כתבות רבות נכתבו, כולל כמה של כותב השורות, על המחדלים המסוכנים של נהגי האוטובוסים בתחבורה הציבורית. מדי תקופה מופץ עוד תיעוד של נהג שיצא לעקיפה פראית או התעסק בפלאפון תוך כדי נהיגה בצורה מסכנת חיים. כמו גם תיעודים של נהגים עצבניים, מקללים ואף אלימים.
>> למגזין המלא - כנסו
הסיפורים הללו שמופצים הינם טיפה מן הים, כאשר בכל יום מתרחשים כל כך הרבה אירועים, שרובם הגדול בכלל לא מתועד.
אפשר לצפות ולייחל לשינוי או להמשיך ולהתלונן על הקיים, אפשר לטעון כך או אחרת ולהאשים את המערכת - אבל האמת היא שלו היו קצת יותר נהגי אוטובוס חרדים בשירות התחבורה הציבורית - המצב יראה אחרת. אחרת לגמרי. ויעידו על כך נהגי האוטובוסים החרדים איתם שוחחנו.
"רוצים להצטלם איתי"
יהושוע שטארק הינו נהג אוטובוס בחברת 'אגד' מזה כשנה וחצי. הוא עושה מסלולים ברחבי העיר ירושלים. כשאני שואל אותו מדוע בחר ללכת לעבוד כנהג, הוא עונה בפשטות: "אני מאוד אוהב את הכביש והמשכורת הינה מכובדת יותר מכל עבודה ממוצעת אחרת, ולכן כששמעתי על העבודה הזאת – הלכתי על זה".
מה תגיד למי שקורא אותנו ומתלבט האם לעשות את הצעד הזה של להיות נהג אוטובוס?
"לפני שנכנסים לזה צריך לאהוב את זה", עונה שטארק, "אני אישית נהנה מאוד. חשוב לזכור גם את עניין המשכורת וגם השעות הנחות. החברה מתחשבת בי מאוד וזה אכן מעלה".
כאן המקום לשאול, איך העבודה מסתדרת עם תפילות?
"אני מתחיל לעבוד מעשר בבוקר עד שמונה בערב, כך שאת שחרית אני יכול להתפלל במניין. בין לבין, בזמן העבודה, אני מוצא זמן למנחה. יש הפסקות וחדר תפילה במסוף, כך שתמיד יש מתי ואיפה להתפלל".
תגיד, מכבדים את הנהג החרדי?
"כן, גם מנהלי הסניפים ושאר חברי ההנהלה מאוד קשובים לצרכיו של הנהג החרדי".
והנוסעים, מכבדים את הנהג?
"כל יום סיפור אחר", שטארק מחייך, "כל יום מתלהבים מחדש. 'וואו, נהג חרדי', 'לא ידענו שאתם עובדים' ועוד משפטים כאלה".
ואיך אתה עם זה?
"אני רואה בזה הרבה קידוש ה'. כל יום נוסע אחר מבקש להצטלם איתי, בשבועיים האחרונים בכלל זה מתחזק".
איזה מסר חשוב לך להעביר לקוראים החרדים שקוראים אותנו כעת? אולי משהו שכדאי שישימו לב אליו מכאן ולהבא?
שטארק חושב לרגע ואז אומר: "לפעמים יש 'קטע' כזה שהנוסעים רואים 'הנה יש לנו נהג חרדי, בוא נעשה מה שאנחנו רוצים', מכאן תצא הקריאה - לא להתנהג אחרת ממה שמורה החוק", שטארק עוצר לרגע ומסביר: "התפקיד של הנהג הינו אחד: לקחת את האדם ליעד בשלום. כיום, הנהג לא לוקח כסף ולא צריך בכלל לדעת את שמות הרחובות. יש לו מפה, הוא לומד את המסלול ומסיע את הנוסעים ליעד בשלום. כל השאלות המיותרות ירדו מהנהג. זה שהופכים אותו למוקד מידע או סדרן, איך שנקרא לזה, זה מפריע, הנהג עלול לאבד את הריכוז.
"לכן חשוב מאוד להקפיד על הכללים, לא להפריע לנהג ולא לבקש לרדת כאן או שם. יורדים רק בתחנה ונהנים מנסיעה בטוחה ונעימה".
אתה נהנה לעבוד עם הציבור החרדי?
"הציבור החרדי מכבד מאוד את הנהג ב'בוקר טוב' ו'יום טוב'", עונה שטארק, "אבל כן כדאי להפחית בכמות הדרישות, 'תוריד אותי שלא בתחנה' וכדומה. כל מיני דרישות כאילו אתה חבר שלהם.
