"אני אכנס בה בבתי משפט, ואוציא ממנה כל שקל אפשרי", הוא אמר לי בטון גבוה, ואני ביקשתי ממנו לסור מעט הצידה. בכל זאת, אני בטוח שגם הוא לא מעוניין שכל המתפללים ישמעו אותו בשעת כעסו, והמניין הבא של תפילת שחרית כבר החל באמירת 'קורבנות'.
>> למגזין המלא - כנסו
"היא חושבת שאני פראייר?", הוא המשיך כשעמדנו במקום בטוח. הוא פירט באוזניי שרשרת של פגיעות שהוא עבר, עלבונות, וסבל נורא שעבר עליו במשך למעלה מעשר שנות נישואין. "אני אלמד אותה לקח אחת ולתמיד", הוא שב ואמר.
"אתה חושב שאנשים לומדים לקח אחת ולתמיד?", שאלתי אותו. "אנשים לא לומדים לקח בפעם אחת ובטח שלא לתמיד, אבל אני לגמרי מבין את הכאב שלך. אני מבין את הרצון שלך לקבל 'פיצוי' על הכאב שעברת במשך שנים רבות, ואני גם מאמין לך שסבלת מאד", אמרתי לו והתכוונתי לכל מילה.
הכאב שבני אדם יכולים לגרום האחד לשני הוא כמעט בלתי מוגבל – קל וחומר כשמדובר בזוג נשוי שחי חיים משותפים. זה עדיין לא אומר שהוא צודק, זה עדיין לא הופך אותה למפלצת ואותו לקרבן - ובדרך כלל שני הצדדים סובלים מאד כשהסבל של האחד לא מוחק את הסבל של השני.
• • •
"כשהתחתנו היא עבדה בעבודה פשוטה מאד", הוא שיתף. "אני זה שעזרתי לה לפתוח את העסק שלה, אני זה שעודדתי אותה ועזרתי לה להאמין בעצמה והיום היא מתייחסת אלי במבט של בוז, וכנראה כחלק מתהליך העצמאות שלה היא החליטה שהיא כבר לא צריכה אותי בחיים שלה והיא מעדיפה להתגרש", הוא הפסיק לרגע את השיחה והתכנס לתוך עצמו, כדי לעצור את הדמעות.
"הלכתם לטיפול זוגי?", שאלתי אותו.
"הלכנו לכמה, היא החליטה החלטה עיקשת לפרק את הבית, והיום אני מבין שגם אם היא תתחרט אני כבר לא רוצה לחיות לצידה", הוא אמר, וראיתי על העיניים שלו שההחלטה הזאת היא סופית.
"כואב לי לשמוע, ואני מאמין לך שאתה סובל מאד", אמרתי לו. "תהליך גירושין הוא תהליך נוראי שלאף אחד לא כדאי לעבור אותו. אני לא מכיר אנשים שהתגרשו ולא עברו תקופה קשה", הוספתי - וראיתי שהוא מהנהן בהסכמה.
"אתה לא מבין כמה שזה פוגע", הוא פתח את ליבו. "הקריירה שלה ממריאה בעוד שאני הולך לקראת חיים קשים במיוחד. היא הולכת להיות רוב הזמן עם הילדים, אין לה בעיות כלכליות, והיא כל כך עסוקה בהצלחות שלה שהיא אפילו לא רואה אותי. מבחינתה אני שקוף, ובבית הדין היא תראה בדיוק מי שקוף ומי בולט לעין", הוא הרים לפתע את הקול.
"למה שלא תלכו לגישור?", שאלתי אותו. "לא חבל לך לבזבז כסף וזמן בבתי משפט?".
"היא חייבת ללמוד לקח ובדרך הקשה", הוא אמר. "אני אלחם בה ואוציא כל שקל שיש לה. יש לי עורך דין מעולה שכבר ראה את התיק ואמר לי שיש לי סיכוי לא רע לנצח, אז מה יש לי להפסיד?".
