היה זה לפני כשנה, קיבלתי טלפון מאישה בוכייה אשר בכאב גדול כך סיפרה לי: "אני ובעלי חיים יחד חמש עשרה שנים.
חיי הזוגיות שלנו רצופים עליות ומורדות. אני ובעלי הגענו מבתים לא פשוטים - ראינו את ההורים שלנו רבים ללא הרף, פוגעים ורומסים האחד את השני. דוגמה אישית, איך צריכה להתנהל זוגיות בריאה ותקינה, לא הייתה לנו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
לצערי, אני ובעלי המשכנו את המסורת של בית אבותינו לריב ולפגוע אחד בשני.
כל אחד מאיתנו הגיע עם בעיות רגשיות שונות בגלל מה שראינו בבית הורינו.
לא טיפלנו בבעיות הרגשיות שלנו, פשוט דחקנו הכול פנימה כדי שכמה שפחות נרגיש את הפצעים הפתוחים שלנו.
משהו אחד טוב היה לנו - לא רבנו לפני הילדים! היינו רבים בלילה בחדר השינה, או בכל מיני צורות שונות אחרות, רק כדי שהילדים לא יראו את המריבות שלנו. לפחות זכרנו מה שעשו לנו אז החלטנו שלפני הילדים לא נריב.
לא הלכנו לטיפול זוגי או רגשי, החיים המשיכו כמו תמיד, עליות ומורדות. היו לנו תקופות נפלאות ביחד, אבל כשאחד מאיתנו היה נפגע מהשני העולם היה נחרב.
היה זה לפני כחצי שנה, הייתה לנו מריבה שלא הייתה לנו בחיים, פגענו אחד בשני במילים פוגעות מאוד. לא דיברנו שבוע. לאחר שבוע בעלי ניגש אליי ואמר לי: 'אנחנו נשואים לא מעט שנים. אנחנו רבים ומשלימים ושוב רבים, כל מריבה שקורית לנו מטלטלת את הנפש שלי ושלך. אני לא רוצה יותר לא לפגוע בך ולא להיפגע. לכן החלטתי שאני הולך לטפל בעצמי בנפש שלי כדי לא להגיע למקומות שהיינו בהם'.
בעלי התחיל לטפל בעצמו. בהתחלה היה שינוי גדול וזה גרם לי לרצות גם ללכת לטפל בעצמי, להיות אישה יותר טובה ולחיות יותר טוב. אבל כאשר הוא התחיל להיכנס עם המטפל שלו בנפשו פנימה, שם קרה השינוי לרעה.
לאחר תקופה שהייתה בינינו הבנה, הכלה ואהבה איכשהו שוב רבנו. אומנם לא כמו פעם, אבל נאמרו באותה מריבה דברים מאוד לא נעימים האחד כלפי השני.
אט אט בעלי שינה גישה, הוא התחיל להגיד לי שכל הסבל שלו בחיים נובע ממני. שאני שנים סוגרת אותו, כובלת אותו ומבקרת אותו ללא הרף.
אומנם הוא הודה שיש לו גם חלק במריבות בינינו, אבל עיקר הבעיה עומדת עליי.
הוא נכנס לזה יותר ויותר שאני אשמה בכל הקשיים שיש לו. עד שיום אחד הוא אמר לי, בפנים הכי חתומות שיש, פשוט בלי טיפת רגש וחמלה, שהוא החליט סופית שהוא רוצה להתגרש. \
ניסיתי להסביר לו: 'תקשיב, השם יתברך סיבב שדווקא שנינו נתחתן עם כל הבעיות שהבאנו מהעבר. יש לנו שישה ילדים מתוקים, מצליחים וחמודים חבל להרוס אותם ובפרט שהוכחנו לעצמנו שאנחנו יכולים להתנהל אחרת.
לחיות באהבה ובשמחה. נכון שרבנו שוב, אבל קמים ונופלים עד שהנפילות כבר כמעט לא מופיעות וגם הנפילות הן פחות חזקות וכואבות. ואני בדיוק רציתי להגיד לך שגם אני מתחילה טיפול'.
אמרתי לבעלי שלפני שהוא עושה החלטה כלשהי שידבר עם אדם שלישי ורציני האם נכון הצד שהוא עושה. שהוא יגיד לך האם נכון להתגרש בכזה מצב.
הוא מיד אמר לי: 'אני לא צריך ייעוץ. הטיפול שאני מטפל בעצמי גרם לי להבין כל מיני דברים ששנים לא הבנתי. זו החלטה שלי בלבד, לא של המטפל שלי'.
אני אשמח שתדבר איתו".
איכשהו לאחר כשבוע הוא נפגש איתי.
הוא היה נראה כאוב מאוד ובהצפה רגשית. הוא ניסה להסביר לי עד כמה הוא סבל בימי ילדותו ועד כמה אשתו רק המשיכה לו את הסבל הגדול שעבר אז. הייתה לי שיחה ארוכה איתו, ניסיתי לבדוק מה קורה פה באמת והבנתי שלא כדאי לו להתגרש, שהגירושין רק ישברו אותו רגשית יותר. יש לו לא מעט דברים בזוגיות שהוא צריך לעבוד עליהם. ובעיקר ראיתי שאותו יהודי יקר עושה השלכה של הכאב שלו על אשתו.
