ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין התריע אישית לפני ראש הממשלה בנימין נתניהו כי המשבר הפוליטי-חברתי בישראל מעודד את איראן, את חיזבאללה ואת חמאס להסתכן בפעולות נגדה, ואף לעשות זאת במקביל כך חושף הערב (שני) העיתונאי חיים לוינסון ב'הארץ'.
במכתבים ששלח תת-אלוף עמית סער לרה"מ נתניהו בחודשים מרץ וביולי נכתב "אנו רואים התלבטות בשאלה אם לשבת על הגדר ולתת לישראל להמשיך ולהחליש את עצמה או לנקוט יוזמות ולהחריף עוד יותר את מצבה, ושעומדים בלב המחלוקת על טיב האזהרה שמסר צה"ל מפני ההשלכות הביטחוניות של הרפורמה המשפטית.
סער פנה לנתניהו ב-19 במרץ, שבוע לפני הניסיון הראשון לאשר את חוקי הרפורמה המשפטית וניסיון ההדחה של שר הביטחון יואב גלנט, ובתאריך ה-16 ביולי, שבוע לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות בכנסת. לכל אחד מהמכתבים הוא צירף נספח של ידיעות מודיעיניות גולמיות, שהובילו אותו לניתוח הקצר שמזהיר מפני סכנה קרבה להסלמה צבאית. על קיומו של המסמך הראשון כתב ב"הארץ" היתונאי עמוס הראל כבר בחודש באפריל.
המסמך הראשון נשלח עם הכותרת "דברים שרואים משם – איך נתפסת ישראל במערכת?" כך על פי הדיווח של לוינסון ב'הארץ'.
המגמות שהצביע עליהן ראש חטיבת המחקר היו פגיעה בהרתעה, פוטנציאל להתלכדות זירות, הזדמנות לפגיעה בלכידות ופגיעה בישראלים בזירה המשפטית והבינלאומית. הוא הבהיר כי "ניתוח זה הוא לא מבט פרשני על המציאות אלא הבסיס להערכת המצב של גורמי ההנהגה, אנשי מודיעין ומערכות תקשורת. הוא מוביל כבר לשינויים בקבלת החלטות ובנטילת הסיכונים של השחקנים השונים, שמנתחים וגוזרים השלכות ממצבה הפנימי של ישראל".
"המשבר הפנימי מייצר לישראל אילוצים משמעותיים שגורמים לה לנסות להימנע מהסלמה ביטחונית, ושמאפשרים את הגדלת הסיכונים מולה", כתב סער, "לכך מצטרפת ההערכה כי התמיכה האמריקאית והאירופית בישראל נשחקת באופן שמצמצם את יכולתה להתמודד עם משבר ביטחוני רחב".
על האפשרות כי אויביה של ישראל יעשו נגדה יד אחת נכתב כי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך. להבנתנו, תובנה זאת עומדת בבסיס המוטיבציה הגבוהה של חמאס להוציא לפועל פיגועים מהצפון בעת הנוכחית, והיא גם מדרבנת את איראן להגביר את שלוחיה לקדם פיגועים נגד ישראל.
סער ציין כי "כל השחקנים מזהים הזדמנות למהלכי תודעה והשפעה שיעמיקו את קווי השסע הפנימיים". קודם לכן הוא ציין כי "גורמים נוספים באיראן, בחיזבאללה, בחמאס ובג'יהאד האסלאמי חושבים שישראל, בחולשתה, עלולה להסיט את תשומת הלב הציבורית למצב הביטחוני, ולכן תיזום הסלמה".
ימים אחדים לאחר שליחת המכתב, קרא שר הביטחון יואב גלנט "לעצור בעת הזו את תהליך החקיקה, שמוביל לסכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה". נתניהו הכריז כעבור 24 שעות על פיטורי גלנט, ובתגובה יצאו עשרות אלפים להפגין ברחבי הארץ נגד המהלך.
ראש הממשלה חזר בו כעבור כמה ימים מההחלטה, וביטל את ההצבעות על חוקי הרפורמה שתוכננו לפני פגרת החורף של הכנסת. בחודשים הבאים התקיים משא ומתן בין הקואליציה לאופוזיציה, אך לאחר שלא הושגו בו הסכמות קודם החוק לביטול עילת הסבירות, ערב יציאת הכנסת לפגרת הקיץ.
לקראת סבב החקיקה השני, נשלח לרה"מ מכתב שכותרתו "החרפת המשבר הפנימי – השלכות על צד אדום (אויב בלשון המודיעין, ח"ל)". הוא נפתח בשורה התחתונה שלו: "החרפת המשבר מעמיקה את השחיקה בדימוי של ישראל, מחריפה את הפגיעות בהרתעה הישראלית ומגבירה את הסבירות להסלמה. בעוד שבתחילת הדרך השחקנים האזוריים התלבטו אם מדובר בעוד סיבוב במשבר הפוליטי המתמשך, הרי ככל שעובר הזמן והאירועים מחריפים – הם מעריכים שמדובר במשבר עמוק ששם את ישראל באחת מנקודות החולשה מאז הקמתה".
סער הבהיר כי "הערכה זאת נשמעת בפומבי, אבל היא נשמעת גם באופן אותנטי בלב הערכת המצב של אויבינו, בחדרים סגורים ובדיוניים מקצועיים של גורמי הביטחון באיראן בלבנון וברצועת עזה. עבור אויבינו, בדגש על המשטר האיראני וחיזבאללה, אין מדובר רק בהערכת מצב אלא בהתממשותה בפועל של תפיסת העולם הבסיסית שלהם: ישראל היא נטע זר, חברה חלשה ומפורדת שסופה להיעלם".
בסיכום דבריו, כתב תת-אלוף עמית סער כי האיום הגדול ביותר נשקף לישראל מכיוון חסן נסראללה. "למשבר הפנימי השלכות רחבות יותר, כמו היכולת לייצר איום אמין מול איראן, אך בשלב זה הסכנה הברורה והמיידית (היא) בהסלמה בזירה הלבנונית, לאור דימוי החולשה והפגיעה בהרתעה בשילוב התרסה גוברת של חיזבאללה".
ביום ההצבעה על חוק הסבירות ביקש הרמטכ"ל הרצי הלוי לפגוש את ראש הממשלה לעדכון ביטחוני לפני הדיון בכנסת. נתניהו סירב לקבל אותו, והצביע עם יתר 63 חברי הקואליציה על החוק המשמעותי הראשון של הרפורמה המשפטית - כך כאמור, על פי הדיווח ב'הארץ'.