"סיכוי לא רע לנצח – זה גם סיכוי טוב להפסיד", אמרתי לו באירוניה. אותי יותר מעניין להבין מה יש לעורך הדין להפסיד במקרה שלא תקבל את מה שאתה מצפה לקבל. בניגוד לעורך הדין - לך דווקא יש הרבה מה להפסיד: אתה יכול בקלות להשקיע מאה אלף שקל על הוצאות משפט, אתה יכול להפסיד משמורת על הילדים, ואם תגיעו לגירושין 'מלוכלכים' אתה בוודאות תגרום לנזקים בלתי הפיכים לילדים שלך, זה נקרא שאין לך מה להפסיד?", שאלתי אותו, והפנים שלו התכרכמו.
"יש גבול לכמה אני יכול להקריב בשביל הילדים שלי - הגיע הזמן שאני אחשוב גם על עצמי", הוא אמר. "חוץ מזה שהילדים שלי יהיו הרבה יותר מאושרים אם גם אבא שלהם וגם אמא שלהם יחיו ברווחה כלכלית. אתה חושב שזה טוב להם לגדול אצל אמא עשירה ואבא עני?", הוא שאל אותי.
• • •
"בוא נכין לנו כוס קפה ונשב לשוחח בנחת" הצעתי לו. "שיחה חשובה שכזאת לא יכולה להתנהל בדרך מבית הכנסת. בוא נשב ונחשוב על הדברים ביישוב הדעת".
הזמנתי אותו אלי הביתה וישבנו לשוחח. "אני רוצה שנדמיין ביחד איך ייראו החיים שלך בתקופה של ההליכים המשפטיים", ביקשתי ממנו. "אני לא רוצה לשכנע אותך לוותר על זה, אבל אני בהחלט רוצה שתהיה מוכן לקראת זה. בסופו של דבר ההחלטה היא שלך. אתה לא חייב לי דין וחשבון ואם תרצה אתה יכול גם עכשיו לפנות להליכים משפטיים ואני לגמרי אבין לליבך", אמרתי לו.
"אם היית אומר לי שאשתך רוצה לפנות מעצמה להליכים משפטיים, כחבר טוב הייתי גם עוזר לך למצוא עורך דין מעולה, אבל לפי מה שאני מבין ממך אתה זה שבוחר לפתוח במלחמה, אז בוא ננסה לדמיין כיצד היא תיראה על פי התרחיש הסביר", הצעתי לו.
"בוא ננסה לדמיין את זה", הוא הסכים.
"אתה פונה למזכירות בית הדין או בית המשפט", אמרתי לו. "אתה מקבל טופס שבו רשום "יעקב נגד שרי כהן", שרי מקבלת בדואר את הטופס הזה, איך לדעתך היא מגיבה?".
"פונה לעורך דין ומבקשת ממנו לייצג אותה".
"נכון. היא פונה לעורך דין בכיר, כנראה עורך דין יקר יותר משאתה יכול לשלם והוא אומר לה ש"יש לה סיכוי לא רע לנצח בענק". הוא יושב איתה לשיחה ומתדרך אותה כיצד לערער אותך. הוא מציע לה לשכנע את הרווחה שאתה אבא נוראי, אלים ופוגעני.
"בהתחלה היא מסרבת ואומרת שאתה בן אדם ואבא ראוי – אבל אז עורך הדין צוחק עליה ומזכיר לה שאתה תובע אותה על המון כסף, ושאם אתה כזה בן אדם נפלא כנראה שלא היית מנסה לסחוט ממנה כל כך הרבה כסף.
"הוא כנראה גם ינסה להזכיר לה את הרגעים הפחות נחמדים שהיו לכם – מתוך הבנה שככל שהיא תהיה יותר לוחמנית כך יש סיכוי שהוא ינצח את התיק כשהיא כבר לא תהסס לשלוף את חומרי יום הדין שלכם.
