בספרו הקדוש, מביא מרן החיד"א סגולה שיש לעשותה בבוקרו של יום תענית אסתר בעלות השחר:
כשקמים בעלות השחר יש המדליקים אחרי נטילת ידיים וברכות השחר שתי נרות: נר אחד למרדכי היהודי, ונר שני לאסתר המלכה. הם מבקשים מהם שיהיו מליצי יושר בשמים לפני בורא עולם.
ולמה דוקא בעלות השחר?
משום שאסתר המלכה שקולה לאיילת השחר וראויה שתגן בעדנו במיוחד ביום מיוחד זה.
נוהגים לומר את מזמור כב' בתהילים. יש הטוענים שאומרים את המזמור שבע פעמים, אך לא ברור על מה הם מסתמכים.
ונותנים צדקה דוקא במטבעות כסופים שהם לפי הקבלה משפיעים חסד, ולא כזהובים שמזכירים דין ח"ו.
יש שנהגו לתת דוקא מטבעות שהסיפרה או המילה "חמש" מוטבעת עליהם, ולא ידוע מהיכן מקור הסגולה.
סגולות אלו אפשר לעשותן זריחת החמה של אותו היום כמובן.
בתום הצום, במהלך הסעודה, יש לבצוע חלה יש האוכלים גם דגים ובשר וכמובן יין.
עוד מסגולות היום: יש ההולכים לשון מוקדם בערב בכדי לקום מוקדם בבוקר ולעשות שוב את הסגולה הנ"ל, ומבקשים מבורא עולם שבזכות מרדכי היהודי ואסתר המלכה תתקבל שעוותינו ותעננו לרצון ובפרט על בעיה כך וכך.
ויש הקוראים כל הלילה ספר תהילים במתינות, בכדי לחבר את החושך של הלילה עם בוקרו של יום הפורים עד זריחת החמה.
(אין לקרוא פרקי תהלים מזמן השקיעה עד חצות הלילה שזה זמנן של המזיקין, ופרקי התהלים נותנים להם כח. אך אחרי חצות הלילה מתחלפות המשמרות ויש רבים שנהגו להקל ולומר תהלים בזמן זה ללא חשש).
זמן הסעודה:
מובא בשם כ"ק האדמו"ר מסלונים שזמן סעודת פורים הינו זמן המסוגל לכל, ואפשר לבקש בזמן הסעודה רפואה וחיים פרנסה טובה חן וחסד ורחמים.
יש אומרים משם החיד"א, שכותב שיש לומר פרק כג' בתהלים לפני הסעודה אך לא מצאתי לו מקור.
יש הרוצים לצאת ידי חובה לקטוע כוחו של המן, לכן כשהם בוצעים את החלה קוטמים את קצהו הבולט ומכונים עליו.
דבר ועניין גדול להזכיר מאה ועשרים פעם שמו של מרדכי היהודי, ועשרים וארבע פעמים שמה של אסתר המלכה.
יש לכוון בברכת המזון ש"זה תיקון על הסעודה של אחשוורוש שלא זימנו בה ולא בירכו עליה יהודים".
יהי רצון שכל מאכלינו בסעודה הזאת ובכלל יהיו מרוצים לפני הקדוש ברוך הוא כאילו הקרבנו לפניו קורבנות בבית המקדש, ונזכה להיגאל ולהינצל מההמן שבתוכינו ומההמן שסביבנו אמן.