הרכבל לעיר העתיקה בירושלים שהעירייה מתכוונת להקים יעגון גם בעומק שכונת סילוואן הערבית, כך עולה מדברים שאמר ראש העיר ניר ברקת. בשיחה עם פעילי ליכוד, שבה שרטט את תוואי הרכבל, הסביר ברקת כי מטרת המיזם היא לגרום למשתמשים בו "להבין מי באמת בעל הבית של העיר הזו".
לפי התוכניות המקוריות שפורסמו בעבר, מתכוונת העירייה להקים ארבע תחנות עגינה לרכבל: באזור תחנת הרכבת הראשונה, ליד תיאטרון החאן; במתחם קדם שבמעלה סילוואן, השייך לעמותת הימין אלע"ד; ליד מלון שבע הקשתות שבהר הזיתים; וליד כנסיות גת שמנים, לא הרחק משער האריות.
אלא שבסרטון לייב שפורסם בעמוד הפייסבוק של ברקת בשבוע שעבר ובו הוא נראה מרצה בפני פעילי ליכוד שסיירו בהדרכתו בירושלים, הזכיר ראש העיר תחנה נוספת המתוכננת לקום - בבריכת השילוח שבמורדות סילוואן, כ-500 מטר ממתחם קדם לתוך השכונה. לפי דברי ברקת, שתיים מחמש התחנות יוקמו באתר עיר דוד שבניהולה של אלע"ד. לפי התכנון, התחנה במתחם קדם היא החשובה ביותר במיזם ואליה יתחברו רכבלים שייצאו משלושה כיוונים שונים - הר הזיתים, גת שמנים ובריכת השילוח.
בדבריו בסיור בנוגע לרכבל קשר ברקת בין הצרכים הכלכליים והתיירותיים שישרת המיזם לבין המטרה האידיאולוגית שלו. לאחר שתיאר את המאמץ הארכיאולוגי שנדרש כדי לחשוף את המדרגות מבריכת השילוח להר הבית ואת התוכנית לשיקום הבריכה בעתיד, אמר ברקת: "אני רוצה לאפשר ליהודים וללא יהודים לשחזר את החוויה הזו. מי שירצה לטבול (בבריכת השילוח) ולעלות למעלה לכיוון חוויית הר הבית, מי שעושה את זה יודע בדיוק מי בעל הבית של העיר הזו".
לדבריו, "כשמגיעים לחוויה הזו (הסיור באתרים היהודיים ההיסטוריים), גם אנשי שמאל מתבלבלים לגמרי, כי הם מבינים שזה אמיתי והחיבורים שלנו לירושלים קשורים בקשר בלתי נפרם לעולם. לחוויה הזו צריך לייצר גם אמצעי תחבורה".
ברקת הוסיף: "זה יאפשר להגיע לירושלים העתיקה והקדושה בלי רכב, בלי אוטובוסים. מה שאתם רואים היום זה לא איך שירושלים תיראה מחר. (אני רוצה) להביא עשרה מיליון תיירים שכולם יגיעו למקומות האלו, בלי התשתית של רכבות, רכבלים, רכבת מהירה, מלונאות וכו' לא נוכל לחוות את החוויה המיוחדת הזו. בשביל להביא את העולם הרחב, בשביל להבין מי באמת בעל הבית של העיר הזו, כל התשתית הזו מיועדת לזה".
ברקת רואה בפרויקט האמור פתרון תחבורתי אידיאלי לאזור העשיר באתרי תיירות. כבר ב–2013 הצהיר כי בכוונתו להפעיל את הרכבל בתוך שנתיים, אך העיסוק בנושא הוקפא לתקופה ארוכה. ברקת ומתכנני המיזם מצביעים על היתרונות הסביבתיים והתחבורתיים שלו, בהם ירידה של עשרות אחוזים בתנועת כלי הרכב הפרטיים והאוטובוסים ובפליטות המזהמים הקשורות לתחבורה באזור. עלות המיזם, כפי שהציגה אותה העירייה לפני כשנתיים, היא 125 מיליוני שקלים.
עם זאת, צפוי המיזם לעורר מחלוקת פוליטית, שכן הרכבל ייבנה כמעט כולו מעבר לקו הירוק, בסמיכות רבה להר הבית ולמקומות הקדושים לנצרות בהר ציון ובהר הזיתים. לפני כשנה וחצי פרשה מהמיזם החברה הצרפתית "ספאז'", המתמחה בהקמת רכבלים, ככל הנראה בעקבות פנייה של הרשות הפלסטינית לממשלת צרפת. הקמת הרכבל צפויה לעורר התנגדות גם מסיבות סביבתיות ותכנוניות.
בעיריית ירושלים נמנעו מלהתייחס לדברי ראש העיר על מטרת תוואי הרכבל. מהעירייה נמסר בתגובה: "מימוש חזון ראש העיר לרכבל שיחבר את המוקדים הרלוונטיים לשלוש הדתות באגן העיר העתיקה מתגבש בימים אלו על ידי אנשי המקצוע, ולכשהתכנון יבשיל הוא כמובן יידון בוועדות הרלוונטיות. פרויקט הרכבל הוא חלק מרשת תחבורה מקיפה הכוללת קווי רכבת קלה ומערכות הסעת המונים שיאפשרו גישה מהירה, בטוחה, יעילה וידידותית לסביבה למוקדים אליהם מגיעים מיליוני מבקרים בשנה".