"הראשיבה איך אני אוהבבב אותךךך!.... אל תתייאש ממני אפילו שאני לפעמים לא קם לתפילה ומתפלל מאוחר בשטיבללל!... אני ב א מ ת רוצה להיות ירא שומיייםםםם!... תודה רבה הראשיבה על הכל ובמיוחד על השיעור ביום שישי..."
(בחור מבוסם משיעור א' ל'ראשיבה', מסיבת פורים, שם שם)
ישנם הרבה ניסים במגילה, מפורסמים ונסתרים. אך אפשר גם לשים לב לתהליך מעניין שגם הוא אולי בגדר 'נס'.
בתחילת המגילה מרדכי הוא קיצוני ו'אנטי ממסדי', הוא לא מאמין במערכת של אחשוורוש וממלכת שושן ומצווה על היהודים לא ללכת לסעודה ולנתק מגע. חלק מהיהודים הולכים בעקבות החלטתו הקיצונית וחלק בוחרים שלא לאמץ את ההנהגה הקיצונית.
אך בסוף המגילה, למרות שהסוף מעיד על ההתחלה שמרדכי צדק לאורך כל הדרך, דווקא מרדכי עובר תהליך שונה ופתאום משתף פעולה עם הממסד שהיה כל כך הצד השני של המתרס.
הוא הופך להיות 'משנה למלך' -ממונה אחראי מטעם המלך בדרגה גבוהה ביותר ומקבל את הטבעת והסמכויות הגבוהות שלפני כן ניתנו להמן.
איך קורה כזה דבר?
איך מי שהיה כ"כ קיצוני ואנטי הממסד הופך להיות חלק מהמערכת?
התשובה היא תקשורת!
אסתר היא ה'סוד'.
עד אז היה מרדכי מישהו 'זר' ותמהוני, מהגר שיושב בשער המלך או עטוף בלבוש שק, עסוק בעצמו ובלימודו.
מהרגע שאסתר נכנסה לתפקידה המלכותי היא הפכה להיות 'גשר' בין שני אנשים אליהם היא מחוברת. מרדכי מצד אחד ואחשוורוש מצד שני.
היא זו שגישרה ביניהם ויצרה ערוץ תקשורת אפשרי שובר קירות וחוצצים.
כאשר נשברו המחיצות ואת מקומם תפסה תקשורת תקינה ומאפשרת, גילה גם אחשוורוש את חוכמתו של מרדכי, את נקודות החוזק שלו ושל עמו ואת הפוטנציאל הגלום בו.
גם מרדכי ראה מזווית אחרת את ה'מלכות' אליה כל כך התנגד וראה שאפשר לעבוד בשיתוף פעולה, שרצון ה' בנס פורים הגיע בין השאר בעזרת אחשוורוש ושאפשר לפעול גם מבפנים ולהשפיע כאשר זהו רצון ה'.
תקשורת היא מילת המפתח לשינויים ותהליכים שנרקמים לאורך המגילה ולאורך החיים בכלל.
פורים הוא זמן לגילוי מה שחבוי בפנים, היין נועד אף הוא לעזור להסיר את המחיצות ואי הנעימות שאופפת אותנו בכל השנה.
פורים הוא הזדמנות להעניק 'משלוח מנות' לחבר, לבן משפחה, לשכנים, לילדים, לרב וכו' לא רק במארזים מפוארים של מיני מתיקה ומתנות אלא גם ובעיקר במחמאה בכתב ובע"פ, במילה טובה או משפט של הערכה כנה וחמה מהלב.
כזו שמעצימה, שוברת מחיצות, בונה תקשורת ומעוררת שמחה פנימית אמיתית.