שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאונים. ומכל מקום להלכה, עיקר סעודת פורים היא ביום דוקא. ומי שעשה סעודה רק בלילה, לא יצא ידי חובת סעודת פורים, שנאמר, "ימי" משתה ושמחה. מכאן שיש לעשות את הסעודה ביום. וכשעושים את הסעודה ביום, יש להשתדל לעשותה במקום מואר, ולהרבות בשמחה של מצוה, בדברי תורה, וישמח כל אדם במה שנתן לו ה' יתברך, ושהבדילנו מן התועים, ונתן לנו תורת אמת, וחקים טובים ומשפטים ישרים ללכת בהם, ולזכות בהם לחיי העולם הבא.
ומאחר שהזכרנו כי עיקר מצות סעודת פורים היא ביום, בדרך אגב נזכיר מעשה, שנשאל הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל משר אחד של הגויים, מדוע אתם היהודים חוגגים את יום הפורים במשתה ושמחה רק ביום, ולא מהלילה כפי שאתם נוהגים בכל החגים?
ענה לו הגאון, עד שאתה שואל אותי מדוע אנו מתחילים מהיום, ומשנים ממנהגינו להתחיל מהלילה, אף אני אשאל אותך, מדוע בחג שלכם, שהוא יום לידתו של יש"ו הנוצרי, אתם מתחילים לחגוג מהלילה, ולא מהיום כפי דרכיכם תמיד?
הוסיף לו הגאון, כעת אני אשיב לך על שתי השאלות. אתם, מתחילים לחגוג מהלילה, משום שאת החג שלכם עשה לכם יהודי, הלא הוא יש"ו הנוצרי. ואילו אנו, מתחילים מהיום, משום שאת חג פורים עשה לנו גוי, הלא הוא המן הרשע. שמח השר הגוי מתשובתו של רבם של היהודים, המקדש שם שמים בחכמתו.