בתום הצבעה שנערכה היום (רביעי) במליאת הכנסת, לא אושרה הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי שמחת תורה - וההצעה ירדה מסדר היום. 51 ח"כים תמכו בהצעת החוק לעומת 53 מהקואליציה שהתנגדו - וההצעה נפלה.
במהלך הדיו התעמת שר התקשורת קרעי עם יו"ר האופוזיציה לפיד. קרעי אמר כי לא יתכן לועדת חקירה שבראשיה יעמדו "יאיר לפיד, בני גנץ או שלוחיהם בבית המשפט העליון". בהמשך לפיד השיב לו: "כשתקום ועדה היא תזמין אותי ותשאל איך עשיתי מסיבת עיתונאים והתרעתי מפני אסון אמוני שבועיים לפני שבעה באוקטובר, והענה שהייתי חושף לאותם חומרים מודיעינים שאליהם היה חשוף נתניהו".
יש עתיד הגיבה להפלת החוק בחריפות: "אנשים פחדנים כושלים ובכיינים מרוכזים בעצמם ומורשתם בורחים מאחריות נמלטים מאשמה דוחים בכל תוקף הקמת ועדת חקירה ההיסטוריה לא תשכח. הציבור לא יסלח".
לפני כשבוע וחצי השיב מזכיר הממשלה יוסי פוקס ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שקראה לראש הממשלה בנימין נתניהו להקים ועדת חקירה ממלכתית בהקדם. "נושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית מצוי בסמכותה הבלעדית של ממשלת ישראל", כתב פוקס. "הישיבה שאליה התייחסת במכתבך לא עסקה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר כלל אירועי המלחמה ומה שקדם לה".
"נידונה האפשרות להקמת ועדת חקירה רק לבחינת הטענות נגד ישראל בערכאות הבינלאומיות ביחס למדיניות ההומניטרית של ישראל ברצועה לאחר פרוץ המלחמה. הצוות המשפטי המליץ לבחון הקמת ועדת חקירה ממלכתית למטרה זו בלבד - אך המלצה זו טרם הובאה בפני שרי הממשלה".
הוא הוסיף כי "ישראל מצויה בעיצומה של מלחמה עצימה וטרם בשלה השעה לחקור את כלל אירועי המלחמה ומה שקדם לה".
במכתב שמסרה בהרב-מיארה לנתניהו יום קודם לכן נכתב: "עמדתנו המקצועית היא כי ועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון החוקי המתאים לבחינת סוגיות בהיקף ובמידת החשיבות הלאומית של אירועי מלחמת חרבות ברזל".
היא ציינה כי "ועדה כזו היא האמצעי המיטבי להתמודדות עם הסיכונים הנוכחיים במישור המשפטי הבין-לאומי, אשר אם יתגשמו עלולים להוביל לפגיעה משמעותית באינטרסים של המדינה, וכמובן בראש הממשלה ובשר הביטחון באופן אישי. ייתכן שאף בגורמים נוספים".
לדברי היועמ"שית, "נוכח מאפייניו הייחודיים של מנגנון ועדת החקירה הממלכתית ובהם, בראש ובראשונה, הניתוק המלא מהרשות המבצעת. כל מנגנון קיים אחר, אינו הולם את הצרכים ואת הסיכונים הייחודיים שעימם המדינה מתמודדת כעת".
היא הדגישה במכתב כי "מצב שבו הרשות המבצעת היא שממנה את המנגנון שאמור לבדוק את פעולתה ואת התנהלות ראשיה - יחטיא את המטרה. ישנה חשיבות בהפעלה של מנגנון הקיים בדין, להבדיל מיצירת מנגנון ייעודי חדש, שעלולה להיתפס ככזו שנועדה להבטיח תנאים אופטימליים לגורמים הנבדקים".