בארמון השלום בהאג, מהערים החשובות בהולנד, נמצא בית הדין הבינלאומי לצדק, שם ייפתחו מחר (חמישי) יומיים של דיונים שיכללו את הטיעונים המשפטיים בתביעה שהגישה מדינת 'דרום אפריקה' נגד מדינת ישראל על כך שלטענתה, צה"ל מבצע רצח עם בעזה.
מדובר רק בדיונים מקדמיים והמשפט עצמו צפוי להימשך שנים, בכירים במשלחת הישראלית סבורים כי כתב האישום מתבסס במידה רבה על הצהרות של פוליטיקאים ואישי ציבור ישראלים, ולכן ככל שהאמירות בישראל יהיו תואמות את הדין הבינלאומי יהיה אפשר למנוע החלטה שתחליש את ישראל.
יוזכר כי בסמוך לבית הדין לצדק בהאג השופט מדינות, קיים בית דין פלילי השופט את אזרחי המדינות. קביעה סופית כי ישראל ביצעה רצח עם בפלסטינים עלולה גם להוביל לתביעות מצדו נגד בכירים בממשלה ובצה"ל והם ימצאו בסכנה של עונשי מאסר. ומכאן חשש נוסף מפני פסיקה נגד ישראל.
ההחלטה המקדמית האם יש ממש בטענתה של דרום אפריקה והאפשרות להעמיד למשפט את ישראל עשויה להתקבל תוך חודש. במידה ויינתן פסק דין נגד ישראל זה עשוי להוביל לסנקציות כמו מגבלות על הסחר ופגיעה בקשרים הדיפלומטים של ישראל ובאמון של מדינות בחתימה על הסכמים איתה.
הדיונים הראשוניים יהיו במשך יומיים בלבד, בית המשפט מונה באופן רגיל 15 שופטים כאשר המדינה הנתבעת והמדינה התובעת רשאיות לצרף להרכב שופט נוסף לפי בחירתן (בסה"כ 17)
ביום הדיונים הראשון צפויה להיות השבעת השופט ברק והשבעת השופט שבחרה דרום אפריקה. לאחר מכן יוקדש היום הראשון (יום חמישי) לדברי התובע של דרום אפריקה וביום שישי לדברי ההגנה של ישראל.
מי שמייצג את ישראל בהליך המשפטי כסנגור (להבדיל מברק שהוא שופט) הוא פרופסור מלקולם שואו אליו מתלווה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לעניינים בין לאומיים, גיל-עד נעם וצוות של משרד החוץ. פרופ' שואו, יהודי בן ה־76 המתגורר בבריטניה הוא מומחה בקנה מידה עולמי לדיני זכויות האדם ומשפט בינלאומי. בעבר הוא ייצג למעלה מעשר מדינות שונות בהליכים שונים ומגוונים.
שלושה תרחישים אפשריים יכולים להיות במידה ובית הדין יחליט שיש עילה סבירה להתייחס לתביעה, תרחיש אחד שהוא החלטה על חוסר מעורבות במלחמה ומעקב בלבד, המומחים מעריכים כי קיים לכך סיכוי נמוך מאוד, התרחיש השני הוא דרישה מישראל להעניק סיוע הומניטרי רב ומשמעותי לתושבי עזה אך ללא גינוי משמעותי של המדיניות הישראלית ותרחיש שלישי הוא קריאה מידית להפסקת אש - הגם שאין יכולת בידי בית הדין לאכוף החלטה כזו היא תהיה דרמטית לישראל
לפי הערכת המומחים, למוצא האתני של השופטים יש השפעה מרכזית על סיכויה של ישראל להגיע לעמדת זיכוי בדיונים המקדמיים ובהליך המשפטי. לפי ההערכות ראשוניות, שישה שופטים עשויים לצדד בעמדה הישראלית, ומנגד נציגי רוסיה, סין, לבנון, מרוקו וסומליה יצביעו, קרוב לוודאי, נגד ישראל. נציגי ברזיל וצרפת נוטים להיות אנטי ישראלים, כך שיש צורך בעוד שופט אחד כדי להחליט נגד ישראל.
הרכב בית הדין הבינלאומי בהאג
נציג צרפת הוא השופט היהודי, רוני אברהם, פרופ' למשפט בינלאומי יליד אלכסנדריה שניהל את האגף המשפטי של משרד החוץ הצרפתי, ושימש כשופט בבתי המשפט המנהליים של צרפת. למרות יהדותו הוא נחשב ביקורתי מאוד ביחס למדיניות ממשלת ישראל.