"כמו גם טענה מוזרה של אי אלו אנשים שלא מתקפים כל פעם את ה'רב קו' כי זה כסף של המדינה ובכל אופן האוטובוס נוסע ליעדו. לא שאני מצדיק אף אחד, אבל חשוב לדעת שהנהג מקבל אחוז מסוים על כל תיקוף. יש חברות שנותנות יותר ויש חברות שנותנות פחות, אבל בכל זאת יש פה גזל וצריך לדבר על זה".
ומההארה הזאת, מדגיש שוב שטארק: "אין כמו לעבוד עם תושבי הר נוף. גם נהגים שאינם יהודיים אומרים את זה. הילדים מחונכים ומכבדים מאוד. הם לא משתוללים".
אתה יודע, לא קל 'לאהוב' נהג, אתה מצליח להבין את הציבור שיש לו תערומת כזו או אחרת על נהגים?
"נוצר סוג של רושם שהנהג כאן לרעתנו", מסכים שטארק, "פיתחו סוג של סטיגמה על נהג אוטובוס, אבל חשוב לדעת. אנחנו עשינו את זה לעצמנו כציבור. ברגע שאנחנו נקלוט לכבד את מי שסביבנו – לכל נהג ובטח חרדי – היחס ישתפר.
"אני מציע לכל מי שחושב על זה ברצינות לבוא וללמוד נהיגה. זה לא הרבה זמן של לימודים ואחרי חודשיים אתה עם רישיון ביד. הרי הרבה נשואים אחרי החתונה מחפשים עבודה מהירה ומכניסה. זה יכול להתאים ככפפה ליד".
"אנחנו בוכים שאין נהגים חרדים אבל לא עובדים בזה. קדימה, בואו ותשנו את המצב", קורא שטארק.
עובד אך עסוק בתורה
מעיין מרדכי בן שושן הוא נהג בחברת 'אפיקים'. לפני כן הוא היה נהג מונית ובעקבות הקורונה הוא עשה הסבה לנהג אוטובוס. הוא ביקש ממנהליו לעבוד רק בקוויים של חרדים ולכן הוא עושה את קווי אשדוד, בני ברק וירושלים.
למה בחרת דווקא את הקווים החרדיים?
"ככה אני מרגיש בנוח יותר לשמוע שיעורי תורה ולהתנהל מול הציבור ממנו אני בא".
איך העבודה מסתדרת עם התפילות?
"זה אכן לא קל, בעיקר בשעות הערב אז אני עובד. את תפילת ערבית אני עושה לרוב באוטובוס".
תמליץ לחבריך להיות נהגים?
"אני מודה להקב"ה על הרגע שעברתי להיות באוטובוס", בן שושן נחרץ, "הייתי בהרבה תפקידים בכירים בסופרים ובעבודות נוספות, אין מה לומר, עבודת ה' שלי באוטובוס תרמה לי המון. יש לך זמן לשמוע שיעורי תורה כל היום. בהפסקות יש זמן ללמוד. אתה מדבר עם הציבור החרדי תוך כדי נסיעה. תענוג. ממש 'ובלכתך בדרך'. הידיים עסוקות בעבודה והראש פנוי לעבודת ה'".
הציבור מתנהג יפה לנהג החרדי?
"אני מרוצה מאיך שמתנהגים אלי", עונה בן שושן, "נכון, לעיתים מלכלכים את האוטובוס וכדאי לשים לב לא לעשות את זה – אומנם לא כולם כאלה אבל זה קורה – אבל אני מאוד אוהב את הציבור כי הוא אומר 'שלום' ו'תודה רבה'. אין את זה באף ציבור אחר".
"הנוסעים שנוסעים איתי מחפשים לצאת איתי", מעיד בן שושן, "הם רוצים לשמוע את השיעורים או השירים שאני שם. הם תמיד אומרים 'איזה כיף לנסוע איתך' והם מברכים אותי על זה".
אתה רואה שליחות בעבודה שלך?
"וודאי", עונה בן שושן, "קח לדוגמה את מצוות השבת אבדה. לא להחזיר את האבדה למחלקת השבת אבדות ושיעלם שם, אלא לנסות לחפש את בעל האבדה בעצמו".
"אם הציבור החרדי היה עולה על ההגה זה היה משנה המון בתחבורה הציבורית", ממשיך בן שושן, "חסר את הלב בתחום הזה. לי אישית זה מוסיף בלימוד התורה ועבודת ה' שלי. זה מקום עם הרבה אפשרות לחסדים".
ועם הפנים קדימה לשיפור, איזו עצה היית נותן לנוסע החרדי?
"כדאי לשמור על ניקיון האוטובוס. אחריכם באים האחים שלכם. חבל לטנף את האוטובוס. בסוף הנהג צריך לנקות את זה ולא תמיד נהגים בכלל מנקים וכך הנוסעים הבאים מגיעים לאוטובוס מלוכלך. ראוי לבן מלך לנסוע באוטובוס נקי", חותם בן שושן את שיחתנו.
