שר המשפטים יריב לוין הגיב אתמול (שני) לעתירה שהוגשה לבג"ץ הקובלת על כך שמשרד המשפטים בראשותו לא מינה עדיין נשיא קבוע לבית משפט העליון. היום בג"ץ הודיע, כי אם השר לא יכנס את הוועדה לבחירת שופטים, הוא יוציא פסק דין שיחייב אותו לכנס את הוועדה עד סוף הפגרה.
בתשובתו אתמול, הציע לוין מועמד פשרה שיכהן באופן זמני במקום השופט עוזי פוגלמן המכהן כממלא מקום נשיא בית משפט העליון.
המועמד שהציע לוין הוא השופט המזוהה עם הצד השמרן יותר בבית משפט העליון - יוסף אלרון. במכתבו לבג"ץ כתב לוין כי הוא מקווה שהצעתו תתקבל בחיוב על ידי שופטי העליון: "אני מבקש להביע את תקוותי כי הצעת פשרה הוגנת זו תענה בחיוב, בדרך שתאפשר את ביצוע המינויים בהסכמה רחבה ומתוך כבוד הדדי בין כלל רשויות השלטון. זו חובתנו בעת הזו".
לוין הקדים בתשובתו לבג"ץ כי "נוכח נכונותו של השר להגיע לפשרות משמעותיות, לא ניתן להתעלם מכך שקבלת העתירה לא רק שאינה מוצדקת, אלא כאמור תמנע בפועל הגעה לפשרות מתחייבות בנושאים אחרים, לרבות מינוי שלושת השופטים לבית המשפט העליון".
"המציאות שבה מנסים לגרור את בית המשפט הנכבד להכרעה בשאלות המשפיעות על בחירתם של נשיא בית המשפט העליון ושופטיו" כתב שר המשפטים לוין, "תפגע באופן קשה בלגיטימיות של ההחלטה שתתקבל, באמון הציבוד במערכת ובמעמדו של הנשיא ככל שימונה בדרך כזו".
לפני זמן קצר כאמור, שופטי בג"ץ הודיעו כי אם השר לוין לא יכנס את הוועדה לבחירת שופטים, הוא יוציא פסק דין שיחייב זאת עד סוף הפגרה. בעיקר בשל חילוקי הדיעות בסוגיית מינויו של נשיא לבית המשפט העליון.
מסביבת לוין נמסר בתגובה אחרי הודעת בג"ץ: "ההחלטה צפויה, בניגוד עניינים ובחוסר סמכות. הם השופטים של עצמם. למעשה משתלטים על הוועדה לגמרי, מסרבים לקבל כל מי שלא משלהם ורק מוכיחים כמה הרפורמה צודקת".
יו״ר הימין הממלכתי, ח״כ גדעון סער הגיב ואמר: "פיצוץ השיח להסכמות לבחירת שופטים בבית המשפט העליון הוא מצער בעיני. בחודשי המלחמה הגיעו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון בפועל לפשרות ולהסכמות סביב איוש משרות שיפוט בערכאות הנמוכות יותר. זה היה נכון עבור שניהם, אבל חשוב מכך - זה היה גם הדבר הרצוי למערכת כולה. זה נכון תמיד, אבל בפרט בעת שישראל מצויה במלחמה קיומית".
עוד הוא כתב: "הצעתו של שר המשפטים למינוי השופט אלרון כנשיא בית המשפט העליון לשנה אינה נכונה כשלעצמה. באופן אישי מעולם לא חשבתי שמוצדק לסטות מהכלל הלא כתוב של ה״סניוריטי״. הוא מונע פוליטיזציה של בית המשפט העליון. חוסר התלות של שופטי בית המשפט העליון מרגע שמונו - הוא דבר חשוב ביותר".
לדבריו, "אם השופטים יהיו בתחרות מתמדת ביניהם על משרת הנשיא תוך פזילה מתמדת למי שמצוי באותה עת בשלטון - הדבר עלול להשפיע גם על פסיקתם. לסיכום - יתרונות כלל הסניוריטי גדולים בעיני מחסרונותיו. בנוסף לכך, אין הגיון בחלוקת משרת נשיא בית המשפט העליון לפרוסות דקות. השופט פוגלמן מכהן כנשיא בפועל כשנה - רק בעקבות אי מינויו של השופט עמית לנשיא. ההצעה לבחור עתה בשופט אלרון לשנה אחת בלבד כנשיא אינה נכונה גם בלי קשר לסוגית הסניוריטי. מבחינה מערכתית נדרש רצף יותר משמעותי של זמן למלא תפקיד חשוב ומרכזי זה. זה מזכיר לי את הפתרון העקום של ״ממשלת החילופים״ שנולד כאילוץ פוליטי. איני חושב שיש אילוץ שמצדיק לעשות זאת בבית המשפט".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב: "שר המשפטים יריב לוין הודיע היום שמבחינתו נגמרה המלחמה והוא חוזר להפיכה המשטרית ולניסיון למחוק את הדמוקרטיה הישראלית. הוועדה למינוי שופטים תכונס עם יריב לוין או בלעדיו".