בג"ץ דחה עתירות נגד עסקת שחרור החטופים: "אין עילה להתערבות"

העותרים טענו כי הממשלה אינה מוסמכת לשחרר אסירים ביטחוניים שהורשעו בפלילים ושמרצים את מאסרם ללא חנינת הנשיא; עוד ציינו כי ההסכם שבין הממשלה לחמאס הינו רווי סיכונים ביטחוניים, אינו מנוסח כראוי, ואף עלול להתפרש נגד האינטרסים החיוניים של המדינה, באופן שיסכל את פועלם של זרועות הביטחון ברצועת עזה;

בנוסף האשימו את הממשלה כי ההסכם אינו מבטיח את שחרורם של כל החטופים 2 ועל ידי כך מפלה בין דם ודם; וכי הממשלה קיבלה החלטה נמהרת מבלי לשקול כיאות את כל היבטיה של העסקה עם החמאס.

בכתב הדחיה כתבו שופטי בית המשפט העליון, כי טענות העותרים באשר לטיפול הממשלה בענייני ביטחון ולניהול הלחימה דינן להידחות לאור מה שפסקנו בעניין אלמגור ולנוכח האמור בפסקי הדין עליהם ביססנו את פסיקתנו.

חזקה על הממשלה ועל זרועות הביטחון, עליהן היא מופקדת, שאלה הפעילו ויפעילו את שיקול דעתן באשר להיבטיו הביטחוניים של שחרור מחבלים שחלקם עשוי להגיע לסביבתה של ירושלים.

נראה גם כי על הממשלה לא מוטלת חובה לגלות לציבור את פרטי היערכותה הביטחונית ולפרט את הצעדים בהם תנקוט על-מנת להבטיח את שלום הציבור ולהגן על ביטחונו באזור ירושלים, או במקום אחר. חזקה על המשיבים כי ישקלו מתן הודעה מתאימה לנפגעי פעולות טרור, ככל שמדובר בשחרורו של מחבל שפגע בהם או בבני משפחתם.

באשר לצורך בחנינה פורמלית מטעמו של נשיא המדינה או של מפקד האזור יהודה ושומרון – חזקה על הממשלה כי זו עשתה, או תעשה במהרה, את כל התיאומים הדרושים ותדאג לצדם הפורמלי של כתבי חנינה, ככל שיידרשו, כפי שנעשה בשעתו ביחס למחבלים ששוחררו בתמורה לשחרורו של גלעד שליט.

טענת העותרים אשר מייחסת להחלטת הממשלה הפליה פסולה בין החטופים, אף היא דינה להידחות. על-פניו, וכפי שמשתקף מפעילות הממשלה, ברי הוא כי הממשלה חותרת לשחרורם של כל החטופים וכי מי שמפריד ומפלה ביניהם הוא ארגון הטרור חמאס ועושי דברו, אשר ניצבים מולה.