בטור זה אציף דילמות ואתגרים ייחודיים הקיימים בין זוגות גרושים, וילדים להורים גרושים בתקופת הקורונה, ההגבלות והסגרים. מטרתי היא לשטוח את ההשפעות של התקופה על קבוצת אוכלוסייה זו. אינני מתיימרת לחלק עצות או להציע פתרונות. לעתים דווקא הצפת הבעיה ועריכתה בראשי פרקים, יש בה כדי לפתוח את המחשבה לפתרונות יצירתיים ואף להביא לחצי מהתשובה.
"לאן זה?" שאל השוטר במחסום.
"להעביר את הילד לאמא שלו," השיב יאיר ר' והציג בפניו את תעודת הזהות שלו בו מופיעה המילה "גרוש".
המחסום נפתח והרכב הורשה להמשיך לדרכו.
"זאת היתה אחת הפעמים היחידות הזכורות לי שהתואר 'גרוש' העניק לי יתרון," מספר לנו יאיר בחיוך. "הודות לכך יצא לנו לטייל לא מעט בתקופת החגים שבהם היה עם ישראל בסגר"...
יאיר ר', אברך תושב אלעד ואב לשני ילדים (חמודים!), הוא רק אחד מאלפי ההורים הגרושים והגרושות במגזר החרדי המתמודדים בימים אלה עם הקשיים המיוחדים שמשבר הקורונה הביא לפתחם.
"למשפחה חד הורית יש פחות עוגנים ו'בולמי זעזועים' בהשוואה למשפחה רגילה, ולכן היא חווה בצורה מועצמת ומוגברת את הקשיים שכולנו עוברים" אומרת לנו העובדת הסוציאלית, גב' זהבה קליין. "כמות הפניות שאני מקבלת ממשפחות אלה עלתה משמעותית בחודשים האחרונים. לקורונה יש השפעה הרסנית במיוחד על תאים משפחתיים שהם מלכתחילה רעועים יותר".
בעוד תשומת לב רבה ניתנת בימים אלה למצבם של המבוגרים ובעלי מחלות הרקע החווים קשיי בדידות וניתוק, מעטים מודעים לאתגרים המיוחדים הניצבים בפני הגרושים והגרושות, אולי כחלק מהנטייה החרדית הכללית שלא להבליט את תופעת הגירושין. אבל- התופעה קיימת ואף המצוקה והיא גובה מחיר נפשי, חינוכי ורוחני לא פשוט כפי שמעידים בפנינו רבנים, מחנכים, עובדים סוציאלים, טוענים רבנים, ושאר אנשי מקצוע הפוגשים משפחות גירושין.
"מצד אחד, בתקופת הקורונה ראיתי ירידה במספר הפניות לגירושין," מספר לנו הטוען הרבני הרב יונתן זילבר. "גירושין הם עסק יקר ואנשים פחות נוטים להכנס לכך במצב של חוסר וודאות. ידוע גם שבמצבי חוסר וודאות – מלחמה, אסון גדול, משבר כלכלי וכדומה – אנשים נוטים יותר לשמור על הקיים. יחד עם זאת, בקרב זוגות גירושים יש עליה ברמת החיכוכים והמתח והדבר מתבטא בטלפונים שאני מקבל אל תוך הלילה עם תלונות שונות ומשונות שמתעוררות על רקע המצב".
"באופן כללי המצב הבריא ביותר עבור ילדים במשפחות חד הוריות הוא מינימום חיכוך בין ההורים ומקסימום יציבות בסדר יומו של הילד" אומר לנו היועץ החינוכי הרב שלום יצחקי. "מטבע הדברים, הקורונה פוגעת בשתי היסודות הללו: יש פוטנציאל מוגבר לחיכוכים בין ההורים וכמובן שסדר יומו של הילד משתבש לחלוטין" וזאת מעבר לשינויים בשגרה שחווה של ילד בתקופה זו.
היבט נוסף קיים במשפחות גירושין בצל קורונה. אחד המאפיינים של תקופה מאתגרת זו הוא השהייה בבית. יש הנהנים מההזדמנות לשהות בין ארבעת הכתלים, אולם עבור רבים השהייה לבדם מקשה עליה ומעצימה את הבדידות - בפרט בחגים ובשבתות.
"לגרושים וגרושות לא תמיד יש עם מי לחלוק את בדידותם ואת קשיהם," אומרת זהבה קלין. "הרשת המשפחתית שלהם עשויה להיות מצומצמת יותר, הרשת החברתית פחות חסונה. יש לשים לב שהם מתמודדים באופן בריא עם הקשיים ולא מפתחים תסמיני דיכאון ומצוקה".
אף כי החוק מאפשר העברת ילדים בין הורים משמורנים גם בעתות סגר, בפועל, הסדרי הראיה אצל הורים לא מעטים משתבשים עקב חוסר הוודאות של התקופה. הרב זילבר, מספר לנו על אב שנמצא חיובי לקורונה ונשלח למלונית, דבר שמנע ממנו לראות את ילדיו למשך קרוב לחודשיים. הורה אחר שנהג לבקר בקביעות את ילדיו הלומדים בישיבה הסמוכה לביתו מצא את עצמו מנותק מהם תקופה ממושכת לאחר שהישיבה נסגרה והתלמידים נשלחו לביתם בעיר אחרת.
תחושת המצוקה והקושי עשויים להתעצם כאשר מדובר בהורה המגדל לבד ילד או ילדים, ואלה שוהים ימים שלמים בבית ו'מטפסים על הקירות' עקב השבתת מערכת הלימודים. בעיות חינוכיות מתעצמות בתנאי "סיר לחץ" כאשר השעמום והעדר סדר יום מובנה מוליכים לחיכוכים בין ההורה לילד.
