

שבוע נוסף של לחימה עזת-נפש של חיילינו בעזה חלף. שבוע שגם בו שילמנו מחירים כבדים ביותר: טובי בנינו שנפלו בקרב.
האמת חייבת להאמר: המערכה רחוקה מלהסתיים. המשימה ברובה עדיין לפנינו. מלחמת הג׳יהאד הראשונה נגד ישראל היא ארוע עמוק רב-חזיתות ורב-מימדים לאין שיעור מכפי שרבים תופסים אותו. אנחנו נדרשים לחשל את כוח הרצון הלאומי שלנו. לגלות קור רוח, אורך רוח ואיפוק.
בשעה הסטורית זו אנחנו חייבים לחדול מ״מלחמות היהודים״. עת מלחמה באויב.
השבוע חזרתי והדגשתי את החשיבות האדירה של ממשלת החירום הלאומית בחיזוק החוסן הלאומי והאחדות הנדרשת מבית כמו גם בעמידה איתנה מול לחצים מבחוץ.
כפטריוט ישראלי אני מאמין בכל לבי בהכרחיות ממשלת החירום בשעה שחיילים מכל שכבות העם שאוחזים בכל קשת הדיעות והאמונות מחרפים את נפשם שכם אל שכם בחזית.
כמעט בכל אחד מביקורי התנחומים הרבים שאני מקיים בימים אלה חוזרות ואומרות לי המשפחות השכולות, בשעתן הקשה ביותר, את אותם שני דברים, כאילו נידברו ביניהן.
האחד - שימרו על האחדות.
השני - סיימו את המלאכה. אל תעצרו באמצע.
שני הדברים כאחד הם צו השעה!
אני משוכנע שפרישה מממשלת החירום בשעה זו היא חוסר אחריות לאומית.
לא הצטרפנו לממשלת חלומותינו. הקמנו את ממשלת החירום כשהקצנו לחלום הביעותים והזוועות של ה-7 באוקטובר כמהלך לאומי הכרחי.
לא הקמנו את ממשלת החירום בשביל ״להציל את נתניהו״ ואין לנו כל כוונה לעשות זאת.
הקמנו אותה למען ישראל שלנו, מדינתנו האהובה, בשעתה הקשה ביותר מאז מלחמת העצמאות.
אתם מכירים את הדרך הקשה והמפרכת שעשיתי במאבק למען טובת המדינה.
לא שיניתי את דיעותי ותפיסותי, עליהן נאבקתי בהתמדה כל השנים האחרונות.
בדיוק לפני שלוש שנים הקמתי את ״תקווה חדשה״ ועזבתי את התנועה שהיתה ביתי. עשיתי זאת מתוך הכרה בדבר השינוי שישראל זקוקה לו. אלמלא מהלך זה ועמידתי מול לחצים ופיתויים לא היתה קמה כעבור חצי שנה ממשלת השינוי. איני מכיר אדם פוליטי ששילם מחירים כבדים כמחירים שאני ומשפחתי שילמנו בגין נחישותי לחולל שינוי בהנהגת המדינה.
אני פטריוט ישראלי שמשוכנע שתוצאות המלחמה ישפיעו עמוקות על עתיד ישראל. על יכולתם של ילדינו ונכדינו לחיות בביטחון בארץ הזאת.
האינטרס הלאומי ורק האינטרס הלאומי לנגד עיני ואמשיך לפעול רק לפי מצפן זה.
ביום שלישי, בהדלקת נר שישי של חנוכה במעמד משפחות שכולות, אמרתי שאחרי המלחמה חייבת החברה הישראלית לעבור תיקון גדול, גם תיקון פוליטי. אבל סדר הקדימויות חייב להיות: קודם מביסים ביחד את האויב. רק אחר כך חוזרים לשיגרה הפוליטית.
לבי, ליבנו עם חיילינו הגיבורים שבחזית, עם החטופים שעדיין נמצאים בשבי של אויב אכזר, עם הפצועים המחלימים בבתי החולים, עם המפונים שעדיין רחוקים מביתם.
שבת שלום לכל בית ישראל.