עובדת נכנסה להריון, בשעה טובה. אלא שלאחר זמן, למרבה הצער, מתברר שההריון אינו פשוט ואף מסוכן, והיא זקוקה לשמירת הריון. על מנת להבטיח שבריאותה וחיי העובר לא יבואו על חשבון יכולתה להתפרנס, משלם הביטוח הלאומי גמלת שמירת הריון כתחליף לשכר.
אך כמו בכל מצב רפואי, תשלום הגמלה תלוי בקביעה רפואית לפיה אכן יש צורך בשמירת הריון. אם מתעוררת מחלוקת בין העובדת לבין הביטוח הלאומי והצדדים מגיעים לבית הדין, סביר להניח שהוא ימנה מומחה מטעמו. וכמו ברוב המכריע של המקרים בהם מתמנה מומחה מטעם בית המשפט, קרוב לוודאי שחוות דעתו תתקבל והיא זו שתחרוץ את גורל התביעה.
זה מה שאירע לסייעת לגננת, אשר דרשה מהביטוח הלאומי גמלת שמירת הריון למשך חמישה חודשים. הביטוח הלאומי אישר אותה לשלושה חודשים, באומרו שלדעת הרופאים מטעמו – לא היה צורך בשמירת הריון לפני השבוע ה-28. בדיון בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, הסכימו הצדדים על מינוי מומחה רפואה מטעם בית המשפט, אשר יקבע – על סמך התיעוד הרפואי וסוג עבודתה של הסייעת – האם הייתה זקוקה לשמירת הריון בחודשיים שבמחלוקת.
תשובתו של המומחה הייתה ברורה: "נשאלתי האם הייתה שמירת ההריון בתקופה שבמחלוקת מוצדקת, דהיינו סוג העבודה מקומו או אופן הביצוע מסכנים את האישה בשל היותה בהריון או את עוברה. תשובתי הינה לא. לא מדובר על מצב הנובע מן ההריון והמסכן אותה או את עוברה. אני חייב לא להסכים עם ההמלצה לשמירת היריון. לא היה כל ממצא אובייקטיבי שהצריך שמירת הריון". המומחה המשיך ופירט את הטענות הרפואיות שהעלתה הסייעת, ומצא שלא רק שאינן מצדיקות שמירת הריון – אלא שבהיבטים מסוימים הוא הייתה זקוקה דווקא לתנועה ולפעולה, ולא לשכיבה ומנוחה".
השופטת אופירה דגן-טוכמכר דחתה (6.6.23) את תביעתה של הסייעת, באומרה שלא מצאה סיבה לסטות בצורה חריגה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט. עמדת הרופאה של התובעת לא סייע לה: "האישור הרפואי שניתן לתובעת בזמן אמת אינו מבוסס די צורכו ואינו מנומק כדבעי על מנת לבסס שמירת הריון. המעמד המועדף שיש לחוות דעת הרופא המטפל נחלש נוכח העדר ההנמקה המספקת והביסוס הרפואי. מנגד, חוות דעתו של המומחה הרפואי מקיפה, בהירה, מפורטת ומנומקת, כאשר נקבע בה כי לא היה כל ממצא אובייקטיבי שהצריך שמירת הריון. המומחה הבהיר הכיצד גם מתוך המסמכים בזמן אמת לא הייתה הצדקה לשמירת הריון".
המסקנה: כדאי להיעזר בזמן אמת בייעוץ משפטי שיבחן האם האישור של הרופא המטפל ישכנע את הביטוח הלאומי. אפשר גם לפנות במקביל לרופא תעסוקתי, אשר כשמו כן הוא – משלב בין הרפואה לבין ההשלכות התעסוקתיות. ושיהיה במזל טוב ובבריאות טובה.
- ב"ל 48732-01-22, שרה נעימי נגד המוסד לביטוח לאומי.