שאלה: האם מותר להתחיל בסעודה שלישית, אחרי זמן שקיעת החמה במוצאי יום השבת?
(בראשית יש להסביר כמה מושגים. במוצאי שבת, חייב כל אדם לעשות "הבדלה" עם כוס יין, כפי שנדפס בסידורים. ואת ההבדלה יש לעשות לאחר זמן "צאת הכוכבים", וזמן צאת הכוכבים הוא כרבע שעה לאחר "שקיעת החמה". וזמן שקיעת החמה מפורסם בלוחות השנה הנדפסים. ועתה נבא לנדון השאלה).
בגמרא במסכת פסחים (קה.) מבואר, שמשעה שיצאה השבת, אסור לאכול שום דבר, עד שיבדיל על הכוס. כלומר, עד שיעשה הבדלה על הכוס להוציא את השבת. וכל כך החמירו רבותינו בדבר, עד שאמרו, שכל הטועם כלום (משהו) קודם שיבדיל על הכוס, מיתתו באסכרה. שהיא מיתה קשה. וכן פסקו כל הפוסקים, שמשעה שיוצאת השבת, אסור לאכול שום דבר עד שיבדיל.
אולם מבואר בגמרא, שאם היה יושב ואוכל "סעודה שלישית" לפני צאת השבת, והמשיך בסעודתו עד שיצאה השבת, אינו חייב להפסיק את סעודתו ולהבדיל, שאין זה כבוד השבת. אלא, כל שהתחיל בסעודתו בהיתר, רשאי להמשיך בה. ולאחר שיסיים לאכול, מתפלל ערבית, ומבדיל על הכוס.
ומעתה נראה כי אסור לו לאדם להתחיל בסעודה שלישית אחר שקיעת החמה של מוצאי שבת, שהרי אסור לו לטעום שום דבר עד שיבדיל. נמצא, שהפסיד את הסעודה השלישית של שבת, מכיון שהתאחר עד זמן שקיעת החמה.
אלא שאין הדבר ברור כל כך. שהרי לשון רבותינו בגמרא "אסור לטעום עד שיבדיל", משמע, שאין האיסור לאכול חל, אלא משעה ששייך להבדיל במוצאי שבת. והרי אין לעשות הבדלה בשבת, אלא בצאת השבת ממש, כלומר, כרבע שעה לאחר שקיעת החמה, (שאז מגיע זמן "צאת הכוכבים"), ולא מיד עם שקיעת החמה. ואם כן, גם מה שאמרו ש"אסור לטעום כלום", הכוונה בזה, מזמן צאת הכוכבים, ולא מזמן שקיעת החמה. וכן כתב הטורי זהב (סימן רצט), שלפי דעת מרן השלחן ערוך, אין איסור לאכול לפני ההבדלה, אלא בצאת הכוכבים, אבל לא מיד עם שקיעת החמה. אולם יש חולקים בדבר, ופוסקים שאסור לאכול מיד עם שקיעת החמה.
ולכן להלכה, נכון להתחיל בסעודה שלישית לפני שקיעת החמה של מוצאי שבת. ואחרי שקיעת החמה אין לטעום כלום עד שיבדיל. אולם אם מסיבה כל שהיא לא הספיק להתחיל בסעודה שלישית עד ששקעה החמה, רשאי להתחיל בסעודה זו עד כרבע שעה אחר שקיעת החמה, ואז מאחר שהתחיל בהיתר, רשאי להמשיך בסעודתו כמה שירצה.