אני אסביר: ישנם מצבים שאנשים הדחיקו שנים רבות את ההרגשות שלהם, את הסבל שלהם, ולאחר שנים רבות של סבל עם עצמם ועם בני זוגם הם מחליטים ללכת לטפל בעצמם. לפעמים הכאב הגדול של כל כך הרבה שנים שלא טופל מתפרץ ומציף את הבן אדם ואז כל הכאב הגדול במקום שילך למקום טוב של בנייה ולהתקדם הלאה למקום יותר טוב, נהיה השלכה של הכאב והתסכול על בן הזוג וכאשר הכול צף מתחילות הבעיות. במקום לשפר את הזוגיות ואת החיים שלהם הם נכנסים למצב מורכב וקשה יותר - בן הזוג שלהם נהיה האויב הכי גדול שלהם ואת כל התסכול שלהם הם מוציאים על בן הזוג. בזמן שזה פשוט לא נכון ומקצועי באותם מקרים להשליך הכול על השני.
אז נכון שיש לא מעט מצבים שבאמת בן הזוג סבל מבן הזוג השני, אבל גם הוא גרם לא מעט סבל לבן הזוג שלו.
אלא שלא תמיד האדם רואה את מה שהוא עשה, מה הוא פגע בבן הזוג שלו, אלא הוא רק מסתכל מה עשו לו וכמה הוא סובל - במקום לנסות לטפל בעצמו. כמובן שצריך לטפל גם בבעיות הזוגיות אבל תהליך לא אמור להפוך למצב של שנאה ושל מלחמה נגד בן הזוג השני, כי גם שיש מקרים שאולי צריך לעשות חושבים מחדש אבל גם אז אסור שזה ייעשה במלחמה ובהשלכה של כל הכאב שלך על השני.
קודם תטפל באמת בעצמך ואז תראה איך זה משליך על החיים והזוגיות שלך. תעשה צעדים בהתאם. אדם שנמצא בהצפה רגשית של כאב הנמשך שנים שכעת השתחרר, אם זה לא באיזון ובהדרכה נכונה יכול להיות שבמקום שהתהליך שהאדם עושה יהיה מועיל זה רק נעשה יותר גרוע. לא להשליך על השני את כל הקושי והבעיות שלך בחיים וגם אם בן הזוג שלך טעה ועשה דברים אבל אם התחלתם תהליך אז תנו לזה לעבוד, זה לוקח זמן.
חשוב לי להגיד שבאמת יש מקרים שאנשים מתמודדים אם בן זוג שמתמודד עם בעיות נפשיות קשות כגון הפרעות אישיות שונות ואז מאוד קשה לחיות עם אותו האדם ובאמת צריך לעבוד בצורה שונה.
אבל יש לא מעט מקרים שאנשים נהרסו להם החיים כפשוטו כי במקום שהטיפול ייהפך ויהיה מועיל ויעשה שינוי, הטיפול נהפך למסע של שנאה ומלחמה נגד בן הזוג השני, במקום שהאדם יטפל באמת בעצמו.
כל דרך איש ישר בעיניו וטבעו של האדם לא להסתכל על בעיותיו אלא רק על בעיות האחר, וכאשר זה מועצם בתהליך שהוא לא מאוזן מספיק ומשליך את הבעיות של האדם עצמו על השני אז זה יכול לגרום להרס ממשי של בתים לחינם ממש.
אז רגע לפני צעדים גורליים, או אפילו שאתה שם לב שאתה רק מוצף וזה גורם לך ליותר בעיות עם בן הזוג השני, תעצור! ותעשה חושבים.
אני מספר את הסיפור הזה כי לצערי אותו יהודי שהגיע אליי לא היה מוכן לשמוע בקולי.
הוא כבר הלך לרבנות וקבע תאריך לבית דין, דעתי הייתה שהוא עושה טעות גדולה. אמרתי לו: "לפני שאתה עושה כזה צעד אולי כדאי שתחיה תקופה לבד ואז תראה מה אתה מרגיש והאם אשתך באמת המקור לכל בעיותיך".
בסייעתא דשמיא הוא שמע בקולי, הוא נפרד לתקופה מאשתו וחי לבד. התקופה לא הייתה יותר מחודש! כי הוא הבין אחרי חודש שאשתו היא לא המקור לבעיותיו, היא אולי חלק מהבעיות שלו אבל לא עיקר בעייתו.
הוא שם לב שעדיין יש לו מה לעבוד על עצמו, שגם הוא התנהג מאוד לא יפה לאשתו ולא פחות ממנה, ויש לו את החלק שלו בזוגיות שהוא צריך לתקן ולשפר. להרוס אפשר בשנייה להחזיר אחורה לא תמיד זה קל.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אני מאחל לכם שתדעו רק אהבה, אמונה ושמחה תמיד. שבת שלום ומבורכת.
לתגובות: machon.rot@gmail.com