אין לאף אחד זכות להתנהג אלייך באלימות, ויש לך זכות להגן על עצמך", במילים מדויקות אלו פותח מוטי שטרן, עו"ס ומטפל זוגי ומשפחתי, את כתבתנו השנייה שבנושא אלימות במשפחה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
לאחר ששוחחנו בשבוע שעבר עם קצינת חקירות במשטרה מבני ברק על הנושא, השבוע אנחנו רוצים לדבר עם מי שנפגש עם הזוגות עוד בשלב הטיפול, על מנת להבין ממנו איך והאם ניתן לטפל באלימות במשפחה ומה העצות שלו למי שנמצא/ת במצב שכזה.
שטרן מדגיש: "גם אם אני לא בסדר, אין לאף אחד זכות לפגוע בי. גם אם יש בי מה לתקן – זה לא אומר שהאחר יכול לפגוע בי. זה לא אומר שהוא יכול להשתלט עלי ולעשות בי כרצונו. זה מסר שחשוב מאוד שנשים ואנשים ישמעו".
אלימות ממקום חלש ופוגע
אלימות במשפחה, איפה זה פוגש אותך?
"אצל זוגות סטנדרטים לחלוטין", עונה שטרן, "אצל צעירים זה יכול להיות באופן שהוא עוקב אחריה או יותר נוכח בחייה הפרטיים. כיוון שהנשוי הטרי עוד צעיר, הוא לא יודע את הגבולות של נכון או לא נכון. הוא מצפה ממנה שהיא תעשה דברים שהוא רוצה והיא חווה את זה כחדירה למרחב הפרטי שלה. חוסר הגבולות הזה מטשטש אותם וזה עלול להגיע להתנהגות אלימה".
שטרן עוצר לרגע להדגיש: "אלימות זה רצף. אין כאן שחור או לבן. זה משתנה בין זמנים ותקופות. כמו כן, אלימות זה לאו דווקא פיזית. שם זה הקצה, אבל עד הקצה יש לנו מרחב רחב של אלימות. החל ממעקב אחריה, דרך בידוד חברתי, הקנטה, זלזול וכפיה של רצונות אישיים שאינם מתחשבים בדעתה של האישה. יש גם אלימות נפשית, כלכלית, אינטימית ואצל שומרי תורה ומצוות אנחנו נתקלים גם באלימות רוחנית אשר באה לידי ביטוי בפגיעה וזלזול במצוות וברוחניות של האחר".
אחרי ההבהרה הזאת, ממשיך שטרן ומספר אצל איזה עוד זוגות הוא עשוי לפגוש באלימות כזו או אחרת: "לעיתים נפגוש אלימות אצל זוגות מבוגרים יותר. כשאחד מבני הזוג לא קלט שהוא במערכת אלימה – כיוון שלאורך כל הדרך הוא אמר 'אני באמת לא בסדר', 'זה מגיע לי', או כי הוא חש שליחות גדולה לעזור לבן הזוג האלים. דן אותו לכף זכות ש'הוא מגיע ממשפחה כזאת וכזאת ולכן הוא מתנהג ככה', 'זה לא אשמתו', ומכיוון שהם מרחמים על בן הזוג שלהם – הם סופגים את הפגיעה".
הנורות האדומות
שטרן לא נכנס למספרים או להגדרות של מי שמתנהג בצורה אלימה. די בכך שנדבר בכתבה לבן הזוג שנמצא בזוגיות אלימה והצלחנו לסייע לו והיה זה שכרנו, אנחנו מסכימים יחד, אך חשוב לו להבהיר נקודה חשובה: "אין כאן יותר גברים אלימים או יותר נשים אלימות", הוא מחדד, "בחלק ניכר מהמקרים, זה מעגלי. עם זאת, אנו יודעים שבאלימות פיזית קשה, חלילה, הרי לרוב זה גבר כלפי אישה, אבל יכול להיות בהחלט אלימות של נשים כלפי גברים. הקנטה והתעללות שאינה שונה מאלימות נפשית עליה אנחנו מדברים לאורך הכתבה וחשוב שגם גברים ישימו לב לכך".
