בשל החלטת בג"ץ בימים האחרונים, על הוצאת צו ביניים להחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על פיטורי ראש השב"כ רונן בר, היום (שני), רה"מ הגיש את תשובתו ותשובת הממשלה לבג"צ.
עיקרי הטענות כפי שעולים בכתב התביעה הם - שהסוגיה אינה שפיטה וכי הסמכות לפיטורי ראש השב"כ נתונה בידי ראש הממשלה והממשלה.
במכתב התשובה נאמר: "הסמכות להעברת ראש השב"כ נתונה לממשלה על-פי הדין. הממשלה החליטה פה אחד להעבירו מכהונתו. אחריות הממשלה על השב"כ היא חלק מאחריותה לביטחון המדינה. לכן, הסוגיה אינה שפיטה".
בהמשך נכתב: "הנפגע העיקרי מההחלטה בחר שלא להופיע בפני הממשלה ולהציג את טיעוניו, ואף בחר לא לעתור לבג"ץ בעניין. בפסק דין "פוקס נגד היועץ המשפטי לממשלה (מנדלבליט)" נקבע כי אין לדון בעתירה של עותרים ציבוריים בעניין שבו יש נפגע אישי, ישיר ומובהק שבחר שלא לעתור לבג"ץ שכן "הם מתעברים על ריב לא להם".
עוד נכתב כי "בתהליך החקיקה של חוק "שירות הביטחון הכללי" ובדגש על הסעיף שמסמיך את הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ לפני תום תקופת כהונתו, הבהיר המשנה ליועמ"ש דאז, מני מזוז, כי הנחת המוצא היא ש"ראש שירות לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה". אי אפשר לכפות על ראש הממשלה והממשלה המשך עבודה עם ראש שב"כ שאינו נהנה מאמונם".
בהמשך אף התייחס נתניהו לפרשת "קטאר-גייט": "אין שחר לטענה כאילו החקירות בעניין קטר גרמו להחלטה להעביר את ראש השב"כ מכהונתו. הסדר הכרונולוגי של האירועים מוכיח את ההיפך, ובכל מקרה ראש הממשלה לא חשוד בשום עבירה ולא נמצא בניגוד עניינים".
בסיום נכתב: "מכתבו של ראש השב"כ לממשלה שבו הודיע שאין לו אמון בממונים עליו והטיח בהם האשמות שווא, הוא בפועל מכתב התפטרות. בשל כל אלה ועוד, ראש הממשלה והממשלה מבקשים לדחות את הבקשה למתן צו ביניים".