ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה יאיר לפיד הציג היום (שני) בישיבת סיעת יש עתיד את התוכנית הכלכלית שלו לתמיכה במשרתי המילואים. התוכנית כוללת סיוע ממוקד לאוכלוסיית הסטודנטים, בעלי משפחות ותמרוץ מעסיקים שיתמכו במשרתי מילואים.
התוכנית גובשה על ידי צוות מקצועי שהקים לפיד הכוללת אנשי מקצוע, כלכלנים, אנשי בטחון, ותלווה בחבילת חקיקה שתונח על שולחן הכנסת. התוכנית נוגעת ל-220,000 חיילי מילואים מתוכם 70,000 סטודנטים, מהם 40,000 נשים ו-70,000 הורים לילדים.
עלות התוכנית שהציג לפיד מוערכת על ידיו ב-7.9 מיליארד ש"ח ועיקרי המקורות התקציבים שלה הם הכספים הקואלוציונים של תקציב 2024.
לפיד הציג את התוכנית ואמר: "אנחנו מציגים לכם היום תוכנית סיוע לאומית מקיפה למשרתי המילואים ובני משפחותיהם. מדינת ישראל גייסה מאות אלפי אנשים. רבים מאוד מהם נמצאים כבר 80 יום במילואים. האנשים המופלאים האלה באו באחוזי התנדבות שאין להם אח ורע בשום צבא בעולם. הם מסכנים את חייהם - כל יום יש לנו מילואימניקים הרוגים - מפני שהם אוהבים את המדינה שלהם ודואגים למדינה שלהם".
לפיד הוסיף ואמר: "המדינה שלהם צריכה לאהוב אותם ולדאוג להם בחזרה. היא לא עושה את זה. הממשלה לא חשבה שזו חובתה לדאוג לאנשים האלה, שנקרעו באמצע החיים מהמשפחות שלהם ומהעסקים שלהם. ממשלה של 38 שרים, ואין בה אף שר אחד שקם בבוקר ויודע שהעבודה שלו זה לסייע למילואימניקים. המילואימניקים הם הכוח היצרני של המדינה. הם הקבוצה האנושית שעליה מבוססת הכלכלה ועליה מבוסס הבטחון הלאומי. הגיע הזמן לתת עדיפות לאומית לכוח המשרת והעובד של מדינת ישראל".
"הגיע הזמן לחזק את המשפחות שלהם", אמר עוד לפיד, "בעיקר מדובר בנשים, בנות זוג שנשארו מאחור עם הילדים, עם דאגות הפרנסה. הגיע הזמן לחזק גם את המעסיקים שלהם על הפגיעה הכלכלית שהם סופגים. את כל זה צריך לעשות לא בטלאים ולא באלתורים, אלא מתוך תוכנית לאומית רחבה, ששמה אותם בראש סדר העדיפויות הלאומי. זה צריך להיות מסודר, זה צריך להיות מתוכלל, זה צריך להיות יעיל".
לדבריו, "את התוכנית שאנחנו מציגים היום ילוו בהמשך צוות מקצועי של יש עתיד, בראשות שלושה חברי כנסת: חבר הכנסת משה "קינלי" טור פז, שהוא בעצמו במילואים מתחילת המלחמה, ויו"ר ועדת החוץ והבטחון והמשנה לראש המוסד לשעבר חבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת ולדימיר בילאק יטפל בחלק הנוגע לעסקים הקטנים ולמעסיקים".
"בשמונים הימים האחרונים", הוסיף ואמר לפיד: "בכל רגע נתון היו בשטח קרוב לרבע מיליון אנשי מילואים. זה לא רק המלחמה, זה המודל שאנחנו נראה בשנים הקרובות. בעשור הקרוב אנחנו נראה יותר ויותר אנשים שעושים שלושים וארבעים ימי מילואים בשנה. אנחנו זקוקים לתוכנית לאומית רחבה ששמה אותם בראש סדר העדיפויות הלאומי. התוכנית הזו מבוססת ומתוקצבת על הכספים הקואליציונים. אפילו לא על כל הכספים הקואליציונים, רק כ-70% מהם. מדובר בכספים שהממשלה התחייבה להעביר לצרכי המלחמה. מה יותר "צרכי המלחמה" מהלוחמים? במקום כסף לפוליטיקה ולמגזרים ולתחזוקת הקואליציה, את הכסף הזה צריך להשקיע במילואימניקים ובני משפחותיהם".
