עוד פרק בעימות בין הממשלה לבין היעוץ המשפטי מגיע לנקודת סיום, להלן העלילה בראשי פרקים: נציב שירות המדינה, בין תפקידיו, אחראי על ניהול התקנים של משרדי הממשלה, הכולל קליטת ומינוי עובדים, קביעת מסלולי קידום, הכשרת עובדי מדינה וטיפול ברווחתם.
בחוק שירות המדינה-מינויים, סעיף 6 נכתב: "הממשלה תמנה נציב שירות המדינה (להלן - נציב השירות); על מינויו לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 והודעה על המינוי תפורסם ברשומות". שחור על גבי לבן כך החוק וכך הנוהג שהשתרש - ממנה ראש הממשלה את נציב שירות המדינה בלי מכרז וללא ועדת איתור.
לקראת סיום כהונתו של הנציב האחרון הרשקוביץ הוציאה היועמ"שית חוות דעת בחודש יוני האחרון לפיו מעתה והלאה דווקא נדרשת ועדת איתור לתפקיד שבראשה שופט בדימוס.
חוות הדעת של היועמ"שית שהומצאה לקראת סיום כהונתו של הרשקוביץ בחודש ספטמבר האחרון נשענת על החלטת ממשלה משנת 2018, אז נקבע כי הממשלה תייצר נוהל בחירה חדש לתפקיד. אלא שמאז ועד היום דבר לא נעשה ובאוגוסט קיבלה הממשלה החלטה - בניגוד לחוות הדעת החדשנית של היועמ"שית לפיה מה שהיה הוא שיהיה: ראש הממשלה יקבע את זהות הנציב ו- הוועדה למינוי בכירים תבחן את המינוי. אך כבר בחודש יוני כתבה בהרב מיארה כי "יהיה קשה עד בלתי אפשרי להגן משפטית על מינוי שאיננו באמצעות ועדת איתור". מה שגרם להארכת כהונתו של הנציב הנוכחי דניאל הרשקוביץ.
לאחר שהדיון הפך לעימות חם בין הצדדים, ולאור הקריאות בימים האחרונים לפטר את היועמ"שית, הודיעה מיארה הערב (שלישי) לבג"ץ כי ניתן יהיה למנות את נציב שירות המדינה הבא בועדה מיוחדת כפי שהממשלה החליטה.
עם זאת מציבה היועמ"שית שלושה תנאים לאישור המינוי:
1. הועדה תהיה מלווה ע״י היועצת המשפטית למשרד רה״מ ומי מטעמה.
2. הועדה תקבע תנאי סף ואמות מידה למינוי הנציב ע"פ גורמים מקצועיים בשירות נציבות המדינה, בעבר ובהווה ומהגזר השלישי, בכדי להתאים את תנאי הסף ואמות המידה לאתגריו העדכניים של השירות הציבורי.
3. חברי הועדה מטעם הציבור ימונו ע״י יועמ״ש משרד רה״מ, על פי סבב בחירת נציגי הציבור לוועדות המינויים הנקבעות בשירות המדינה.
כפי הנראה, שלושת התנאים הללו, מהווים מעין פשרה בין עמדת היועמ"שית לפיה אין למנות את הנציב בועדת מינויים מיוחדת, לבין עמדת הממשלה שרצתה למנות את הנציב בועדת המינויים בלי לקבוע תנאי סף ואמות מידה לכך.