מה חושבים בעולם על העתירה של דרום אפריקה נגד ישראל?

ביום הראשון של הדיון הוא הוקדש לדון בטענות של דרום אפריקה נגד ישראל, תשעה נציגים מטעם התובעת נשאו דברים בפני שופטי בית הדין, בהם שר הפנים של דר' אפריקה ומומחי משפט בינלאומיים אנגליים ואיריים. ל-15 השופטים מרחבי העולם היושבים בדיון הצטרף השופט אהרן ברק ושופט דרום-אפריקני. 

בתגובה לפתיחת הדיונים היום בבית הדין הבינלאומי לצדק מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן התייחס לטענות ואמר כי "ארה"ב מאמינה כי העתירה של דרום אפריקה מסיחה את דעת העולם ממאמצים חשובים להשגת שלום וביטחון".

לעמדתו הצטרפה שרת החוץ של גרמניה אנאלנה ברבוק ומתחה ביקורת על העתירה ואמרה כי "התנאים להאשמה ברצח עם מחייבים כוונה לחסל חלקית או באופן קבוצה על בסיס לאום, אתנית, גזע או דת", אמרה.

היא הוסיפה וציטטה את הסעיף השני לאמנת האו"ם למניעת רצח עם "איני מוצאת אף כוונה כזו אצל ישראל בהגנתה העצמית נגד ארגון הטרור חמאס. נעקוב מקרוב אחר ההליך"

שר החוץ הבריטי דיוויד קמרון נשמע אומר אמש במהלך הופעתו בבית הלורדים כי "אני לא חושב שהעתירה עוזרת, אני לא מסכים איתה, ואיני חושב שהיא צודקת",

מוקדם יותר השבוע שר החוץ של הונגריה - פטר סייארטו כתב כי "להאשים ברצח עם מדינה שסובלת ממתקפות טרור - הרי זה אבסורד גמור. "עמדת הונגריה היא שאנחנו מגבים את זכות ישראל להגנה עצמית. ואנחנו מאמינים כי הצלחתם של המבצעים הנוכחיים נגד טרור היא האינטרס של העולם כולו כדי שמתקפות ברוטליות כאלה לא יישנו באף מקום בעולם".

גם נציגי גואטמלה, הונגריה ובריטניה מתחו ביקורת על העתירה הדרום-אפריקנית מוקדם יותר השבוע.

לעומת זאת בצד הנגדי - משרד החוץ הלבנוני מסר כי "אנו מקווים להכרעה מהירה שתשקף כבוד לזכויות אדם, ובמיוחד כבוד כלפי החוק ההומניטרי הבינלאומי" לעמדת הלבנונים הצטרפו מנהיגים ובכירים מטורקיה, פקיסטן, נמיביה, ונצואלה וניקרגואה, בנגלדש, מלזיה, ירדן, האיים המלדיביים, שתמכו בעתירה הדרום-אפריקנית.