"תגיד איתי לחיים", אמר אהרון לעוד אחד שנכנס לסעודת הפורים.
כולנו יודעים כי חוץ מחג הפורים הרגיל הנחגג בי"ד אדר לערים מוקפות חומה ובט"ו אדר לערי הפרזות, יש גם ימי פורים קהילתיים. גם להם היה איזה צורר שרצה להשמיד, להרוג ולאבד את היהודים בסביבה והם, בחסדי ה', הצליחו לגבור עליו. מיני אז, בתאריך ההצלה שלהם – הם חוגגים "פורים שני". זכר לנס שקרה להם.
יש גם חגי 'פורים משפחתיים'. צרה שעמה התמודדה המשפחה – וביום הנס שלהם הם חוגגים מתוך משתה ושמחה.
ויש גם פורים פרטיים. כמו זה של אהרן. לא סיפור שתרצו לדלג עליו.
אומנם אהרן לא הרגיש כי יש מעליו איש צר ואויב, אבל הוא הרגיש כי הוא כבר לא יכול יותר. אהרן היה בחור בן תשע-עשרה שהרגיש שהוא מיצה את עולם הישיבות. להידרדר הוא לא הרשה לעצמו, חלילה, ולכן הוא הלך להיות מדריך לנוער בסיכוי. ברגע שאתה עסוק בלהשפיע דברים טובים אתה לא מושפע חלילה מדברים שליליים.
אומנם הוא עשה שם חייל והיה למדריך מוערך, אבל גם שם הוא הרגיש שזה קצת בזבוז זמן בשבילו והוא רצה להתקדם לדבר האמתי. הוא רצה להתחתן.
בחסידות כמו שלו, להתחתן בגיל שכזה – זה לא דבר מצוי כל כך. אבל אותו זה לא עניין. כשהוא רוצה – הוא עושה. בכל תפילה הוא ייחד כמה שניות נוספות וביקש בלב שבור זיווג הגון עוד השנה.
חלפו להם כמה חודשים. פורים הגיע. הוא נכנס לסעודת החג אצל קרוב משפחה – שאירח את כל המי ומי של העיר – והחליט: הוא שותה כוסית 'לחיים' עם כל מי שנכנס. מכל אחד ואחד הוא הולך להוציא ברכה להתחתן עוד השנה ויהי מה.
ממחשבה למעשה. כל מי שנכנס זכה לכוס לחיים, חיבוק הגון וחילוץ של ברכה חמה לזיווג הגון עוד השנה.
אתם יכולים לתאר לעצמכם שאחרי שלושה-ארבעה אנשים שנכנסו אהרן כבר היה מטושטש...
פסח חלף ול"ג בעומר הגיע. אהרן הרגיש כי שום דבר לא קורה. אולי הוא צעיר מדי, אולי הוא הוא עוד לא מוכן, אולי צריך לחכות לגיל הנכון. אולי אכן הוא מיהר מדי.
בערב, בשיחת טלפון עם אימו, היא סיפרה לו ש"יש איזו הצעה שהיא חושבת עליה ועוד מוקדם לדעת".
בחג השבועות אהרן היה מאורס במזל טוב. בחודש אב באותה שנה הוא עמד תחת החופה ונישא כדת משה וישראל.
איך אני יודע את כל הפרטים כל כך טוב, שאלתם? כי ארי הוא קיצור לשם אהרן. בי התקיים המעשה.
חג הפורים בשבילי הוא גם החג הפרטי שלי. היום בו נגזר כי תהיה לי אורה ושמחה עוד באותה שנה.
אז אחים יקרים, בואו נשתה לחיים, נבקש בכל מילי דמיטב ביום הפורים וימלא ה' משלאות ליבנו לטובה ולברכה.
אמן.
לחיים ולברכה!