ההצהרה של לפיד היום (צילום: דוברות)
התוכנית המלאה
קודם כל למי מתייחסת התוכנית: יש חפיפה כמעט מוחלטת בין המילואימניקים לבין הציבור היצרני בישראל. יש פה בעלי עסקים קטנים. יש את ההייטק הישראל. יש כמות גדולה של הורים צעירים. אלה לא רק משרתי המילואים, אלא גם משלמי המיסים. למדינה יש אינטרס מובהק לתמוך בהם ולוודא שהם והמשפחות שלהם מתמודדים עם ההשלכות של המילואים. תגמול – השכר הממוצע היום במשק, הוא קצת פחות מ-13,000 שקל בחודש. שכר המילואים היום הוא רחוק מזה מאוד. צריך להעלות אותו. לא יכול להיות שמי שנלחם בחאן יונס או בשג'עייה, גם יפשוט רגל בדרך. במצב הנוכחי כל חייל מילואים שמתקשר הביתה מספרים לו שהתקשרו מהבנק. באופן טבעי כשמישהו הולך למילואים לחודשיים, בעבודה נאלצים להסתדר בלעדיו. נסיון העבר מוכיח שהיו יותר מדי מקרים שבהם אנשים חוזרים מהמילואים ואחרי 30 יום, שזה הזמן שקבוע היום בחוק, פיטרו אותם. זה, בפשטות, לא הוגן. זה לא נותן להם הזדמנות הוגנת לבנות את עצמם מחדש במקום העבודה שלהם. אנחנו מציעים לתת להם חודשיים, 60 יום, של הגנה מפני פיטורים. הגנה דומה צריכה להיות גם לבני ובנות הזוג, שמתמודדים עם הצורך למלא תפקיד של שני אנשים. בתוכנית יש פרק מיוחד של סיוע לסטודנטים שיצאו למילואים. היא נותנת להם, כמו שאתם רואים, סדרת הטבות שהיום שמורות לסדירים, כמו תוכנית "ממדים ללימודים" שהכנסת זה עתה הרחיבה, כמו תוכנית "ממדים להייטק" שהיא בעצם תוכנית הכשרה מקצועית. אחד הפרקים הגדולים בתוכנית היא התוכנית לסיוע למשקי הבית. מלבד נושאים כמו סיוע בארנונה, אני מפנה את תשומת לבכם לנושא של זכאות לרכישת קרקע בשכונות שמיועדות לאנשי מילואים. לא באופן קנטרני ולא כוויכוח, מדובר במודל שהוא לא רחוק מהמודל של שכונות וערים לחרדים. כלומר מודל של הוזלה משמעותית של הקרקע ואפשרות להתארגנות של קהילות של אנשי מילואים לדיור בר השגה. התוכנית שמה דגש מיוחד על מילואימניקים בעלי משפחות. מבחינת חתך הגילאים, ברוב המקרים מדובר בהורים לילדים קטנים, שגם ככה זה הציבור שמתמודד עם הקושי הכי גדול לשילוב בין פרנסה והורות ומסלול התקדמות מקצועית. פה יש סדרה ארוכה של הקלות והטבות שנועדו להקל על משפחות צעירות שבהן אחד מבני הזוג יצא למילואים. אחת הקבוצות שמתמודדות עם הקושי הכי גדול היא מילואימניקים שהם בעלי עסקים, בעיקר עסקים קטנים. כל מי שמנהל עסק קטן יודע שאין תחליף לזה שבעל הבית נמצא פיזית במקום, דואג לעסק שלו. כשהוא יילך למילואים, בטח למילואים ממושכים כמו עכשיו, העסק ייפגע. פה יש סדרה של צעדים שהמדינה יכולה לעשות כדי להקל עליו. מהקלה בארנונה ועד מחלקה ייעודית ב"מעוף" – שזו הסוכנות לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, שיש לה סדרה של תוכניות סיוע שונות אבל אין שם היום התייחסות ספציפית למילואימניקים. לגבי שכירים, בעיקר בשירות המדינה, המשכורת שלהם באופן טבעי לא נפגעת, אבל כן צריך להכיר בזה שלהיות סמג"ד בשריון, שמוביל מאות לוחמים, זה נסיון ניהולי שאין שני לו. מי שעוד נפגע, זה המעסיקים. גם אותם צריך לפצות. שלא נגיע חלילה למצב שבו אנשים יעדיפו לא לקחת לעבודה שכירים שהם משרתי מילואים, כי הם יגידו לעצמם "מה אני צריך את זה, לקחת מישהו שייעלם לי לארבעים יום כל שנה." המדינה צריכה לבנות מודל פיצוי למעסיקים, בוודאי שהיא צריכה להתחייב לשפות אותם על ההפרשות לזכויות סוציאליות בתקופת המילואים. 
