"אני לא יכולה איתו יותר. אני מרגישה שהתחתנתי עם קיר, לא עם בן אדם" אמרה לי רבקה בכאב כשישראל בעלה יושב על ידה ולא מבין על מה היא מדברת: "היא מצפה שאבכה איתה בכל פעם שהיא בוכה? מה היא רוצה?" חוסר האונים היה ניכר.
"אני רוצה שתכאב איתי כשכואב לי, שתהיה איתי כשאני עצובה. כרגע אני מרגישה בודדה בזוגיות הזו" ענתה לו רבקה, אך ישראל עדיין לא הבין: "באמת שהייתי רוצה שנהיה יחד, אבל אני לא מצליח להיות במקום הזה. אין לי את היכולת הזו להגיע לעומקים הרגשיים שלה".
אני לוקחת את מושכות השיחה אליי ומתחילה מישראל: "ראשית, אין מקום נפשי שלא ניתן להגיע אליו. אמנם זה דורש עבודה קשה, התכווננות, סבלות והמון רצון אמיתי, אך האמן לי, זה אפשרי. עם זאת, בואו נגדיר קודם כל את הבעיה שהביאה אתכם לכאן: לרבקה קשה וכואב, אך הנפש שלך מסרבת להאמין לכך שהיא סובלת. עם השנים פיתחת מנגנון הגנה שעוזר לך לעבור קשיים בחיים מבלי לחוות זעזועים, והחיים, משמעותיים ככל שיהיו, יכולים לעבור לידך ושום דבר לא באמת מטלטל או מסעיר אותך. אתה מצליח להתמודד בקלות עם כל דבר, משום שאתה לא באמת מרגיש אותו.
יתכן שהמנגנון הזה עזר לך ברגעים מאתגרים, אך הגיע הזמן לפרק אותו. וזאת אנחנו עושים בשלושה שלבים הכרחיים:
שלב ראשון - תפיסה מעוותת של חוסן
סיגלת לעצמך תפיסה מסוימת של מהו חוסן נפשי ומהו חוזק. עבורך אדם חזק הוא אדם שמסוגל לעבור דברים קשים בלי להישבר ומבחינתך טוב ורצוי להיות האדם החזק הזה ואין בכך שום דבר רע. אך זו תפיסה מעוותת, תדמית מזויפת לאדם שאתה מגלם. רבקה חושפת מולך את כל רגשותיה, אך אתה מרגיש שאם תחשוף את החלקים האלה בך גם, אתה תתרסק והכל יתמוטט.
שלב שני - להפסיק להדחיק
העובדה שרבקה אשתך חושבת שאתה "קיר" חסר רגשות שלעולם לא נשבר מצביעה על הדחקה גדולה מאוד של המציאות הנפשית שלך. הרי כמובן שאתה נשבר, ואפילו בצורה קשה, רק שאתה לא מבטא את השבירות שאתה חווה, גם לא מול עצמך, אלא בוחר להדחיק. כך שמבחוץ אתה אולי נראה חסין ובלתי שביר, אך מבפנים אתה מחוק לגמרי.
כאב, צער, תסכול ושאר רגשות שליליות חייבים להתבטא. אם לא עיבדת את הרגשות שלך בצורה בריאה ורק הדחקתם אותם כמה שיותר עמוק, הם ייצאו בצורה רעילה והרסנית ויובילו לבחירות לא טובות בחיים בכלל ובקשר שלכם בפרט.
שלב שלישי - להתחיל להאמין לעולם שדברים קורים פה באמת
כשהנפש משוחררת, אתה יכול להתחיל לפרק את ההגנה הזאת של לא להאמין לעולם שדברים קורים פה באמת. אז אתה יכול להתחיל לחיות באמת. תוכל להרגיש את המציאות שלך, להתרגש ולאהוב אותה באמת.
שינוי התפיסה, החל מהשלב הראשון ועד לשלישי, דורש התבוננות והעמקה רבה במצב שלך, מה שיגרום לשבירת התדמית שסיגלת לעצמך, להרגיש בנוח להיות בעמדת החלש מבלי לחשוש מהתרסקות ולחיות באמת".
