המדינה שצמודה לישראל לאורך הגבול הארוך ביותר שלה, ירדן, עלתה לכותרות שוב השבוע בנסיבות קשות. שלושה ישראלים נרצחו בתחילת השבוע, בפיגוע ירי אכזרי אותו ביצע חייל ירדני לשעבר, במתחם מעבר אלנבי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביקר במעבר והצהיר כי יפעל לשמור על הגבול כ"גבול של שלום - ושל ביטחון". נתניהו, שכבר הבטיח בישיבת הממשלה האחרונה להקצות כספים בתקציב המדינה לשנת 2025 עבור בניית מכשול שימנע הברחות בגבול המזרחי, אמר בביקור בבקעת הירדן כי יפעל בתיאום עם הממלכה השכנה על מנת להקים, מה שכינה "מכשול חזק".
בעוד חודש בערך, ימלאו 30 שנה להסכם השלום בין ישראל לירדן. הסכם שסייע במשך עשרות שנים לביטחונה של ישראל בדרכים מגוונות, ובראשן הרחקת האיום הביטחוני — הן מצד איראן והן מצד דאעש — מזרחה, הרחק מגבולות ישראל.
תוצאות הבחירות לפרלמנט בממלכה האשמית צריכות להטריד את אנשי מדיניות החוץ של ישראל.
מפלגת חזית הפעולה האיסלאמית, מפלגה המזוהה עם רעיון 'האחים המוסלמים', זכתה ב-32 צירים, המהווים כחמישית מהנציגות בבית התחתון.
צריך לזכור שההישג נובע מגל פופולריות של המפלגה בציבור לאור עוינותה לישראל וקרבתה הרעיונית לחמאס, דבר שבא לידי ביטוי לאורך כל תקופת המלחמה.
עשבים שוטים משפיעים
מתחת לפני השטח, היחסים בין ישראל לירדן בשנים האחרונות ידעו עליות ומורדות, אבל המלחמה שפרצה בין ישראל לחמאס מיד אחרי מתקפת הטרור בשמחת תורה, הביאה להידרדרות ממשית ומבהילה ביחסי שתי המדינות השכנות.
במהלך חודשי המלחמה ניסו בחמאס ובתנועת האחים המוסלמים המקומית לעודד הפגנות ותסיסה נגד ישראל והיחסים עימה, ולאורך זמן התקיימו הפגנות ענק ברחובות הערים בירדן ובמיוחד מול השגרירות הישראלית בעמאן תחת הסלוגן ״כולנו חמאס״.
יוזכר כי פעילות טרור נגד ישראל בירדן היא מטרה מועדפת במיוחד עבור האיראנים. בגלל מיקומה של הממלכה המוסלמית והגבול הארוך (308 ק"מ) עם ישראל.
בתרחיש די מפחיד, אם איראן תצליח לשלוט על ירדן, זו תהיה מציאות עם איום קיומי ומיידי על ישראל. בגלל רצף המדינות העוינות, עיראק, סוריה, החות'ים בתימן וחיזבאללה בלבנון.
ולמה התרחיש הזה בכלל קיים? התשובה נמצאת במציאות הנסתרת, זו שאיתה האזרחים הירדנים מתמודדים בחיי היום יום.
למען האמת, ירדן סובלת בעשור האחרון מבעיה הולכת ומחריפה של עוני ואבטלה.
בתוך כך, בחמש השנים האחרונות, ידעה הממלכה הרבה מאוד התפרצויות זעם ציבורי, שביתות והפגנות ענק נגד הממשל ונגד עליית מחירי הדלק, המזון ועוד.
המקור לדאגה
בישראל צריכים להיות מודאגים מחוסר היציבות במדינה השכנה ויודעים שכל קריסה של השלטון מול המצוקות הקיומיות עשויה להוביל לכניעה לגורמים עוינים ומדינות אויב כמו איראן.