"כשתראה את הרוע שיוצא ממנה ואת הצורה שבה היא מדברת אליך – כנראה שגם אתה תהפוך ללוחמני יותר, והמחשבות על המשפטים והמאבקים יעסיקו אותך יומם ולילה. בכל בוקר וערב תבדוק אם הגיע מכתב מבית המשפט, אם יש חדש מעורך הדין, וגם כשלא יהיה לך כסף להתפרנס, תיקח הלוואות מתוך מחשבה ש'עוד מעט תקבל ממנה צ'ק שמן – ותוכל סוף סוף לחיות ברווח'.
"מדי פעם תזומן לדיונים שבהם אין לך שליטה על מה שקורה. תשמע אותה מספרת דברים שלא היו ולא נבראו – וכשתנסה להתפרץ ולומר ש"זה שקר גס", השופט יהסה אותך ויבקש ממך שלא להתפרץ ללא קבלת רשות".
"ועכשיו אני מבקש ממך לעצום את העיניים ולומר לי בכנות: כיצד תרגיש בתקופה הזאת שקשה גם ללא ההליכים המשפטיים: האם תהיה שליו או סוער? האם תיקח את זה ללב, או שתתנהל ברוגע ובשלוות נפש? האם תצליח להמשיך ולהתפרנס או שהסערה הרגשית תשתק אותך?
"האם תהיה אבא טוב לילדים שלך, או שתהיה נסער, עצבני, חסר שקט וחסר כל יכולת לעבור איתם את התקופה הזאת בצורה מיטיבה?", שאלתי אותו, והוא שתק.
• • •
"עכשיו בוא נדבר על הרגשות הקשים שלך", המשכתי. "אתה פגוע ממנה מאד, אתה כאוב ואתה גם מפחד מהעתיד הלא נודע שלך, נכון?", שאלתי אותו והוא הנהן. "האם היית רוצה שאשתך לשעבר תקשיב למה שיש לך לומר?".
בתהליך משפטי לרגשות אין שום רלוונטיות. אם תאמר לשופט שאתה פגוע ממנה מאד – זה אולי ייכנס לפרוטוקול אבל זה לא יעניין את אף אחד. בהליכים משפטיים אין מקום לרגשות, ואף אחד לא יתעניין בפגיעה שחווית", הוספתי לו.
"ובתהליך גישור מקבלים פיצויים על פגיעה רגשית קשה?", הוא שאל.
"בתהליך גישור כל אחד אומר את מה שיש לו לומר. כל אחד מספר את הסיפור מנקודת מבטו – ובהחלט יש מקום גם לרגשות ולאמוציות. בתהליך גישור הצד השני מחויב להקשיב לכל מה שיש לך לומר, ואתה מחויב להקשיב לכל מה שיש לצד השני לומר.
"בניגוד לתהליך משפטי שבו הרגשות הקשים רק הופכים לקשים וכואבים יותר – בתהליך גישור אתם מקשיבים האחד לשני והסערה הרגשית דועכת מעט. האם אתה מאחל לך ולילדים שלך לעבור את תקופת הגירושין בסערת רגשות ומאבקים, או ברוגע?", הוספתי.
"ומבחינה כלכלית אני לא אפסיד מזה?", הוא שאל. "אתה מצפה ממני לוותר על לא מעט כסף רק כדי להרגיש טוב בתקופה ספציפית. אני חושש שאני אתחרט על זה במשך שנים ארוכות", הוא הודה בכנות.
"אמרתי לך לוותר על הכסף?", שאלתי אותו. "בתהליך הגישור תוכל להסביר בהרחבה מדוע אתה חושב שאחוזים בעסק שייכים לך, ותמיד אפשר למצוא דרכים יצירתיות שיגרמו לך להיות מרוצה".
"יותר מזה", אמרתי לו. "תהליך גירושין הוא תהליך רצוני – ואם אין הסכמה מלאה שלך אתה לא חייב להמשיך את התהליך ואתה יכול לפרוש באמצע מתי שרק תרצה. תהליך גישור מסתיים כשכל אחד מהצדדים מקבל 100% מהצרכים שלו, והוא יכול גם לבחור להפסיק את התהליך שניה לפני החתימה אם אתה לא מרוצה מהתוצאה של ההליך, או מכל סיבה שתבחר", הדגשתי.
