חברת הסקרים דיירקט פולס של שלמה פילבר מפרסמת היום (שישי) פרשנות על בסיס נתוני הסקרים, והממצאים מרתקים.
עוצמה יהודית, שאך לפני חצי שנה הייתה סינדרלה פוליטית, איבדה כ- 50% מכוחה, ועדיין לא הגיע לתחתית. הציונות הדתית, שחלמה לגדול עם תפקידי מפתח משמעותיים, לא מצליחה עדיין לפרוץ ונותרת עם הבייס המקורי שלה על 5 מנדטים.
תנועת הליכוד, שקלטה בחזרה את המצביעים שלה שברחו לעוצמה יהודית, הייתה אמור לגדול לסביבות ה- 35 מנדטים, אך במקום זאת היא מדשדשת סביב ה- 30 מנדטים, לא יותר.
המנדטים שעזבו את הליכוד בחצי שנה האחרונה חונים כרגע במחנה הממלכתי. הם בוחרי ימין, שהצביעו בעבר למפלגות ימין, והם תומכים ברפורמות במערכת המשפט אבל באופן מדוד, בהסכמה ובלי זעזועים חברתיים וכלכליים. כן, הם גם מתנגדים לסגנון הרטורי האלים של חלקים מרכזיים במחאה ולא משתתפים בה. בקיצור, מי שבונה עליהם לבחירות הבאות בגוש המרכז - שמאל – ערבים, כדאי שיבדוק את עצמו. הם הבייס למפלגת ימין מרכז ליברלית בורגנית, מי שהייתה אמורה להיות הימין החדש, ושרבים לשעבר ולשעתיד לוטשים אליה עיניים.
המפלגות החרדיות מאגדות בתוכן ציבור בוחרים קשיח, שמתקרב ל- 18 מנדטים למרות שיש מי שמציגים אותם על 15. הן לא נפגעו בכוחם האלקטורלי, אבל הן כן משלמות את מחיר גילויי השנאה שגברו נגדן ונגד אורח החיים של הציבור שלהן.
גם במרכז שמאל, הצד המרוויח בסבב הזה, שווה לזכור שניצחון בקרב לא מבטיח ניצחון במערכה כולה:
המפלגות הערביות, שנציגיהן גורשו מהפגנות קפלן, צופים בהשתאות ובאכזבה איך השותפים שלהם בשנים האחרונות אימצו את הדגל הכחול לבן כסמל מרכזי, עם שיח ונרטיב של ציונות, מגילת העצמאות, גיוס ו'אחים לנשק' כגיבורי תרבות. שווה לזכור כי הלוחמים הנועזים הללו, הם בעיניהם סמל ל'כיבוש והדיכוי של אחינו הפלשתינים'. את החשבון על הפגיעה בכבודם הם יגישו בתוספת טיפ לקראת הבחירות הבאות.
שתי מפלגות, שגורלן ההיסטורי נמצא בידיים של שקמה ברסלר, משה רדמן ואהוד ברק, הן מרצ והעבודה. השמועות על הפיכת 'כוח קפלן' למפלגה פוליטית, פירושן גזר דין מוות לשתי מפלגות הללו, גם אם הן סופסוף יתאחדו. אבל כאן לא תמו הצרות במרכז שמאל.
מסקרים שערכנו השבוע לחדשות 14 עולה, כי למפלגה בדמות 'כוח קפלן' יש פוטנציאל של עד 30% מבוחרי המרכז שמאל, שווה ערך לכ- 15 מנדטים, ובאופן מפתיע המנדטים הללו מגיעים מהבוחרים הרדיקליים גם של יש עתיד והמחנה הממלכתי, כך שהצרות של יאיר לפיד טרם הסתיימו. יאיר לפיד, חיה פוליטית עם חושים חדים, הבין השבוע שבסירובו להסכמות בבית הנשיא הוא האכיל את הטרול שעכשיו מאיים לחסל אותו, ופצח מיד בניסיונות להידברות.
ולבסוף, המחנה הממלכתי של בני גנץ, שלכאורה הם היו אמורים להיות המרוויחים הגדולים מהאירועים של החצי שנה האחרונה, יצטרכו לחזור לסיפור השועל הענבים והחור בגדר. המפלגה, שבבחירות האחרונות זכתה ל- 12 מנדטים, גדלה בסקרים כמעט בפי 2.5 בתוך חודשיים. כיום, יש במחנה הממלכתי כ- 12-15מנדטים של תומכים שרוצים בכל מאודם שגנץ יסכים להיכנס לממשלת נתניהו, במקום מפלגות הימין, על מנת לקחת את ניהול המדינה בביטחון, בכלכלה ובמשילות, ולהתחיל לתקן את מערכת המשפט לאט ובהסכמה.
מולם הצטרפו למחנה הממלכתי כ- 12-14 מנדטים מיש עתיד ומפלגת העבודה, שסומכים על מנהיגותו וגישתו של גנץ, אבל יינטשו אותו ברגע אחד אם רק יעז לחבור לימין. גנץ ואייזנקוט עצמם לא באו לכנסת לשבת בספסלי האופוזיציה, ולכן מאחורי הקלעים הם דוחפים להפלת הממשלה ולבחירות כדי לעשות אקזיט מהיר ולממש את כוחם, במקום לעשות דיאטה ולצאת רזים מהחור שבגדר.