יו"ר ועדת החוקה של הכנסת מעדכן כי "ביום ראשון תעלה לוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק מטעמי המציעה לשנות את הליך הבחירה של נציב תלונות הציבור על שופטים כך שיתמנה לתפקיד מי שייבחר על ידי הכנסת, בבחירה חשאית, ברוב של 70 חברי כנסת".
על פי הצעת החוק של רוטמן, כל 10 חברי כנסת, בלי קשר להשתייכותם הפוליטית, לקואליציה או לאופוזיציה, יוכלו להציע מועמד - וכאמור, המועמד שיזכה לרוב קולות של שבעים חברי כנסת, בהצבעה חשאית, הוא זה שימונה לתפקיד.
רוטמן מסביר: "נכון להיום, במשרה החשובה הזו לא מכהן איש וזאת בגלל המנגנון הבעייתי שקבוע בחקיקה המחייב הסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון על זהות המועמד. החוק הקיים מייצר מציאות בעייתית מאוד של ניגוד עניינים. כנגד מ"מ הנשיא השופט פוגלמן הוגשו תלונות שנכון להיום אין מי שיברר אותם".
"לא ייתכן שלשופט פוגלמן, או לחבריו בוועדה לבחירת שופטים, תהיה השפעה מכרעת על השאלה מי יהיה האדם שיברר את התלונות אודותם. לכן ההצעה מבקשת להוציא את בחירתו של המבקר מידיהם של המבוקרים, ולדאוג שנציב התלונות ייבחר בהסכמה רחבה, בהצבעה חשאית, ברוב גדול ומיוחס במליאת הכנסת".
לדברי רוטמן, "אזרחי ישראל שזקוקים לצדק ממערכת המשפט שלהם, מבתי המשפט, מבתי הדין הרבניים, מבתי הדין השרעיים ומבתי הדין לעבודה זכאים לכך שיהיה להם נציב בלתי תלוי שיבדוק את תלונותיהם ללא משוא פנים וללא ניגוד עניינים. בכוונתי לפעול לקדם את הצעת החוק הזו שמביאה לידי ביטוי את הרצון בהסכמה רחבה ובהליך נקי, שקוף ודמוקרטי".
כצפוי, הנהלת בתי המשפט, מתנגדת להצעה: "העברת סמכות המינוי של הנציב לידי הכנסת משנה את האיזון העדין כיום בין הרשויות, ומעבירה את סמכות המינוי לגורמים פוליטיים שאין להם היכרות עם מערכת המשפט – בעוד הנציב אמור להיות גורם ניטרלי ועצמאי".
"הצעת החוק עשויה להוביל לבחירה של אדם נטול כישורים או היכרות עם מערכת המשפט, ולהוביל למינוי של אדם שאינו כשיר לכך, מתוך מניעים פוליטיים, אשר מטרתו היא לפגוע במערכת המשפט".