו על השם בפחד גדול מאוד, אבל חלקית זה חזר בדרכים שונות, תוסיפו לכך חומרות ועניינים שונים שרק העמיסו על הנשמות. עשו עוד גבולות ועוד גבולות, שזה בעיניי דבר טוב כי בלי גבולות אין כלום, אבל גבולות בלי אהבה אמיתית לא מחזיקים מעמד הרבה זמן.

נגיד את זה גלויות - פעם עזרו הגבולות, אבל היום משנכנס האינטרנט ובפרט הפלאפון אתה לא יכול באמת לעשות גבולות, אתה יכול לנסות ליצור גבולות אבל אתה באמת לא יודע מה קורה בתוך הבית של האחרים.

ובגלל זה כאשר הגבולות נפרצים והאדם שלא היה מחובר לאלוקים מתוך אהבה הכול מתמוטט אצלו, כי כשאין אהבה אז האדם כאשר הוא מוצא תענוג ואהבה בדברים אחרים הוא הולך אליהם. מערכת היחסים שלנו עם השם צריכה להיות מבוססת על אהבה. נקודת הנחה ראשונה שהשם שברא אותך הוא אוהב אותך אהבה אין סופית. תמיד. בכל מצב. איפה שתהיה ואיך שתהיה.

כל הדיבורים ובפרט בדור שלנו על תורה, תפילה, עבודת השם יתברך מהגבוה ביותר עד הפשוט ביותר, צריכים להיות אחרי שיש נקודת הנחה חזקה ומוצקה שהשם אוהב אותך.

יוצא לי לפגוש לא מעט אנשים, אני שומע הרבה סיפורים, ואני אומר את זה חד וחלק: כמות הנשירה של בחורים, כמות הנשירה הפנימית, שזה אומר חרדים עם לבוש חרדי אבל הלב כבר לא שם, היא עצומה. וזה אומר שצריך לעשות חשבון נפש, כי אם אנחנו חושבים קצת על העתיד הרחוק יותר, מה יהיה בעוד עשר או עשרים שנה, איך אז ייראה הדור שלנו?