״חרדים״.
יש בארץ חברה חרדית רחבה ומגוונת. יש חרדים מודרניים ויש חסידים ויש ליטאים. יש אשכנזים ויש ספרדים. יש מהם כאלו שעובדים, יש בהם שמתגייסים לצה״ל או לשירות לאומי ורבים שהם ״מתמידי תורה״.
החרדים הם אזרחים ישראלים. הם אחים שלנו.
כפי שאמרתי בראשית השבוע, בצע הכסף והדרישות של כל המגזרים בממשלה זועקים לשמיים, ויהיו לגורם מרכזי בכך שהתקציב והכלכלה שלנו יעברו מ״צמיחה״ ל״תמיכה״. זו טעות קשה, זו פגיעה בציבור הישראלי בכללותו וזה גם יעלה עוד מתחים חברתיים - מוצדקים, אך לא רצויים. האחראי הראשי לכך הוא נתניהו, ויחד איתו כל מי שיהיה שותף.
החרדים, ככולם, צריכים לשרת את המדינה למען כולנו, ללמוד לימודי ליב״ה לצד לימוד התורה למענם הם, והחרדים צריכים לצאת יותר לעבוד ולהיות חלק פעיל ותורם בכלכלה.
את המחלוקת הזו אי אפשר ולא צריך לטשטש. מה שעושה הממשלה כרגע הוא פגיעה קשה בחברה ובכלכלה הישראלית, ובכללה פגיעה בחרדים עצמם.
יחד עם זאת, אני שומע את הקולות נגד החרדים, רואה את האקטים הקיצוניים, את האמירות שחלקן הגיעו לכדי הסתה ואת הקריקטורות בעלות הגוון האנטישמי באופן חמור. אני מגנה זאת בכל תוקף. ליברליות היא גם להכיל. ההתנהלות הקיצונית לא משפרת ולא משרתת דבר מלבד הוספת שנאה שתלך ותעמיק את המפריד בין חלקי החברה בישראל.
אז בערב שבת, ולצד הביקורת על ההנהגה הפוליטית והרוחנית החרדית, אני נזכר בביקורים שלי בבני ברק, בירושלים, באלעד ובערים ובשכונות חרדיות רבות בזמן הקורונה, כשר ביטחון.
ראיתי שם שכם אל שכם - חיילים שחרדים מחבקים אותם ומביאים להם מזון ומים, חובשים ופראמדיקים שמחסנים. כולם שם היו מגויסים למען החיים והבריאות - חיילים חילונים, דתיים, דרוזים וחרדים, וחברה שנאבקת כולה. כולם אהבו אחד את השני.
אז אחרי שאתמול חגגנו את איחוד ירושלים, כדאי שנזכור גם למה היא חרבה ונימנע משנאת חינם ומשנאת אחים.
נמשיך להתווכח, נמשיך לבקר, נמשיך להפגין - ונעשה זאת מתוך אהבה ורצון להיות אחים. מתוך רצון לחיות ביחד ולא על בסיס הפניית עורף הדדית. מתוך רצון שהחרדים ילמדו, ישרתו, יתפרנסו ויפרחו ולא מתוך רצון שיקרסו ויחיו בעוני בדלת אמותיהם.
אני חושב שבדרך הזו, גם נצליח יותר להביא לשינוי שהמדינה כל כך צריכה.
והלוואי - שלא נכאב, ואיש אחיו יאהב. למרות הכל.
שבת שלום לכולם!