בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג פרסם היום (שישי) את חוות דעתו בעניין "הכיבוש הישראלי בטריטוריה הפלסטינית". מדובר בפעם הראשונה שבית הדין מפרסם עמדה משפטית העוסקת בשליטה הישראלית ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים.
השופט נוואף סלאם הלבנוני, שהתבטא רבות בעבר נגד ישראל, הקריא את ההחלטה במשך שעה ארוכה, במהלך האשים את ישראל בשלל פשעים. את הפלסטינים ואת הטרור הפלסטיני, שכח - והתעלם מכך. שקר 'אלימות המתנחלים' כיכב בהחלטה.
תחילה דחה את הטענה שאין לו סמכות שיפוט, וזאת בשל העובדה שישראל אינה חברה בבית הדין בהאג: "יש לראות את כל שטחי הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה כיחידת שטח אחת ויש להתייחס אליה ככזו".
לטובת תומכי ההתנתקות שהאמינו כי היציאה הישראלית מרצועת עזה תועיל מדינית, הבהיר כי ישראל עדיין נחשבת ל'כובש', וזאת בשל העובדה שהוא לא מאפשר לארגון הטרור חמאס גישה חופשית לפעילות הטרור שלו.
"ישראל ככוח הכובש שמה את עזה תחת שליטתה. ב-2004 ישראל הציגה תוכנית התנתקות מעזה ואזורים מסוימים בצפון הגדה. ב-2005 היא נסוגה ופינתה את ההתנחלויות", הוסיף סלאם. "לטובת ההחלטה אם שטח נותר כבוש תחת הדין הבינ"ל - הקריטריונים הם לא האם הכובש שומר על נוכחות צבאית - אלא האם הסמכות שלו נשמרה. בהתבסס על המידע שהוצג לביה"ד - ישראל יכלה להמשיך לשמור אספקטים מסוימים של שליטה על עזה, כולל שליטה על הים, האוויר והיבשה, העברת סחורה ואיסוף כספי מסים - למרות נסיגת הצבא ב-2005. זה בולט עוד יותר מאז 7 באוקטובר. ביה"ד סבור שהנסיגה הישראלית לא הביאה להסרת המחויבויות שלה ככוח הכובש".
בנוסף כל ההתיישבות היהודית ביו"ש ומזרח ירושלים, כולל בגושי ההתנחלויות, אינה חוקית לפי בית הדין בהאג. "יש עדויות שהמדיניות הישראלית היא לספק תמריצים להעברת ישראלים לגדה המערבית ולפיתוח אזורי תעשייה על ידי מתנחלים. יש גם ראיות שישראל מכשירה מאחזים - תוך הפרה של חוקים ישראליים. בניית ההתנחלויות מלווה גם בתשתיות אזרחיות שהמדינה מעבירה ובהעברת האוכלוסייה לגדה ולמזרח ירושלים - מה שמנוגד לאמנת ז'נבה".
"ביה"ד קובע שהרחבת ההתנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים מבוססת על הפקעת שטחים גדולים. מדיניות זאת אינה עולה בקנה אחד עם נהלי האג. כמו כן, ביה"ד קובע שהשימוש של ישראל במשאבי הטבע בשטח הכבוש מנוגד למחויבויות שלה במשפט הבינ"ל - ולא עולה בקנה אחד עם מחויבותה לכבד את זכויות העם הפלסטיני להחזיק במשאבים אלה".
בית הדין התייחס לסוגיית "אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים", וציין כי "מדיניות ההתנחלויות של ישראל נתנו זכות להפעלת אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים. אלימות מתנחלים - וכישלונה של ישראל למנוע אותו או להעמיד לדין - יוצר סביבה עוינת כלפי פלסטינים. הכישלון השיטתי של ישראל למנוע או להעניש אלימות מתנחלים נגד פלסטינים, כמו גם השימוש המופרז של ישראל בכוח נגד פלסטינים - מנוגד למחויבויות שלה".
נשיא בית הדין, השופט סלאם, אמר במהלך הקראת ההחלטה: "ישראל יצרה שר נוסף במשרד הבטחון - סמוטריץ' - האחראי לניהול השטח. ההבדל בין סיפוח בפועל ובחוק נהיה דק מאוד. ישראל הטילה את מרותה על השטחים באופן שמהווה סיפוח למעשה". השר סמוטריץ' צייץ בתגובה: "התשובה להאג - ריבונות עכשיו".
לסיום, ניפץ גם את התקווה של תומכי הסכמי אוסלו והבהיר כי הם אינם מאפשרים חיי יהודים בשטחים השייכים לפי ההסכם למדינת ישראל - גם לא לצורכי ביטחון. "ביה"ד קובע שהסכמי אוסלו לא מאפשרים לישראל לספח חלק מהשטחים לטובת צורכי הביטחון שלה, וגם לא מתירים לה לשמר נוכחות קבועה בשטחים בגלל צרכים אלה".
בית הדין 'לצדק' קבע לסיום כי "ישראל מחויבת לספק פיצוי על הנזקים שגרמה ושימוש במשאבי טבע. ישראל מחויבת להשיב את האדמה וכל הרכוש התרבותי שנלקח ממוסדות פלסטינים, כולל מסמכים מארכיונים. זה מחייב פינוי של כל המתנחלים מההתנחלויות ופירוק חלק מהחומה שנבנתה על השטח הפלסטיני. יש לאפשר לכל האוכלוסייה הפלסטינית שפונתה לשוב לבתיהם".