איזה נורות אדומות אמורות להידלק למי שנמצא בזוגיות אלימה?
"זה נורא מתעתע", מקדים שטרן בתגובה לשאלה, "הם יכולים להיות אנשים מדהימים, רגישים, מעניקים מזמנם ומהונם לטובת הכלל, אך בבית האישה חווה פגיעות נוראיות. אני כמטפל לא רואה אותו כאדם רע, אלא אדם פגוע. מישהו שעבר משהו בחייו ולכן הוא מתנהג ככה. גם האלימים, לרוב, אין להם הפרעה אישית כפסיכופטים, אלא הפוך, הם רגישים במיוחד. הם מצמצמים את עצמם, מוותרים על החלק שלהם ואז כשמגיעים מים עד נפש, הם מתפוצצים.
"לפעמים הם אגרסיביים כלפי חוץ, אבל לרוב מדובר באנשים בעלי נפש חלשה ולא חזקה. לכן, חשוב לשים לב לנורות האדומות וככל שתהיה מודעות גדולה יותר לנושא הזה של אלימות במשפחה, הדור הבא של הצעירים יוכלו לקבל כלים להתמודדות ולמניעה".
שטרן לוקח נשימה ועובר להסביר אלו נורות אדומות צריכות להידלק למי שחווה אלימות מכל סוג שהוא: "נחלק את התשובה לשתיים. מה האישה מרגישה כלפי בעלה ומה היא מרגישה כלפי עצמה.
"אם בעלה מבקש ממנה כל מיני בקשות על מנת לסדר את הנוחות שלו, שיהיה לו טוב יותר, שהחיים שלו יהיו קלים יותר ושהיא תשתנה – יש כאן סימן של אלימות".
"ברור שאצל כל בן או בת זוג יש ציפייה כל שהיא שבן הזוג ישתנה לטובת הזוגיות", מציין שטרן, "אך אם זה בצורה של שתלטנות – זה כבר מעיד על אלימות. אם הוא מגביל אותה ללכת למקומות שהיא רוצה או מבודד אותה מהמשפחה – שזה אחד הסימנים הכי מובהקים על מנת לזהות אלימות במשפחה – אנחנו נסיק שהאישה חווה אלימות. אם הוא מבקש בצורה יפה להיות השבת אצל ההורים שלו שוב, אפילו שכבר שבועיים הם שם, אבל הוא מסביר באופן פתוח וכנה מדוע הוא לא מוכן או קשה לו להיות השבת אצל ההורים שלה – זה לא אלימות כמובן, אבל אם הוא מפעיל עליה מניפולציות ואומר 'גם לפני שנה היינו אצל ההורים שלך שבועיים רצוף' וגורם לה להרגיש רע, מלאת מצפונים ומנסה כל הזמן להניע אותה מלבוא למשפחה שלה – זה אלימות".
"וכלפי עצמה", ממשיך שטרן, "עליה לבדוק עד כמה היא תגובתית. האם היא מגיבה אוטומט לדבריו בלי לבחון מה עובר עליה. כלומר, יקרה לה אחד מהשניים: או שהיא נסוגה, מפחדת ומרצה אותו, או שהוא אומר משהו קטן שיוכל להיות פשוט וריאלי והיא יוצאת עליו על מאה קמ"ש. היא נעשית כל כך רגישה שהיא מפוצצת את זה על דברים קטנים שהם בכלל לא בגדר 'אלימות'. שאישה מבינה על עצמה שהיא מגיבה מיידית בצורה קיצונית לבעלה – אן על ידי התקפלות והן על ידי התפוצצות – היא כנראה בזוגיות אלימה".
לא מפרקים - בונים
שטרן לא מחכה לשאלה הבא ומיד עובר להסביר עד כמה כדאי לטפל בנושא ולא לפחד מ'מה יגידו' או מה יקרה בעתיד הלוט בערפל.
