היה זה לפני כשנה, פגשתי יהודי יקר מאוד אשר כך סיפר לי: "אני נשוי זה מספר שנים, יש לי אישה טובה, צנועה וחסודה. הכול מושלם וטוב... עד שאשתי מתרגזת, או כאשר היא נפגעת ממני. בדרך כלל כשהיא נפגעת ממני זה קורה בשוגג, אני לא הטיפוס שמסוגל לפגוע באנשים. אני אדם שאוהב אנשים. אוהב להחמיא להם ולהאיר להם את הנשמה. וזה פשוט ומובן מאליו כולל גם את אשתי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כאשר היא כועסת קורה משהו שקשה לי להסביר אותו. אני פתאום רואה לפניי אישה אחרת. כל הפנים שלה אדומות וכועסות מאוד, הידיים שלה זזות לצדדים בתזזיתיות בצורה של חצי כעס וחצי איום, ובעיקר הפה, ממש השם ישמור.
היא פשוט יוצאת מהכלים ומדברת עליי דברים פוגעניים נורא ששוברים אותי, אין לה שום גבול ורסן בפיה. היא אומרת את הדברים שהכי פוגעים בי, בגלל שהיא נפגעה ממני מאיזה משפט שאמרתי לה בטעות ותכף ומייד התנצלתי.
אבל שום התנצלות לא תעזור! רק אחרי שהיא שיחררה עליי את כל הקיטור, היא נרגעת. לוקח לה יום, יומיים, להירגע ואז הכול חוזר לקדמותו, הכול טוב ומושלם.
תקשיב לי", אמר לי היהודי בכאב, "מה לא ניסיתי בכדי לעצור את ההתפרצויות האלו? בהתחלה הייתי שותק, אבל זה לא עזר, זה רק הדליק אותה יותר! היא הייתה צועקת יותר חזק ויוצאת מהכלים לגמרי.
דרשתי ממנה שתלך לטיפול, אבל היא לא הייתה מוכנה לשמוע בכלל על הדבר הזה. ההצעה שתלך לטיפול יצרה התפרצות נוספת. כמה שניסיתי להסביר לה שאני כבר חודשיים הולך לטיפול אצל מטפל לא עזר כלום. 'לך תטפל בעצמך ובבעיות שלך ועל תפיל את הבעיות שלך עליי', סיימה בכעס.
בצער רב אני אומר לך, מרדכי, שהיו תקופות שהייתי מנסה להחזיר לה ופוגע בה בחזרה, אבל בסוף היא הייתה מנצחת בריב כי היא הייתה רבה עד הסוף ולא יכולתי להתחרות איתה בזה.
הייתי מסביר לה אחרי שהיא הייתה נרגעת שהיא מאוד פוגעת בי כאשר היא מתעצבנת, שיש מילים ומשפטים שלא אומרים אותם. לא פוגעים בדברים אישיים, ושהיא מאבדת פרופורציות. היא הייתה מסבירה לי אלף הסברים שבגלל מה שאמרתי לה היא הרגישה שלא אכפת לי ממנה, ולכן היא התפרצה עליי כך.
אבל מייד ביקשתי סליחה, עניתי לה בדמעות, את יודעת כמה אני אוהב אותך ואכפת לי ממך אז תסלחי לי ואל תמשיכי עוד ועוד לפגוע בי, ועוד במשפטים כל כך פוגעניים.
בדרך כלל בכאלו מריבות אני הייתי נכנע ומבקש סליחה ובזה היה מסתיים הריב.
אני שואל אותך, מרדכי, מה לעשות? איך אני עוצר את זה? הרי מצד אחד היא אישה טובה, אבל כאשר היא מתפרצת היא נהפכת למפלצת. לא אותה אישה שאני מכיר".
שאלתי אותו שאלות רבות ומקיפות מאוד על איך הוא מתנהג לאשתו. האם הוא בעל טוב, דואג לה, מכבד אותה, אוהב אותה כמו שצריך, או שלא כל כך.
אבל לפי סגנון התשובות אני רואה שהוא בעל טוב ואדם טוב.
אמרתי לו: עשית כמעט הכול, אבל יש משהו אחד שלא עשית.