"אני רוצה שתכאב איתי כשכואב לי, שתהיה איתי כשאני עצובה. כרגע אני מרגישה בודדה בזוגיות הזו" ענתה לו רבקה, אך ישראל עדיין לא הבין: "באמת שהייתי רוצה שנהיה יחד, אבל אני לא מצליח להיות במקום הזה. אין לי את היכולת הזו להגיע לעומקים הרגשיים שלה".
אני לוקחת את מושכות השיחה אליי ומתחילה מישראל: "ראשית, אין מקום נפשי שלא ניתן להגיע אליו. אמנם זה דורש עבודה קשה, התכווננות, סבלות והמון רצון אמיתי, אך האמן לי, זה אפשרי. עם זאת, בואו נגדיר קודם כל את הבעיה שהביאה אתכם לכאן: לרבקה קשה וכואב, אך הנפש שלך מסרבת להאמין לכך שהיא סובלת. עם השנים פיתחת מנגנון הגנה שעוזר לך לעבור קשיים בחיים מבלי לחוות זעזועים, והחיים, משמעותיים ככל שיהיו, יכולים לעבור לידך ושום דבר לא באמת מטלטל או מסעיר אותך. אתה מצליח להתמודד בקלות עם כל דבר, משום שאתה לא באמת מרגיש אותו.
יתכן שהמנגנון הזה עזר לך ברגעים מאתגרים, אך הגיע הזמן לפרק אותו. וזאת אנחנו עושים בשלושה שלבים הכרחיים:
שלב ראשון - תפיסה מעוותת של חוסן
סיגלת לעצמך תפיסה מסוימת של מהו חוסן נפשי ומהו חוזק. עבורך אדם חזק הוא אדם שמסוגל לעבור דברים קשים בלי להישבר ומבחינתך טוב ורצוי להיות האדם החזק הזה ואין בכך שום דבר רע. אך זו תפיסה מעוותת, תדמית מזויפת לאדם שאתה מגלם. רבקה חושפת מולך את כל רגשותיה, אך אתה מרגיש שאם תחשוף את החלקים האלה בך גם, אתה תתרסק והכל יתמוטט.
שלב שני - להפסיק להדחיק
העובדה שרבקה אשתך חושבת שאתה "קיר" חסר רגשות שלעולם לא נשבר מצביעה על הדחקה גדולה מאוד של המציאות הנפשית שלך. הרי כמובן שאתה נשבר, ואפילו בצורה קשה, רק שאתה לא מבטא את השבירות שאתה חווה, גם לא מול עצמך, אלא בוחר להדחיק. כך שמבחוץ אתה אולי נראה חסין ובלתי שביר, אך מבפנים אתה מחוק לגמרי.
כאב, צער, תסכול ושאר רגשות שליליות חייבים להתבטא. אם לא עיבדת את הרגשות שלך בצורה בריאה ורק הדחקתם אותם כמה שיותר עמוק, הם ייצאו בצורה רעילה והרסנית ויובילו לבחירות לא טובות בחיים בכלל ובקשר שלכם בפרט.
שלב שלישי - להתחיל להאמין לעולם שדברים קורים פה באמת
כשהנפש משוחררת, אתה יכול להתחיל לפרק את ההגנה הזאת של לא להאמין לעולם שדברים קורים פה באמת. אז אתה יכול להתחיל לחיות באמת. תוכל להרגיש את המציאות שלך, להתרגש ולאהוב אותה באמת.
שינוי התפיסה, החל מהשלב הראשון ועד לשלישי, דורש התבוננות והעמקה רבה במצב שלך, מה שיגרום לשבירת התדמית שסיגלת לעצמך, להרגיש בנוח להיות בעמדת החלש מבלי לחשוש מהתרסקות ולחיות באמת".
חנה דיין היא בוגרת בית הספר הגבוה לתורת הנפש, בעלת MA בטיפול זוגי ופרטני, מתמחה בליווי לצמיחה מתוך משבר.
קליניקה פרטית באזור המרכז | טלפון: 054-4480705 | מייל: hanna.tipul@gmail.com
נכתב בהשראת הרצאותיה המרתקות של הפסיכולוגית והמרצה אורלי טוויטו.