היה זה לפני כשנתיים, הגיע אליי יהודי יקר וכך סיפר לי: "אני יושב ולומד חצי יום ובחצי היום השני אני מלמד בחיידר.
>> למגזין המלא - כנסו
אני נשוי זה אחת עשרה שנים. יש לנו חמישה ילדים ברוך השם, שתי בנות ושלושה בנים - מתוקים וחמודים.
אני ואשתי חיים טוב. מה זה נקרא חיים טוב? אנחנו כמעט ואף פעם לא רבים בינינו! וגם אם מתווכחים אז זה רק בחדר השינה ולא לפני הילדים.
אשתי עובדת כמתכנתת מחשבים ומרוויחה טוב כך שברוך השם גם כסף לא חסר לנו.
אבל אני מרגיש שמשהו חסר לי בזוגיות שלנו, משהו עמוק שקשה לי להסביר אותו במילים.
משהו שחסר לי בלב שלי, בנפש שלי, בנשמה שלי, משהו שנפשי צריכה ואין לה את זה.
בקיצור, אני מרגיש לא מספיק מאושר ושמח בחיים. לא שרע לי, אבל אושר פנימי וחיות אין לי".
שוחחנו ארוכות. דיברנו על עברו, על מחשבותיו, על האמונות שלו, על הרגשות שלו.
ואני רואה שהכול פשוט בסדר איתו, נורמטיבי לחלוטין. ואז שאלתי אותו: "אתה אוהב את אשתך?
אתה מרגיש אליה רגש של חיבור עמוק, רגש של קרבה, רגש של רומנטיקה בינך לבינה. אתה מרגיש אוהב, אתה מתגעגע לאשתך - מרגיש לפעמים רגש שבא לך לראות את אשתך באמצע היום כשאתה בעבודה. אתה מרגיש רצון לראות את פניה, לקנות לה מתנות, לפנק אותה.
ואותו דבר גם לגביך אתה מרגיש שאוהבים אותך, שאתה נחשק, מוערך, נאהב במילה אחת?
אל תענה לי ברגע זה, תחשוב על השאלה ותענה לי עליה בעוד כמה דקות".
ראיתי את פניו וראיתי שהוא מתנועע באי נוחות על הכיסא.
"מה אני אגיד לך", הוא אמר, "לצערי אני לא כל כך מרגיש את מה ששאלת. אני פחות מרגיש את מה ששאלת גם לגביי וגם לגביה".
הסתכלתי לתוך עיניו ואמרתי לו: "אין לך שום בעיה, רק משהו אחד שאם תעבוד עליו החיים שלך יהיו מאושרים. ומה שחסר לך זה אהבה עם אשתך".
הוא ישר אמר: "אבל אני מסתדר איתה?! והכול בסדר איתה ואיתי!"
"נכון", אמרתי לו, "אבל מה שחסר לך זוהי אהבה. אנשים שיש להם אהבה שמצליחים להחזיק בזוגיות שלהם אהבה, רומנטיקה ורגש חזק האחד כלפי השני החיים שלהם מאושרים ושמחים. כמובן אני מדבר על אנשים שאין להם בעיות רגשיות למיניהן, אבל גם אנשים שמתמודדים עם בעיות רגשיות כאשר יש להם אהבה החיים שלהם נראים אחרת.
כאשר יש אהבה אמיתית, חום וקשר עמוק החיים נראים אחרת. יש בשביל מה לקום בבוקר, יש בשביל מה לנשום.
אתה מרגיש שאתה לא לבד בעולם, יש לך שותף אמיתי בחיים האלה. אתה חושב על מישהו הוא חושב עליך, אתם מספקים את הצרכים האחד של השני.
לחיות ולשרוד את החיים בלי לריב זה לא נקרא לחיות, אהבה זה נקרא לשרוד את החיים!
אנשים שאין להם אהבה גם אם יש להם הכול בחיים כסף, כבוד, מעמד וכו' זה לא באמת מספק אותם ונותן להם חיות בחיים.
אבל פה מתחילה הבעיה הגדולה. שאהבה לא מגיעה סתם כך בשביל אהבה אמיתית צריך להקיז דם פשוטו כמשמעו.
צריך להקריב מעצמך המון כדי להרגיש אהבה. אתה צריך הרבה לתת וכל הזמן לתת בשביל להרגיש אהבה.
אבל זה שווה הכול כי אם יש אהבה יש הכול. אבל בשביל זה צריך להשקיע: לחשוב על השני, לתת לשני, לכבד את השני.
תתחיל לעבוד על זה. תתחיל להעניק, לפרגן, להיות עם הרבה רגש חום ואהבה כלפי אשתך.
אתה תראה שזה מה שהנפש שלך צריכה ואתה תראה שאתה תהיה מאושר גם נפשי גם רוחני".
גם אם אנשים חיים בזוגיות והם שורדים אותה אבל אין להם אהבה זה לא נקרא חיים. הבעיה שאנשים מדמיינים שאהבה נמצאת אולי שם אולי אי שם, והם לא מבינים שאהבה היא פה וצריך להשקיע מאוד בשביל זה.
כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים. הגעגוע של ישראל לשכינה מתדמה לגעגוע בין איש לאשתו. כל שיר השירים מדבר על אהבה והתשוקה בין איש לאשתו, כל המושג על השכינה בגלות מדמים את זה על הקשר הרגשי ואהבה בין איש לאשתו.
הלוואי שנזכה כולנו לאהוב. לדעתי - קבלה קטנה לכבוד ראש השנה, קצת להשקיע באהבה בין איש לאשתו.
כתוב שכאשר יש אהבה ושלום בין איש לאשתו השכינה שרויה ביניהם, מי לא רוצה שהשכינה תהיה שרויה בביתו?!
רמז גילה לנו האר"י ז"ל בתורתנו הקדושה על חשיבות האהבה וטיפוח הקשר בין איש לאשתו בשבת קודש. בפסוק (שמות ל"א י"ג)" :את שבתותי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם" - ראשי תיבות: ''אשתך אהוב!"
אמנם יש תקופות בגלל כל מיני דברים בחיים, אילוצי החיים, שיש יותר אהבה פחות אהבה - אבל השאלה היא מה הוא הכיוון בחיים? לאיפה נוסעת הרכבת? האם לכיוון של אהבה או חס וחלילה ההפך.
אותו יהודי שהגיע אליי עשה עבודה קשה עם עצמו ולאחר שנה קיבלתי ממנו שיחת טלפון: "מרדכי, רק רציתי להגיד לך שאני אוהב ונאהב ואני אדם מאושר".
מאחל לכם שתדעו רק אהבה בחיים שלכם.
שבת שלום ומבורכת.
לתגובות: machon.rot@gmail.com