"הדבר הכי פחות מפחיד שאני יכול לומר על הליכה לטיפול בעת אלימות, זה שלא כל טיפול כזה מוביל לגירושין. הקשר בין טיפול לגירושין, הוא כלל לא נכון. הפוך, לפעמים הם מגלים אחד את השני מחדש ונוצר להם קשר בריא ונכון.
"לכן חשוב לומר בקול ברור, אם יש אישה שחוששת שהיא תלך לטיפול ואז אולי הם יתגרשו ויהיה משטרות ורווחה וייקחו לה את הילדים – אלו הן מחשבות שרחוקות מהמציאות".
"מתי כן נפנה מיד למשטרה ונטפל באופן מיידי באלימות?", שואל שטרן ומיד עונה, "כאשר האישה היא זו שמבקשת את זה באופן מיידי. היא באה ואומרת 'אני לא מוכנה לחיות אתו עוד רגע אחד', ורואים שהיא אכן בסיכון. אבל כל עוד היא באה לטיפול, כמו כן הוא, אנחנו נעזור להם להגיע למקום שבו הם רוצים להיות. אנחנו נעשה איתה עבודה לטובת הבית שלהם".
"היום שאחרי"
ייתכן שיש נשים שמפחדות מה יקרה הלאה אחרי שהן ייגשו לטיפול, תוכל לפזר את העשן ולפרט מה קורה כשאישה מגיעה לטפל באלימות שחוותה?
"ישנם מרכזים או מטפלים שיעשו 'הערכת מסוכנות', הכל בהתאם למה שהאישה מספרת. לאחר מכן נשאל אותה מה קרה, מה איתה, מה איתם כזוג, מה מצבה כיום לעומת העבר ונעשה תיאום ציפיות. מכאן נצא לדרך ונתחיל לעבוד, בסייעתא דשמייא".
איתה או עם שניהם?
"לרוב זה יהיה רק עם אחד. מי שפנה. אם מתאפשר, בוודאי שנביא את שניהם וכל אחד יקבל טיפול במקביל. חלום של כל מטפל או מרכז טיפולי ששני בני הזוג יגיעו, אבל בדרך כלל זה מתבצע רק עם האישה".
כמה סיכויי הצלחה יש לזה שרק האישה מגיעה לטיפול בשעה שלא היא אשמה במצב?
"לא ניכנס לסטטיסטיקות, אבל בסופו של דבר האלים הוא חלש ולכן בטיפול נכון עם האישה נדע איך לעזור לו – דרכה".
"חשוב להדגיש", ממשיך שטרן באותה נשימה, "האישה איננה אשמה בכל המצב הזה. כל מה שהוא עושה לה זה לא בגללה, אך היא תקבל כלים להתמודדות מולו בצורה הנכונה.
"וכן, ברוב המקרים זה תלוי דינמיקה ביניהם, אבל ישנם מקרים שזה לא משנה כמה בן הזוג – שהלך לטיפול – יתנהג יפה כלפי השני, אך כל עוד בן הזוג התוקפן נשאר תוקפן – יש לנקוט בצעדים ובמהירות. יש צורך מיידי לעזור לאישה לגשת ולהתלונן ולטפל בעצמה".
ולסיום, טיפ זהב שלך למי שמרגיש שהוא חווה אלימות זוגית?
"הטיפ שאני יכול לתת, זה הדבר שאנו רואים שהוא הכי קשה ליישום, זה להקשיב לעצמכם. שאלו את עצמכם 'מה נכון עבורי ומה לא נכון עבורי'. ככה מי שבזוגיות אלימה מבין שהוא לא צריך להיות תלותי באחר.
"אמליץ פשוט לרשום 'מה אני חושבת על התנהגויות כאלה', 'מה הרגשות שלי בגלל זה?', 'מה התחושות הפיזיות שאני מרגישה כשהוא נכנס הבייתה, התכווצויות או רפויה ורגועה?', 'מה הוא גורם לי לעשות בפועל לאחר ההתנהגות האלימה שלו?', השאלות הללו עוזרות לנו להיות קשובים יותר לעצמנו", חותם שטרן.