"במילים אחרות – יש לך רק מה להרוויח ואין לך בכלל מה להפסיד. תמיד תוכל לפנות להליך משפטי ולהפסיק את הגישור, אז למה שלא תנסה?", שאלתי אותו.
"אם אתה רוצה אתה יכול לפנות לעורך הדין לפגישת ייעוץ אחת ולבקש ממנו שיעגן את הזכויות שלך כדי שלא תפסיד בינתיים כשאתה פונה להליך הגישור, אבל הייתי ממליץ לך לנסות ללכת בכל הכח להליך גישור".
• • •
"אתה מוכן להיות המגשר שלי?" הוא הציע.
"הייתי מוכן בשמחה, אבל אנחנו חברים טובים וכבר בתלמוד תורה למדנו ביחד", אמרתי לו. "אני לא חושב שאשתך תוכל לתת בי אמון כשהיא יודעת שאנחנו חברים כל כך טובים, וכמובן שאני לא מתכוון להסתיר דבר כזה", הוספתי כשראיתי את השאלה כמעט כתובה על מצחו.
"אני בשמחה אפנה אותך למגשר מקצועי שאני מאמין במקצועיות שלו, באמינות שלו ובכנות שלו" אמרתי. "הוא גם מגיע מרקע פסיכולוגי, ואני מעדיף אנשים שמבינים באנשים ולא רק בחוקים", העברתי לו את המספר ונפרדנו איש איש לדרכו.
• • •
כעבור תקופה נפגשנו שוב.
הוא נראה שמח, שליו, והרבה פחות נסער מהפעם האחרונה שפגשתי אותו.
"הדברים הסתדרו בצורה מעולה", הוא אמר לי. לרגע חשבתי שהוא ואשתו החליטו להישאר נשואים, אבל הוא סיפר לי על 'הפי אנד' מסוג אחר:
"התגרשנו לפני יומיים, אבל עשינו את זה בצורה מעולה. במהלך הגישור דיברתי על הרגשות שלי ואין לי מושג איך פתאום היא הצליחה להקשיב לי. היא הבינה את הכאב שלי, הסכימה עם זה שעזרתי לה מאד בהקמת העסק – וסיכמנו על זה שהיא תתגמל אותי על זה. אומנם לא קיבלתי את כל מה שתכננתי לתבוע במשפט, אבל קיבלתי דברים אחרים שהיו חשובים לי מאד ובכלל לא חשבתי שאפשר לקבל אותם", הוא אמר.
"היום אני מסודר מבחינה כלכלית, ומצאנו הסדר שאולי לא יהפוך אותי לשותף בעסק שלה, אבל לפחות אני סוגר את החודש בצורה מכובדת ולא מנקה חדרי מדרגות.
"אבל הכי חשוב זה הילדים. כמובן שהם לא במיטבם, וברור שילדים אחרי גירושין אף פעם לא יהיו שלווים ורגועים, אבל ברור לי שאם הייתי הולך למאבקים משפטיים נגד אמא שלהם הם היו במצב הרבה יותר גרוע.
"בכל פעם שהם ישנים אצלי, אני מלטף אותם ואומר להם בלב: 'יש לכם הורים שאוהבים אתכם ושאכפת להם ממכם. זכיתם בהורים חכמים', ואני מתמלא בגאווה על שלא הלכתי שבי למאבקים משפטיים קשים שהיו מפרקים אותי, את אמא שלהם, אבל בעיקר אותם – האפרוחים הרכים והמתוקים שלי.
• • •
הדגשה חשובה: הסיפורים במדור זה מבוססים על מקרים שפגשתי, אך לא מייצגים מקרים או אנשים ספציפיים, ואין כל קשר בינם לבין מקרים שאתם מכירים. נסו להתמקד במסר ולא בפרטים!
לתגובות: ISRAEL@KIKAR.CO.IL