מי מִלֵל לאברהם הֵניקה בנים שרה
אברהם אבינו בן תשעים ותשע שנה היה, במולו את בשר עורלתו וישמעאל בנו בן שלוש עשרה שנה היה. נתן בורא עולם לאברהם אבינו שלוש עשרה שנה לגדל את ישמעאל ולהתעסק רק בו. ראה הסטרא אחרא שהשנים עוברות, אברהם ושרה מזדקנים, וכבר אין סיכוי ששרה בגיל תשעים כש"אין לה ולד", תלד בן שממנו יצא עם ישראל, ירדו הסטרא אחרא והקליפות 'ממצב הכוננות'.
תפקידה של הגר בעולם הזה היה לקחת מאברהם אבינו את הקליפה הקשה על ידי ישמעאל שיצא ממנה ולקח את הקליפות. הסטרא אחרא ידע שישמעאל, עם כל הקליפות הקשות שלקח מאברהם אבינו, לא יוכל להיות ממשיכו של אברהם, כי לא ייתכן שממנו יצא עם ישראל. שמח הסטרא אחרא שאברהם אבינו משקיע את כל כוחותיו בהגר וישמעאל, עזב את משמרתו וחזר לרוגע כמו שהיה בימיו של תרח. זו הסיבה שרק אז אמר בורא עולם לאברהם אבינו למול את עצמו. כשהסטרא אחרא איבד עניין, כשכבר לא האמין שבגיל כזה יצווה ריבונו של עולם את אברהם לעשות ברית מילה - אז, עשה לו בורא עולם 'הפתעה'.
מבשרים המלאכים לאברהם "ויאמר שוֹב אָשוב אליך כעת חיה והנה בֵן לשרה אשתך... ואברהם ושרה זקנים באים בימים... ותצחק שרה בקִרבה לאמור אחרי בְלותי הייתה לי עֶדְנָה ואדונִי זָקֵן" (בראשית יח, י-יב). אף אחד לא האמין שבגיל כזה מבוגר יהיה זרע בר קיימא.
בפרשת לך-לך כתוב שלשרה אמנו לא היה ולד, ולא היה לה רחם, ובפרשת וירא כתוב ש"חדל להיות לשרה אורח כנשים". שרה הייתה זכה וטהורה, כמו חווה לפני החטא בלי זוהמת הנחש. עשה הקדוש-ברוך-הוא לשרה אִמנו נס וברא לה רחם חדש, נקי וטהור וממנה נברא יצחק אבינו. היה זה קשר חד פעמי של דרך איש באשה, בין אברהם ושרה. עד אז, כשהיו אהבה ושלום בין אברהם ושרה, הם בראו נשמות באמצעות נשמותיהם, לא בדרך הטבע, דרך איש באשה, הקדוש-ברוך-הוא חיבר ביניהם בדרך רוח הקודש - זו "הנפש אשר עשו בחרן". ריבונו של עולם הרחיק אותם איש מאשתו וחיבר ביניהם רק בגיל מבוגר מאוד, כי בגיל מבוגר אין רוע וטומאה וכדי שיצא יצחק אבינו אחד ויחיד, לא כמו יעקב אבינו שהביא את שניים-עשר השבטים. כל המהלכים שעושה בורא עולם, בסופו של דבר הם לטובתו של האדם.
ותצחק שרה בקִרבה
כששמעה שרה את הבשורה לא נכתב 'ותשמח שרה' על בשורת ההיריון בגיל כל כך מבוגר, אלא "ותצחק שרה בקרבה", לא צחוק חיצוני, לא לעג - בקרבה. יש הרבה פירושים לעניין הזה, אחד מהם הוא ששרה התנבאה וידעה שהיא תהיה בהיריון בשלב כל שהוא ולא ידעה מתי. לכן צחקה בליווי שמחה פנימית שאומרת 'הגיע הזמן'. במקום להודות לקדוש-ברוך-הוא על הבשורה המשמחת, אמרה שרה "אחרי בלותי הייתה לי עֶדְנָה". זו אמירה מאוד אנושית ובכל זאת, שרה אמנו, שידעה על כל הניסים שעשה הקדוש-ברוך-הוא לאברהם בכבשן-האש ולהם בדרכים, איך אמרה אמירה כאילו חסרת אמונה כזאת? אלא, שרצתה שרה אמנו לשמוע שוב את הבשורה שהיא תתעבר ושבכל זאת יהיו לה ילדים.
ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם
מכאן לומדים את חשיבות עניין העורלה והברית של היהודים. יהודים הם בני אדם השונים מכל בני האדם בעולם ולכן אסור להם להתבולל עם הגויים, כי ההתבוללות מחלישה את כוחו של העם היהודי. אם חס ושלום, עם ישראל יתבולל כולו, אין קיום לעולם! העולם קיים על האור, על הקדושה ועל מקור הברכה של עם ישראל. עם ישראל הוא האור והברכה!אור, ברכה, אנרגיה טובה, קדושה וטהרה באים רק מאדם שהוא מהול, דתי ומקיים את עשרת הדיברות - זה מה שמחזיק ומקיים את העולם. כמו השמש שמאירה את העולם ובלעדיה העולם חשוך.
הערב-רב הרס את עם ישראל, בגללם לא קיבל עם ישראל את תורה, את הלוחות הראשונים שהיו אור וקיבלו רק את הלוחות השניים. שני בתי המקדש נחרבו בגלל ההתבוללות וגיור שלא לשם שמיים. גיור שהוא לא לשם שמיים הוא כמו יהודי בלי נשמה, כמו תפילה שאינה מהלב. תפילה שלא מעומק הלב, ללא ריכוז, לא עולה למעלה, תפילה היא דבר רוחני, לא חומרי והיא עולה רק כשהיא יוצאת בכוונה ומעומק הלב. כשהיו מתגיירים לשם טובות הנאה ולא לשם שמיים, הקלקול נשאר וכשהתחתנו עם יהודיות, סיבכו עוד יהודים ואת כל העולם, גדל החושך, גדל כוחו של הסטרא אחרא וכיסה את אורם של בית המקדש הראשון והשני ונחרבו.
כל תינוק יהודי שבא לעולם מביא איתו נשמה ואור ואם התינוק בא מאדם שאינו יהודי, הוא מביא טומאה וחושך.
יהודים החיים בגלות צריכים לשמור על גחלת היהדות, להתחתן רק עם יהודים ולעלות לארץ ישראל הקדושה.
מאברהם אבינו, מהברית שציווה אותו בורא עולם לעשות, התחיל הקדוש-ברוך-הוא להביא אור לעולם. בלי הברית, יצחק אבינו לא היה יוצא צדיק, טהור ועולה תמימה.
מכאן לומדים שזוגות יהודים צריכים לשמור על טהרת משפחה כהלכתה. הקפדה על הלכות טהרת המשפחה מביאה נשמות גבוהות ליהודים ואור גבוה וטהור. אם לא שומרים, מביאים ילדים בתיקון, ילדים עם קליפות בנשמה.
זה הדור של הגאולה! צריך להפוך ממר למתוק, משנאה לאהבה, מגאווה לענווה, מקמצנות לחסד, ממריבות לשלום, בידינו ובכוחנו לעשות זאת! זה מה שייתן את הזכות להיות בגאולה, בדור הזה עִם משיח צדקנו בן דוד!