היועצת המשפטית לממשלה הכריזה מוקדם יותר היום (ראשון) מלחמה על הממשלה - אותה היא אמורה לייצג: עורך הדין אילן בומבך שמייצג את הממשלה לא נותר חייב והשיב, כי עמדתה של היועצת קיצונית ביותר.
מוקדם יותר היום פרסמה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה את תשובתה לבג"צ, לקראת הדיון הדרמטי, בהשתתפות כלל שופטי ביהמ"ש העליון, בעתירות שהוגשו נגד ביטוח עילת הסבירות, קרוב לחודשיים לאחר שעבר ברוב קולות. בתשובתה, היא קוראת לפסול את חוק ביטול עילת הסבירות - הקובע כי בית המשפט, לרבות בג"צ, לא יוכל לדון בעניין סבירות ההחלטות של הממשלה, של רה"מ, או של שר אחר.
היועמ"שית מבהירה בתשובתה, כי" לראשונה בתולדות מדינת ישראל נשללה סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד לפרט ולציבור, בהתאם לשיקול דעתו השיפוטי העצמאי; וזאת דווקא בהקשר רגיש וחיוני מאין כמותו של הביקורת השיפוטית על פעולותיהם של העומדים בראש הרשות המבצעת.
"התיקון נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה, שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני, בכל הקשר שהוא. בכך, הוסבר בתשובה, נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כח שלטוני בשרירות ושלא לטובת הציבור".
ועוד מדבריה של היועמ"שית: "בשל פגיעתו הקשה של התיקון בציבור והשלכותיו החמורות על הפרדת הרשויות, שלטון החוק וזכויות הפרט, מדובר במצב חריג שבחריגים שבו התיקון פוגע פגיעה אנושה ביסודות המשטר הדמוקרטי, ועל כן בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין מנוס מלהכריז על בטלותו".
במכתב של עו"ד בומבך, הוא מבקש בשם הממשלה מבית המשפט שוב - לדחות את מועד הדיון בעתירות - אשר נקבע ליום 12.9.23 - לתחילת חודש אוקטובר 2023.
בנימוקי הבקשה נכתב: "היועצת המשפטית לממשלה הגישה תשובה לצו על תנאי, המחזיקה 148 עמודים וכוללת 440 סעיפים. בכל הכבוד, משיבי הממשלה "אמורים" להתייחס בתשובתם ביום 6.9.23, גם לאמור בתשובת היועמ"שית, וסד הזמנים הנוכחי אינו מאפשר זאת. ולכן יש לדחות את מועד הדיון בעתירות בכמה שבועות, על מנת שיהיה סיפק בידיהם להכין תשובה הולמת, בנסיבות חריגות מאוד בהן עמדת היועמ"שית איננה משקפת את עמדתם".
"ולמעשה עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה", נכתב בנימוקים: "היא למעשה חיזוק ותמיכה לעמדות העותרים. ובשל כך ש"העתירות עוסקות בסוגיות חוקתיות ומשטריות תקדימיות ורגישות במיוחד", כי השלכות תוצאות ההליך דכאן הן הרות גורל, ומרחיקות לכת, ולכן קשה להלום עתירות פחות מתאימות מהעתירות דכאן למסירת תשובה בסד זמנים בלתי הולם. רוחב היריעה, כמו גם עומק הסוגיות, מחייבים שהות מספקת לניסוח כתב התשובה".
עוד כתב עורך הדין: "בזהירות יתרה ייאמר כי גם השיקול לפיו כב' הנשיאה וכב' השופטת ברון עומדות לפרוש בחודש הבא מכהונתן, לא יכול לעמוד אל מול החובה לאפשר למשיבי הממשלה (כן, גם להם) משפט צדק שבו תישמענה טענותיהם באופן הוגן והולם, ולא תחת שעון עצר שנקבע בשל סד זמנים בהול שאין לו פשר אמיתי והוא איננו עומד בקנה אחד עם קצב הדיון בעתירות דומות שתקפו תיקון לחוק יסוד או חוק יסוד".
עורך הדין מאשים את היועמ"שית וכותב: "וכך אכן מתחוור לח"מ ולמשיבי הממשלה ביום זה, לאחר עיון ראשוני בתשובת היועמ"שית מהיום, בו נוקטת היועמ"שית בעמדה הקיצונית ביותר שבנמצא, כאשר היא תומכת בסעד הקיצוני ביותר הקיים במשפט הישראלי – הכרזה על בטלות של חקיקת יסוד"
עוד טען עורך הדין: "יש לזכור כי נציגי היועמ"שית ליוו את הליך החקיקה ונערכו לו ואף הגיבו לו בוועדת חוקה, חוק ומשפט, ואילו הח"מ רק קיבל את הייצוג בעתירות דנן ביום 17.8.23. אשר על כן, ואפילו נבקש לכבד את היבט מועד הפרישה כאמור, ניתן ורצוי (ולשיטת משיבי הממשלה - מחויב הדבר ומתחייב מדברי המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון כי "העתירות עוסקות בסוגיות חוקתיות ומשטריות תקדימיות ורגישות במיוחד") לבצע כאן איזון מחודש ולדחות את מועד הדיון בעתירות לראשית חודש אוקטובר 2023 (אפילו ייפול הדיון על חול המועד סוכות), כלומר לפני מועד פרישתן של כב' הנשיאה וכב' השופטת ברון, ובהתאמה – לדחות את המועד להגשת תשובת משיבי הממשלה לימים ספורים קודם למועד הדיון החדש".
עוד כתב עורך הדין: "אם בקשה זו לא תיענה חלילה, הרי שהדבר יסב למשיבי הממשלה נזק דיוני אמיתי וממשי, שכל כולו סיכול משפט צדק במובנו הבסיסי, ובין היתר, לא יעלה בידי הח"מ לקבל את אישור משיבי הממשלה לטיוטת התשובה. על כן אם הבקשה תידחה חלילה, ייאלצו משיבי הממשלה, כשגבם אל הקיר, להגיש תשובה חלקית בלבד לטיעוני העותרים ולטיעוני היועמ"שית מיום 3.9.23, דהיינו לצמצם את תשובתם למתן תשובה לעתירות שבכותרת".