כל זה עוד לפני שהתייחסנו לסוגיה הכלכלית הנובעת מהשבתת המשק.
"בתי דין מתמודדים עם הורים הטוענים כי אינם מסוגלים לעמוד בתשלומי המזונות שנקבעו להם עקב יציאה לחל"ת או פיטורין," מספר הרב זילבר. "הבעיה חמורה בפרט בקרב עצמאיים שאינם מקבלים פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות בתקופה זו. בפועל הנוהג בבתי דין ובתי משפט הוא להשאיר את גובה התשלום על מתכונתו מתוך הנחה שהקורונה היא מצב זמני. כך היה בפסיקות מתקופת אפריל-מאי. יתכן ועם ההתמשכות המשבר תבין מערכת המשפט שאין מנוס מהתחשבות במצב והדבר יביא לשינוי ממשי בגובה תשלומי המזונות".
עם זאת מציין הרב זילבר כי ביטול מועדי משמורת מתוך אונס – כגון סגר, בידוד של ההורה או הילד וכדומה - אינם מטילים תשלום מזונות מוגדל על ההורה והסדרי השהות חוזרים לתיקונם ברגע שהדבר מתאפשר.
איש החוק ומכחיש הקורונה
"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" (ברכות נח ע"ב). אמרת חז"ל זו מקבלת משנה תוקף בתקופה מבולבלת זו, בה בבתים רבים מתגלות בין בני זוג דעתם השונה ביחס לקורונה.
ישנם בני זוג החלוקים ביניהם ביחסם לקורונה - החל מהכחשה מוחלטת ועד לקצה השני של שמירה מהודקת אחר הנחיות הבריאות. ניגודים כאלה עלולים לגרום לקונפליקטים בכל בית נורמטיבי, קל וחומר בין בני זוג גרושים שאינם מתגוררים יחד.
הרב יצחקי מציג בפנינו מקרה שבו מתקבלת הודעה מתלמוד התורה של הילדים המבשרת כי "מחר פותחים את הלימודים". הילדים כמובן שמחים וצוהלים להיפגש עם חבריהם ולחשוב לשגרה הברוכה. גם ההורה המשמורן ישמח על הנטל שהוסר מכתפיו. אבל בין ההורים אין תמימות דעים: לשלוח או לא לשלוח?...
קונפליקט דומה עלול להופיע לגבי לקיחת הילדים למקומות שונים בתקופה בה הציבור משתדל להקפיד על ריחוק חברתי. עלולים להתגלע חילוקי דעות בין ההורים האם לקחת את הילד לתפילות בשבת, לטיולים, לאירועים קטנים או גדולים. כיצד מתנהלים בצורה כזו? כיצד מנהלים את הקונלפיקטים? מהו המסר שמעבירים לילדים?
דילמה חריפה לא פחות עשויה להופיע כאשר נדרש הילד לשהות בבידוד.
"להיות בבידוד זו חוויה לא נעימה לאף אחד, בפרט לא לילד," אומרת הגב' קליין. "ילד להורים גרושים שנכנס לבידוד מתווסף לו קושי נוסף: בימים אלה בהם הוא שוהה בבית אחד, לא יוכל לפגוש את ההורה השני. בנוסף, ישנם בתים שהמרחב בהם מאפשר שהייה בבידוד ובתים שלא מאפשרים זאת. השאלה היכן יקיים הילד את הבידוד אף היא שאלה שנדרשים אליה הוריו שאינם גרים יחד".
"נתקלתי במקרה שבו הדבקה בקורונה חוללה 'מלחמת עולם' בין ההורים המשמרונים משום שכל אחד האשים את רעהו בכך שזלזל בהוראות הריחוק חברתי וזה מה שגרם להדבקה," מספרת קליין. "הקורונה הפכה לכלי ניגוח במסגרת הסכסוך בין ההורים".
בני שיחנו מדגישים את החשיבות לכך שגורמים קהילתיים בציבור החרדי יתנו את דעתם לצרכים המיוחדים של הסקטורים החלשים, כגון ציבור הגרושים והגרושות, בעת הזאת. "יש צורך בכתף תומכת ומעודדות, לשים לב אם הכל בסדר ואם צריך עזרה מיוחדת ליחידים, להורים ולילדים," אומר הרב יצחקי. "זאת התמודדות גדולה מכדי שאפשר יהיה להשאיר אותה לאחריות של האדם הבודד ללא תמיכה קהילתית".
הדבר גם מחייב את האחריות של כל בני הקהילה להתגייס ככל האפשר לצמצום נזקי הקורונה באמצעות הקפדה על הנחיות הבריאות, מתוך הבנה שככל שהמגפה תעלם מחיינו מהר יותר כך גם ניתן יהיה להקל על מצוקתם של אלה הנפגעים ממנה ביותר ולאפשר את שיקום הנזקים כבר נגרמו.
"המושג 'נושא בעול עם חבירו' מקבל כאן ביטוי מוחשי," אומר הרב יצחקי. "גם באמצעות מתן סיוע ישיר לאנשים הזקוקים לכך, וגם באמצעות ההתאמצות לצמצם את פגעי המגפה ככל האפשר. גם מי שזכה ברוך השם למשפחה תקינה המיטיבה יחסית להתמודד עם המגפה צריך לזכור את אלה שלא שפר עליהם גורלם ועבורם המגפה יוצרת קשיים כפולים ומכופלים".