הכל על הפרעת אישיות נרקיסיסטית

לבת שבע היקרה.

העיסוק המתמיד באני (אילוסטרציה: פלאש 90)

צריך להבין כי לאנשים רבים יש קווי אופי נרקיסיסטיים, אבל זה לא הופך אותם לבעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית. לא כל אדם אגואיסט שמרוכז בעצמו הוא נרקיסיסט. על מנת לאבחן הפרעת אישיות נרקיסיסטית, צריך שאותו הצורך בהערצה וחוסר האמפתיה יופיעו במגוון תחומים של החיים ויפריעו באופן משמעותי למהלך חייו התקין של האדם, לתפקודו הבין אישי, תיפקודו בחברה, או ליכולת שלו להתמיד בעבודה. שכיחות ההפרעה באוכלוסיה נאמדת בכאחוז אחד מהאוכלוסייה. כלומר אדם אחד ממאה.

נרקיסיזם: אני שברירי ופגיע

חשוב להבין כי המונח נרקיסיזם אינו זהה עם אהבה עצמית. לאדם הנרקיסיסט יש צורך אדיר בהערצה של הסביבה, והוא לפעמים צריך את זה ממש כמו סם. הצורך הזה נובע דווקא מתפיסה עצמית שברירית ופגיעה ביותר. אדם שאוהב את עצמו באמת, מרגיש בנוח עם עצמו, ולא צריך כל הזמן שיספרו לו עד כמה הוא מיוחד ומדהים. אבל אצל הנרקיסיסט ההערצה העצמית הזאת מחפה על תחושות נחיתות אדירות, ועל חוסר הכלה של העצמי. הנרקיסיסט לא באמת אוהב את עצמו, הו פיתחו לעצמו מן תפיסה כאילו הו מיוחד יותר מאחרים ורק ככה הוא יכול להסתכל על עצמו במראה. כל חייו של האדם הנרקיסיסט סובבים סביב הצורך להזין את התפיסה הזאת במחמאות ובהערצה מהחברה, אחרת הוא מרגיש חסר ערך לחלוטין ומתרסק.

אם כך יש הבדל תהומי בין אהבה עצמית לבין נרקיסיזם. אדם שאוהב את עצמו, מקבל את עצמו כמו שהוא, פתוח לאהוב אחרים, פתוח לביקורת, והוא אדם מאושר בדרך כלל. לעומתו האדם הנרקיסיסט חי ברדיפה מתמדת אחרי הערצה ובניסיון מתמיד לאשש תפיסת עולמו הדמיונית שבה הוא אדם מדהים ומיוחד במינו.

סבל קשה לסביבה

הצורך של האדם הנרקיסיסט בהערצה מתמדת יוצר בעיות קשות במערכות היחסים שלו. כל עוד החבר או בן המשפחה מעריץ את הנרקיסיסט יכולה לשרור הרמוניה מסוימת ביניהם, אך ברגע שהאדם השני מרמז על ביקורת כלשהי כלפי האדם הנרקיסיסט, הוא ישתלח בו, יגרם לו להרגיש קטן וחסר ערך, ויזלזל בכל מהותו. הזלזול בזולת הוא האופן שבו הנרקיסיסט מחזיר לעצמו את תחושת השליטה ומגמד את הביקורת נגדו.

בגלל שהאדם הנרקיסיסט כל כך מרוכז בעצמו, סוג הביקורת אותו הוא יעביר על אחרים יהיה השלכה ישירה של חסרונותיו עצמו. כלומר הוא יאשים אחרים בכך שהם מרוכזים בעצמם, אגואיסטיים, חסרי התחשבות וחסרי הבנה, ויהיה עיוור לחלוטין לצרכיהם של אחרים.

אילוסטרציה, למוצלמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: פלאש 90)

למעשה, אפילו ניסיון פשוט של האדם השני להיות אדם בעל צרכים משל עצמו ולחיות בצורה סבירה יגרום מחלוקת גדולה וכעס מצידו של האדם הנרקיסיסט. עבור האדם הנרקיסיסט מערכת יחסים אופטימאלית היא עם בן זוג חסר צרכים לחלוטין, שאין לו שום חיים או רצונות משל עצמו והדבר היחיד שהוא עושה בחיים זה לספק את הצורך של האדם הנרקיסיסט בהערצה ובהערכה.

יכול להיות טוב בהתחלה

חשוב מאד לדעת כי לרוב מערכות יחסים עם אנשים נרקיסיסטיים מתחילות באופן שונה לחלוטין מהמשכם. בדרך כלל בתחילתה של כל מערכת יחסים האדם הנרקיסיסט מסתכל על בן הזוג באותה ההערצה שבה הוא מנסה לראות את עצמו. הוא ידבר על בן הזוג בהערכה אדירה ובהערצה גלויה ויתייחס אליו בכבוד גדול מאד. כל זה נובע מהרצון של האדם הנרקיסיסט להאדיר את עצמו. כאשר האדם הנרקיסיסטי מאדיר את בן זוגו הוא בעצם אומר "אני כזה בנאדם שווה, כי אני במערכת יחסים עם בנאדם מדהים כל כך". אך לאחר תקופה לא ארוכה אותה ההערצה מתפוגגת, כיוון שבחייו של האדם הנרקיסיסטי אין מקום לעוד אנשים. ברגע שמתחילה ההערצה הזאת להתפוגג, היחס אל השני הופך להיות יחס של ביקורת וזלזול, כעס וניצול, וניסיון מתמיד לגמד את בן הזוג ואת תכונותיו.

איך לטפל בנרקיסיזם

אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית בדרך כלל לא ניגשים לטיפול, הם יאשימו את כולם בבעיותיהם ובמצוקותיהם ויתרחקו מכל ניסיון של התמודדות אמיתית עם חייהם וניסיון לשינוי. כאשר אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית אכן מגיעים לטיפול, הם בדרך כלל גם כן מאדירים את המטפל ומאמינים כי הוא מושלם, אך במהרה משנים את דעתם עליו ומזלזלים בו. קשה מאד לטפל בבעלי אישיות נרקיסיסטית ויש צורך במטפל מעולה ורגיש במיוחד.

בני משפחה של בעלי אישיות נרקיסיסטית עוברים סבל עצום. כמעט כל מה שהם עושים למען עצמם נחשב אצל בן המשפחה הנרקיסיסט כהשגת גבול. בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית יצרו את צעדיהם של בני זוגם ויעבירו עליהם ביקורת באופן מתמיד עד לגרימת חוסר ביטחון עצמי מוחלט ותחושה מתמדת של חוסר ערך.

הדרך היחידה להתמודדות עם אנשים נרקיסיסטיים היא דרך של ניתוק מוחלט מדברי הביקורת שלהם. הבנה כי ביקורת זו אינה משקפת המציאות בכלל וכי הדבר היחיד אותה היא משקפת, היא את שבריריותו של האדם הנרקיסיסט.

מערכת יחסים עם אדם נרקיסיסט היא קשה מאד ודורשת התאמצות רבה. לפעמים יש תחושה של "בור ללא תחתית", ושאין סוף לוויתורים שאפשר לעשות, כיוון שהאדם הנרקיסיסט ידרוש עוד ועוד עד שכל החיים יסבבו סביבו. לכן יש צורך בשמירה על גבולות ברורים ובפיתוח "עור של פיל" כנגד דברי הביקורת. כל זה דורש הבנה ומודעות רבה וכדאי מאד ללכת לפגישות עם פסיכולוג מוסמך שילווה את ההתנסות הקשה הזאת, על מנת שלא לצאת ממנה כסמרטוטים חסרי כוח מינימאלי.