במודעה שפרסם שירות התעסוקה לצורך גיוס נהגי אוטובוס לסניף הצפוני של חברת התחבורה הציבורית 'אגד', ישנו פירוט של הדרישות המקצועיות מהמועמדים, ביניהן תנאי קבלה מקורי במיוחד: "לא יתקבלו נהגים עם משקל מעל 30־35 BMI", לשון המודעה.
השורה התחתונה של "משקל מעל 30־35 BMI", היא תוצאת חישוב שבו על פי שקלול משקל האדם וגובהו נקבע אם משקלו תקין (משקל חלקי גובה בריבוע): האם הוא סובל מהשמנה, האם נמצא בעודף משקל או מנגד האם הוא סובל מתת־משקל. עד 18.5 זה מצב של תת־משקל; עד 25 – משקל תקין; עד 30 – משקל עודף; עד 35 – השמנה בדרגה 1. עד 40 – השמנה בדרגה 2; מ־40 ומעלה – השמנה בדרגה 3.
יו"ר מועצת המובילים גבי בן הרוש אומר ל'ידיעות אחרונות' המביא את הסיפור: "זה חמור. אסור שתהיה הגבלה כזו. יש נהגים שיש להם נטייה להשמנה, אז הם לא יכולים לעבוד? זה מעשה שלא ייעשה. בן אדם שבא להוציא רישיון לתחבורה ציבורית עובר בדיקות רפואיות ואם הוא עבר אותן אין סיבה שלא יעבוד. שיקול דעת, מתינות ואחריות חשובים במקצוע הזה הרבה יותר".
גם מאיר נחמן, בן 40 תושב צפת, העובד כנהג בחברת 'נתיבי אקספרס' אומר: "לא כל אדם רזה הוא גם בריא. מה, אנשים רזים לא עלולים לקבל התקף לב באמצע הנסיעה? לא כל אדם בעל משקל גבוה הוא לא בריא. יש אנשים בעלי מאסת שרירים גבוהה, אז מה, הם לא בריאים?" לדבריו, בחברה שלו הנהגים עוברים בדיקות תקופתיות מקיפות כדי לבחון את כשירותם הבריאותית.
תגובת שירות התעסוקה: "את הדרישות לתפקיד קובע המעסיק, לא אנחנו".
תגובת חברת אגד: "צר לנו על המודעה, הדרישה היא לא על דעתנו. אנחנו אכן מחפשים מאות נהגים אבל לא מגבילים מועמדים על בסיס משקל. כל מועמד נבדק בידי הרופאים התעסוקתיים של החברה, בדיקה חשאית ומכובדת, אחרי שעבר בדיקות יסודיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כתנאי להוצאת רישיון הנהיגה הציבורי".