חג פורים, חג גדול ליהודים. אין מי שלא אוהב את החג ומתחבר לשמחה העצומה שבו, כל אחד והחיבור שלו. יש קהילות שחוגגות חג פורים פרטי משהלן בשל נס מיוחד שקרה להם או לאחר שניצלו מגזירה של ההמן התורן שהיה בתקופתם.
>> למגזין המלא - כנסו <<
אך לא רק קהילות, יש גם אנשים פרטיים ש'פורים' עבורם הוא הרבה מעבר ל'עוד חג'. הנה הסיפורים המיוחדים שלהם, שיעשו לנו את החג.
חתונה בתשעה באב ולידה בפורים
"האירוסין שלנו היה בשיא השלג", נזכרת הרבנית יפה סלומון, "הביאו ג'יפ צה"לי שייקחו אותנו לאירוסין. את החתונה קבעו לנו לאלול. ככל שחלף הזמן ראה אבי שאני מבזבזת את כספי הנדוניה וקונה הרבה בגדים ומוצרים לבית. הוא הלך לאולם ואמר להם שחייבים להקדים את החתונה. אמרו לו: 'הרב, הכל תפוס. רק יום אחרי תשעה באב יש תאריך פנוי, אף אחד לא רוצה את היום הזה'. אבא אמר להם שהוא לוקח וככה הקדימו לנו את החתונה. יצא שהתחתנו בי' באב וילדנו הראשון נולד בפורים ממש.
"בזמנו, בעלי היה רבה של מושב שפיר, שם הוא היה צריך לקרוא את המגילה. פתאום התחלתי להרגיש שאני צריכה ללדת. רצנו מהר לבית הרפואה. בעלי אמר לי להזדרז, הוא צריך להספיק מגילה. אמרתי לו שיגיד לגבאי שהוא לא מגיע כי זה לא קורה ברגע... כך יצא שהילד נולד בזמן של קריאת מגילה".
"כמה שנים לאחר מכן", ממשיכה הרבנית סלומון, "נולד לנו במזל טוב עוד ילד בז' באדר והברית שלו הייתה בפורים".
"זהו החג הכי אהוב עלי בשנה. אני מזמינה את כולם לבוא לסעודה. יום מאוד מיוחד. ובכלל", מדגישה הרבנית סלומון, "אני רואה בכל דבר משהו קומי, שאפשר לשמוח ולצחוק ממנו, לכן זה שהתחתנו מיד לאחר תשעה באב ונולד לנו ילד בפורים זה אירוע שמשמח אותנו מאוד".
ומרדכי יצא – מזל טוב!
מספר שליח חב"ד במרכז: "עשינו לפורים אירוע גדול, קרוב לשעת השקיעה, אשתי כרעה ללדת ובכל זאת היא הכינה את כל הסעודה. מראש עשינו מוקדם קריאת מגילה, אלא שבאמצע היא הפסיקה אותי ואמרה 'זהו, הולכים ללידה'. במרכז הרפואי אמר לנו הרופא שייקח קצת זמן ולכן אני הלכתי לחפש מגילה ולהשלים מאיפה שהפסקנו.
"עמד שם מישהו עם מגילה, ביקשתי ממנו אותה, החלפנו פרטים על מנת שאחזיר לו אותה בשלימות והמשכתי לקרוא במגילה לאשתי ולי. בדיוק שהגענו למילים 'ומרדכי יצא...', אמרה לי אשתי לעצור ונכנסה לחדר לידה. התינוק יצא בדיוק כשהיינו במשפט הזה".
"אחרי שעתיים חזרנו לאותו מקום במגילה, אלא שהפעם עם תינוק חמוד בצד", מחייך השליח.
"אגב", הוא מוסיף אפיזודה, "כולם חשבו שבגלל שהלידה היתה בפורים ובטח לאור הסיפור שהוא נולד בדיוק במילים על מרדכי, נקרא לו מרדכי, אלא שקראנו לו לוי יצחק כי באותה שנה כבר הבטחנו לעצמנו שנקרא לו לוי יצחק, על שם אביו של הרבי מליובאוויטש".