כאשר היא מתחילה להתפרץ ולדבר בצורה לא מכובדת ומכבדת. תגיד לה כך: "אשתי היקרה, אני מאוד אוהב ומכבד אותך, אני מתנצל שנפגעת ממני זה לא היה בכוונה. את חשובה לי מאוד, אבל אני לא יכול לדבר איתך כרגע בשעה שאת מדברת עליי ככה, אני פשוט לא מסוגל. כאשר תחליטי שאת מוכנה לדבר איתי בצורה רגועה אני אשמח לשוחח איתך".
אני כבר עכשיו מודיע לך שייתכן מאוד שהתגובה שלה תהיה יותר פוגעת ממה שהכרת [אם זה בכלל שייך], אבל אתה תישאר רגוע ורק תחזור על המשפט שאמרתי לך שוב. "אשתי היקרה, אני מאוד אוהב ומכבד אותך, אני מתנצל שנפגעת ממני זה לא היה בכוונה".
"את חשובה לי מאוד, אבל אני לא יכול לדבר איתך כרגע בשעה שאת מדברת עליי ככה, אני פשוט לא מסוגל. כאשר תחליטי שאת מוכנה לדבר איתי בצורה רגועה אני אשמח לשוחח איתך".
אם היא ממשיכה לצעוק תלך לחדר השני, אם היא הולכת אחריך לחדר השני וממשיכה לצעוק, אז פשוט תצא מהבית לסיבוב של חמש דקות.
ואז תעלה הביתה.
אשתך תלמד שהיא לא יכולה להשיג כלום בצורה כזו ממך.
אם תהיה עקבי, וכאשר היא מתפרצת אתה תגיד מה שאמרתי לך להגיד ולא תפגע בה חזרה. אם תהיה רגוע ושלו עם ההחלטה הזו, שכך אתה לא מדבר ומתקשר עם אשתך ויהי מה, זו לא דרך נורמלית ותקינה גם בשבילך וגם בשבילה, ככה לא מדברים. נקודה. אז בסוף אשתך תלמד שפשוט אין דרך אחרת. היא תהיה חייבת לדבר ולתקשר נורמלי כאשר היא עצבנית.
אבל כמובן כל זה יצליח רק אם כל הזמן אתה בעל טוב ומתייחס לאשתך בצורה טובה.
כי אז כאשר אתה תגיד לה את המשפט שאתה אוהב אותה ומכבד אותה, בתוך ליבה היא תאמין לך, ולאט לאט זה ירפא אותה. היא תרגיש שהיא במקום בטוח. וגם אם היא נפגעה היא יכולה לדבר נורמלי ולהסביר את עצמה ושאתה שם, רק פשוט יש גבולות שלא עוברים אותם.
זה לא היה קל ופשוט, היו עליות ומורדות, אבל בסופו של יום אשתו גם הלכה לטיפול ובס"ד אפשר בהחלט לומר שהם חיים היום ברוגע ובאושר.
בחיי הזוגיות ישנם דברים שאדם צריך לדעת שלא עוברים אותם ויהי מה.
למשל: לא הולכים לישון אם רבנו באותו יום ולא השלמנו זה עם זה.
לא מדברים אף פעם משפטים פוגעניים, על האישיות של השני, על המשפחה של השני, וכד'.
אם נפגעים יש דרך לדבר ולהסביר לשני. אנחנו בני אדם יש דרך לדבר, ולא לשרוף לאבד ולהשמיד.
בחיים לא רבים לפני הילדים.
בחיים לא מערבים ילדים במריבות שלנו כהורים.
וישנם עוד חוקים בחיי הזוגיות שאסור לעבור אותם. ישנם דברים שהם גבולות ולא עושים אותם, ואם עושים אותם האדם צריך לדעת שמשהו פה לא תקין ולא טוב. כמובן שצריך אדם אמיתי ומקצועי לבחון את הדברים האם הבעיה באמת בך, או בה, ומה יש פה באמת.
ישנם אנשים החושבים שכך לדבר זה תקין, כי גם אצלם בבית ההורים מדברים כך, וכאן מגיעים הגבולות הברורים שישנם דברים שהם לא, יש פה גבול. אני אוהב, מכבד, מפנק, תמיד אני אהיה איתך, אבל אני לא יכול לדבר איתך בצורה כזו.
חשוב לי להגיד שבשביל לעשות כאלו גבולות, צריך ליווי של מטפל איך וכמה לעשות.
מאחל לכם, עם ישראל הקדוש, שבת שלום ומבורכת, ושנזכה תמיד לאמונה אהבה ושמחה.
לתגובות: machon.rot@gmail.com