לדברי גורמים ישראלים הבקיאים ביחסי המדינות במזרח התיכון, גם מצרים עוקבת בדריכות אחר המתרחש בירדן על רקע הדמיון המסוים בבעיות הכלכליות והחברתיות שעמן מתמודדות שתי המדינות.
עיתוי הפיגוע הקשה השבוע, בו נרצחו שלושה ישראלים במעבר אלנבי, גם הוא מעיד על מצוקה נוספת של פער אדיר בין הממשל המקומי שבאופן רשמי לא מעוניין להסלים ולשבור את הכלים מול הממשל בירושלים לבין דעת הקהל הירדנית המתעבת את ישראל ותומכת בפגיעה בה.
המלך עבדאללה עצמו התעטף בשתיקה אחרי הרצח הנתעב, מה שמבליט את ההבדל החריף בינו לאביו המלך חוסיין המנוח שידע איך להגיע ולבקר ביקור תנחומים אצל הורי שבע התלמידות שנרצחו בנהריים.
הפיגוע שידוע גם בשמו הטבח בנהריים היה פיגוע שביצע חייל ירדני בחורף של שנת תשנ"ז, לפני 27 וחצי שנים, באי השלום בנהריים, על גבול ירדן-ישראל, במהלכו נרצחו שבע נערות ישראליות ונפצעו ארבע נערות ומורה אחת.
המלך הנוכחי נקלע לסתירה בין הפגנות הרחוב ההמוניות נגד ישראל וחברי הפרלמנט שתמכו ברוצח, ואף חילקו ממתקים, לבין כוחות הביטחון הירדניים שממשיכים לעבוד בשיתוף פעולה עם ישראל.
בנוסף, לא רק שירדן שקועה במשבר כלכלי עמוק, אלא שטביעת האצבע האיראנית בשטחה מתחזקת. וכאמור לעיל, האינטרס של האיראנים להטביע את חותמם ולהשפיע מבפנים ממש כפי שהם עושים ופועלים בלבנון.
על רקע זה, מובן מדוע נתניהו חסך מילים קשות של ביקורת על מחדל האבטחה מבית המלוכה, ונמנע מלהזכיר את הפשלה של צוות הבידוק בתחנות המעבר הירדניות.
נתניהו בחר להדגיש באופן מושכל ולא בפעם הראשונה את הסכנה האיראנית.
שורש המורכבות
כבר הזכרנו בעבר בסקירה על הנפיצות המדינית הגבוהה סביב סוגיית הר הבית על חשיבות היחסים עם הירדנים.
דיפלומטים ואנשי מערכת הביטחון לשעבר המכירים היטב את הגיזרה האזורית וטיב היחסים עם הממלכה ממזרח, מזהירים ומדגישים שוב ושוב כמה חשובים יחסי ירדן וישראל.
גם נפתלי בנט ויאיר לפיד הכירו בחשיבות היחסים, והקדישו תשומת לב מיוחדת לנושא הירדני. אחריהם בא ראש הממשלה נתניהו, וכמעט מראשית דרכה של הממשלה הנוכחית באו לידי ביטוי חולשות במערכת היחסים המדינית בין שתי המדינות.
באחד הראיונות שקיים המלך עבדאללה לעיתון בריטי, הוא התבטא על כך ש"הימים הקשים ביותר עוברים עליי מול נתניהו".
נכון יהיה בהחלט לומר שהאשמה על דרדור היחסים והרגישות הגבוהה בין הנהגת שתי המדינות, תלויה בעיקר בגחמות בצד הירדני.
שר החוץ בירדן, א-ספדי מנצל כל הזדמנות להתגרות בישראלים, וגם ראניה מלכת ירדן מפגינה בראיונות אהדה רק לצד הפלסטיני, ומתעלמת מטבח שמחת תורה. היא לא שמעה, כך העידה בראיון ל-CNN, על הזוועות שביצע חמאס בקיבוצי העוטף.