נשיאת בית הדין, היא השופטת האמריקנית ג'ואן דונהיו. שנחשבת שמרנית בנושאים פוליטיים ומבדלת בקנאות את בית המשפט מאירועים חברתיים הכוללים יחסי ציבור למיניהם.
סגן נשיא בית הדין, הוא השופט קיריל גבורגיאן מרוסיה, בעבר, יחד עם השופטת הסינית, הוא פרסם בעבר הצהרה בה ציין כי לבית הדין יש סמכות רק כאשר יש הסכמה מצד שתי המדינות המעורבות בסכסוך. ואולי טיעונים מסוימים בהקשר הזה מצד ישראל ישפיעו עליו.
שופט נוסף, הוא פטר טומקה מסלובקיה, הנחשב שופט שמרן, בעת שכיהן כנשיא בית הדין, הוא נפגש עם נשיא המדינה דאז שמעון פרס.
שופט נוסף הוא מוחמד בנונה ממרוקו, שכיהן בעבר בתפקידים דיפלומטיים וייתכן כי טיב היחסים של ישראל עם מרוו עשויים להשפיע באופן מינורי על ההחלטה לטובת ישראל.
שופט נוסף, הוא עבדלקאווי אחמד יוסוף מסומליה ממוצא מוסלמי, בעבר השתתף באירועים בבית שגריר ישראל בהאג, ובתקופת כהונתו כנשיא פתח את הרצאת יום השואה הבינלאומי.
שופטת נוספת היא, שיו הנג'ין מסין, בעבר היא תמכה ברוסיה בדיונים שהין על המלחמה עם אוקראינה, ועמדת הרוסים תשפיע גם עליה
שופט נוסף הוא לאונרדו נמר קאלדיירה ברנט מברזיל, שבעבר הכריז על אש"ף כארגון טרור
שופטת נוספת, היא הילרי צ'רלסוורת' מאוסטרליה, הידועה כרגישה מאוד לזכויות אדם בכלל ולזכויות נשים בפרט ואפשר שזה יעמוד לרעת ארגון חמאס במהלך הדיונים בגלל המעשים האכזריים שנעשו כלפי ישראלים והחטופים
שופט נוסף, הוא השופט יוג'י איוואסאווה מיפן, השופט גאורג נולטה מייצג את גרמניה,
השופט פטריק ליפטון רובינסון מג'מייקה, הצביע בעבר נגד רוסיה ויהיה מעניין לעקוב אחרי התייחסותו לישראל.
השופט דלוויר באנדארי מהודו, ביקר בעבר בישראל וידוע בגישתו ההוגנת.
שופטת נוספת היא ג'וליה סבוטינדה מאוגנדה,
השופט נוואף סלאם מלבנון, בעבר הביע עמדות אנטי-ישראליות, ונראה שהוא נוטה לשקול שיקולים מדיניים שתואמים את האינטרסים של ממשלת לבנון בהחלטותיו.
חשוב להזכיר כי מספר שופטים בבית הדין בהאג, צפויים לפרוש בחודשים הקרובים, וייתכן שזה יזרז את מתן ההחלטה העקרונית לפרסם את צו הביניים, וייתכן גם שתהיה לזהות המחליפים שלהם השפעה לטווח הארוך. כך או כך, העתיד לוטה בערפל. ומדינת ישראל זקוקה להרבה סייעתא דשמיא בתהליך המורכב הזה.
נשיא המדינה יצחק הרצוג מסר היום (רביעי): "אני מחזק את עובדי המדינה, עורכי הדין, היועצים וכלל הצוות המקצועי, המוכשר והמסור אשר יציג את עמדת ישראל בפני בית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג; ומאחל הצלחה רבה לשופט אהרן ברק במשימתו החשובה"
"למערכה שאנו נתונים בעיצומה יש מגוון פנים וחזיתות, בהן זו של המשפט הבינלאומי – שהיא חשובה וחיונית ביותר, ובכולן ניאבק בנחישות על צדקת דרכנו, על זכותו של עמנו לביטחון, ועל הערכים היהודיים והדמוקרטיים שהם קווי המתאר שלנו – גם בעת מלחמה שאין צודקת ממנה"
"לכו בכוחכם - כולנו עומדים מאחוריכם, בלי פוליטיקה, בלי מחנות. יחד נעמוד איתן נגד הרשע, הצביעות ועלילות הדם באשר הם״.