"זאת השליחות שלי"
אבישי נקי נמצא מזה שבע שנים על ההגה. בעבורו הוא היה מנהל סופר וקלידן אירועים. מתוך רצון לגדול ולהרוויח פרנסה בכבוד הוא הלך להיות נהג אוטובוס ועד היום הוא רק מודה לה' על המהלך הזה.
מדוע הלכת להיות דווקא נהג אוטובוס?
"ראיתי שקווים מממנים לי את הלימודים ואף מתחייבים להעסיק אותי מיד. אני שמח להיות אצל מעסיק שמתחשב בצרכיו של הנהג".
כמה הם מתחשבים?
"מאוד", עונה נקי בהחלטיות, "בפסח האחרון נתנו לנו רוב היום חופש. רק בשעות לחץ גדול הם מעסיקים אותך גם בזמני חגים. כמו גם תשעה באב שלא עבדתי ועוד כל מיני ימים מיוחדים.
"במקביל אלינו עובדים נהגים שאינם יהודים. אנחנו בזמנים שלהם משתדלים יותר והם בזמנים שלנו משתדלים יותר. כל אחד מחפה על השני מתי שצריך".
איך אתה מסתדר עם תפילות?
"נותנים לי 'סידורי משמרת' שיתאימו לזמני התפילות. גם אם יש מצב שאני עובד, תמיד יש הפסקה שמספיקה לתפילה. השבץ שאחראי על השיבוצים הוא בעל אוזן קשבת והוא דואג לשיבוצים נוחים".
הציבור החרדי ממושמע לכללים בתחבורה הציבורית?
"מאוד", עונה נקי, "אם כי יש לשים לב להתנהגות הילדים בתחנה, בטח שהם בקבוצה בזמן סיום הלימודים. שלא יהיו חלילה דחיפות וירידה לכביש. שלא נדבר על הרעש שהם עושים בתוך האוטובוס שיהיו בריאים. אבל מבחינת 'ציבור', זה תענוג. קורה נניח שנהג סוגר דלת על מישהו בטעות או לא ראה אותו מספיק במראה, הציבור החרדי לא מתלוננים בסקנדל, מקבלים בהבנה את המצב ומעברים על מידותיהם".
תן לי בבקשה אנקדוטה קטנה מהעבודה שלך?
נקי חושב לרגע ועונה: "אני גם קלידן באירועים. כשבאתי לעבוד בקווים אמרתי לשבץ שאני מפסיק לנגן ובאתי לעבוד במקום עבודה מסודר ואסתפק בזה. הוא זה שאמר לי 'מה פתאום, אתה תמשיך לנגן ואני אעזור לך'. שבע שנים אחרי ואני חותם על דבריו. כמעט ולא היה מקרה שהייתי צריך עזרה והוא סירב לי. כל הזמן הוא ניסה מכאן ומשם לבוא לקראתי".
נקי ממשיך: "הבאתי בעצמי כמה חברים. אני מרגיש שליחות בעבודה הזאת. אני תמיד אומר לחברים תחשוב על זה שאתה זוכה לקחת ילדים לתלמוד תורה, אבות לכוללים ונשים ללמד את בנות ישראל.
"היה פעם שהמתנתי לאברך שרץ לאוטובוס. הוא עלה מתנשף ואמר: 'תודה, בזכותך אני מגיע בזמן לכולל. יוצא שהרווחתי עשר דקות ולכן את העשר דקות האלה אני מקדיש לזכותך. תן את השם שלך ואלמד לזכותך'. זה מה שמחזיק אותי מאוד בעבודה שלי.
"תמיד אני דוחק בחברי הנהגים לשים לב לא להיכנס לשגרה, אלא להתייחס יפה לכל אדם שעולה. לחושב על העזרה שעשינו ליהודי. 'לקחת את הסיבוב' בנחת ולא להפיל נוסעים, ילד קטן או אישה שמחזיקה תינוק. תמיד להיות שם בשביל הנוסע, קשוב עד כמה שניתן.
"אם אני רואה אבא שרץ עם הילדים שלו לאוטובוס, אני מחכה לו. אני יודע שהוא קם מוקדם, הכין אותם, רץ להספיק הכל. אני מחכה לו, שירגיש שמישהו רואה אותו".
בחברת 'קווים' מספרים לנו כי הם מפעילים בית ספר ללימודי נהיגת אוטובוס, בו ההכשרה מתבצעת על חשבון החברה, כאשר המועמדים מלווים לכל אורך הדרך - עד לקבלת הרישיון. "אנו רוצים נהגים חרדים", אומר לנו גורם בחברה, "טוב יהיה עם יתווספו נהגים חרדים לשורותינו".
- לפניות לכתב: ari@kikar.co.il