סימנים מדאיגים
ובחזרה לעניין הקריטי, הייאוש הכלכלי בממלכה הוא זה שמשפיע בעיקר על מצב הרוח הפוליטי. לפחות חמישית מהאזרחים בירדן מובטלים. התיירות שפרנסה רבבות משפחות פסקה וגם היצוא כמעט ולא קיים.
שכר המורים בבתי הספר היסודיים ובתיכון ירד משמעותית, והם כבר יצאו להפגין. בינתיים, רובעים שלמים בעמאן נתפסו על ידי הפליטים מעיראק והנמלטים מסוריה מה שמוריד את ערך השכר.
בנוסף, לאורך שנות שלטונו של נתניהו אירעו משברים קשים ביחסים בין המדינות ואין הכוונה לאירוע ניסיון החיסול של חלאד משעל בממשלת נתניהו הראשונה אלא במקרים שהיו בעשור האחרון.
אחד מהם קרה סביב משבר אבטחת המגנומטרים בהר הבית והתקרית שבה הרג מאבטח ישראלי בעמאן שני אזרחים ירדנים לפני כשבע שנים. גם בהמשך נוצרו מתיחויות, על רקע קשיים שהערים נתניהו על אספקת מים חריגה לירדן, לבקשתה, בשל מצוקת המים החמורה בממלכה.
לאורך המלחמה האחרונה, המלך עבדאללה התנהג באופן שאינו אוהד את ישראל בלשון המעטה. די אם נזכיר את הפולמוס המדיני סביב קליטת הפליטים הפלסטינים בתחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה, כאשר בירדן נעלבו מעצם המחשבה להעביר לרשותם את תושבי עזה הבורחים.
עבדאללה דאג להדק את הקשרים ההדוקים ממילא עם לשכת אבו מאזן ברמאללה, וביקר מספר פעמים בארמון הנשיאות במצרים להתייעץ עם הנשיא א-סיסי.
בנוסף, הוא שיגר, בחסות ישראלית ובהיתר מיוחד של צה"ל, שלושה מטוסי סיוע הומניטרי לרצועת עזה כדי להצניח את מוצרי המזון והתרופות מהאוויר הישר לבית החולים הירדני בלב הרצועה.
במקביל, לפני כחודשיים, שר החוץ הירדני איימן א-ספדי - מיודענו הרגיל להשתלח בישראל - טס לטהרן. מדובר בביקור מאוד לא טבעי או מתבקש, שהרי במשך לפחות 20 שנה לא הגיע בכיר ירדני לאיראן. ובמילים פשוטות: א-ספדי, ממוצא דרוזי, הנחשב לפוליטיקאי ממולח ומוכשר והוא מקורבו ואיש סודו של המלך עבדאללה השני, וגם השר הוותיק ביותר בממשלה - איננו חובב ישראל.
המסקנה המתבקשת
עם זאת, למרות המתיחות המצטברת שנאגרת ומחלחלת, ירדן ממשיכה להגן על הגבול הארוך ביותר של ישראל, וישראל ממשיכה להעניק מי שתייה וחקלאות לתושבי ירדן.
דווקא בגלל זה, אותם מומחים ישראלים המקיימים קשרים טובים עם אזרחים ירדנים בעלי השפעה ובכירים בממשל, ממליצים להרחיב, עד כמה שזה קשה, את שיתופי הפעולה הכלכליים בין ישראל לירדן. להשקיע בעתיד היחסים ולשמור מכל משמר על שיתופי הפעולה עם כוחות הביטחון והצבא.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ובעיקר, מה שמוטל על ראש הממשלה והצמרת המדינית וביטחונית, לא להיות אדישים ושאננים כפי שהיו לפני מתקפת החמאס בשבת שמחת תורה, אלא לפקוח עיניים ולהיות זהירים ודרוכים לכל מהלך שעשוי לקרות דווקא מכיוון הירדנים.
הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.