כל נדרי במחלקה לגמילה בפורים
"לפני כמה שנים ביקרתי בפורים במכון הגמילה מהתמכרויות רטורנו, מקום שכמובן אסור לשתות בו אלכוהול", מספר הרב משה קוט את סיפורו המרגש והמצמרר, "ביקרתי שם תלמיד לשעבר שסחר והשתמש בחומרים אסורים. באנו להיות אתו קצת והתרשמנו מהצעדים שהם עושים יחד עם הנערים והנערות.
"לקראת סיום הביקור ישבנו יחד במעגל המבקרים והתלמיד ואיחלנו איחולים מחזקים. כשהגיע תורי אמרתי שבתור חזן אני רוצה לשיר כעת 'כל נדרי' והסברתי יסוד הסבר חסידי שלפני יום כיפור אנחנו מתירים מאיתנו ופורמים את כל הקשרים האסורים שלנו וכך גם כאן, אנחנו במקום שעוזר לנו לפרום את הקשרים הלא טובים שלנו. וכך, בעיצומו של חג פורים, נעמדתי ושרתי את כל נדרי בהתרגשות רבה".
הבחור הצעיר שביקש להתחתן עוד השנה
"לפני כמה שנים, באמצע שיעור ג' ישיבה גדולה, החלטתי שאני מסיים יפה את לימודי בישיבה והולך להיות מדריך בישיבה לנערים בסיכוי", פותח אהרן את סיפורו, "אומנם הייתי בחור צעיר, אבל החלטתי שאם כבר יצאתי לעולם ואני עובד, אני רוצה להתחתן. את ההחלטה קיבלתי באזור חודש טבת.
"נו, זה שהחלטתי זה לא אומר שזה קורה מיד. חלפו חודשיים ודבר אינו מתקדם. בקהילה שלי להתחתן בגיל שאני רציתי להתחתן זה קצת חריג. הגיע חג הפורים והחלטתי שבסעודה המתקיימת אצל הדוד שמזמין את כל המי ומי של העיר, אני אומר 'לחיים' עם כל מי שנכנס ומבקש ממנו ברכה לזיווג הגון עוד השנה".
"עוד השנה היה קצת מופרך", משחזר אהרן, "אפשר היה לבקש 'בקרוב', אולי 'שנה הבאה', אבל זה היה פורים והחלטתי שאני מבקש להתחתן 'עוד השנה'. נכנס אורח ראשון – אני לוקח כוסית, אומר אתו 'לחיים' ולוגם. נכנס אורח שני – אני מרים עוד כוסית לחיים. ברביעי הייתי מטושטש ומהחמישי ואילך נראה לי כבר 'איבדתי את זה'. התחבקתי שם עם אנשים, בכיתי, רקדתי ובעיקר ביקשתי שיברכו אותי מכל הלב שאהיה חתן עוד השנה.
"והם ברכו ובאופן שהפתיע אפילו אותי, נהייתי חתן ובחודש אלול התחתנתי".
אהרן ממשיך ומשתף: "בשבילי פורים זה לא חג של הוללות חלילה, בשבילי פורים זה ידיעה גמורה ש'הכרטיס' פתוח לפני הקב"ה, וכל הפושט יד – נותנים לו. זה זמן לבקש על כל מה שאנחנו רוצים. הקב"ה מקשיב".
ואם קראתם עד לכאן, אז הנה גילוי נאות הכרחי: הסיפור האחרון התרחש עם כותב השורות עצמו. ארי – זה קיצור של אהרון. איתי היה המעשה, והייתי חייב לשתף אתכם על מנת שגם אתם תדעו את מעלת הפורים ותנצלו אותו!
- לפניות לכתב: ari@kikar.co.il