

ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט, מציג לראשונה את מפת החלוקה שהציג ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן באוגוסט 2008. המפה, שלא נחשפה עד היום, נחשפה על ידי אולמרט בריאיון ליוצרי הסרט הדוקומנטרי "ישראל והפלסטינים - הדרך ל-7 באוקטובר".
אולמרט, לדבריו, הפציר באבו מאזן לחתום על התוכנית באופן מיידי. "אמרתי לו - 'תחתום על זה, תחתום על זה עכשיו!'". "ב-50 השנים הבאות לא תמצא מנהיג ישראלי אחד שיציע לך את מה שאני מציע עכשיו", משחזר אולמרט את שיחתו עם אבו מאזן. ההצעה הוצגה ליו"ר הרשות הפלסטינית לאחר שהשניים הצהירו כי הם מכירים ב"פתרון שתי המדינות".
1. סיפוח של 4.9% משטחי יהודה ושומרון, כשלדברי אולמרט "אנחנו היינו מוותרים על חלק זהה", נוסף לכך ש"המדינה הפלסטינית העתידית" הייתה מקבלת עצמאות על יותר מ-94% משטחיה. כאשר אילו התוכנית הייתה מיושמת, עשרות ההתיישבויות שפזורות ברחבי יהודה ושומרון ובבקעת הירדן היו מפונות מתושביהן, שנים בודדות לאחר תוכנית ההתנתקות.
2. שטחים בשולי יהודה ושומרון, שהציע אולמרט לפלסטינים כחלק מהוויתורים הישראליים, היו אמורים להתחבר באמצעות מנהרה או כביש לרצועת עזה, שכבר אז - באוגוסט 2008 כאמור - הייתה בשליטת חמאס.
3. ישראל תשמור על כל ההתיישבויות הגדולות בשטחן ביהודה ושומרון - מעלה אדומים, אריאל, קדומים ועוד.
4. התוכנית כללה גם פתרון לאחת הסוגיות הנפיצות ביותר - ירושלים: כל אחד מהצדדים יכול היה לתבוע חלקים מהעיר כבירתו, בעוד שניהול "האגף הקדוש" - שכולל את העיר העתיקה, על אתריה הדתיים והאזורים הסמוכים לה - יועבר ל"וועדת נאמנים" שהייתה אמורה להיות מנוהלת על-ידי ישראל, הפלסטינים, סעודיה, ירדן וארה"ב.
את המפה המוצעת, אולמרט, כאמור מעולם לא חשף - וגם לא הסכים למסור עותק שלה לאבו מאזן עצמו, אלא אם יחתום עליה במקום. אך בתום פגישתם, עבאס סירב לחתום על ההצעה - וטען ש"הוא צריך להראות לאנשיו את ההצעה, כדי לוודא שהם מבינים בדיוק מה מוצע". אולמרט טען בסרט כי לאחר אותה פגישה חש אופטימיות: "נפרדנו כאילו אנחנו עומדים לצעוד לעבר ההיסטוריה".
בראיונות שהעניק לתקשורת ישראלית בהמשך טען אבו מאזן כי אם השיחות היו נמשכות, הוא מאמין שיכול היה להגיע להסכם עם אולמרט "תוך חודשיים".
אך משם ההצעה הזו לא התקדמה, ובחלוף חודשים הפכה להיסטוריה. גם המצב ברצועת עזה באותם ימים לא סייע; לאחר חודשים של שיגורי רקטות מהרצועה, אולמרט הורה בסוף דצמבר על פתיחה במבצע "עופרת יצוקה". חודשים בודדים לאחר מכן, בפברואר 2009, נערכה מערכת בחירות בישראל - שבסופה חזר לשלטון ראש הממשלה דאז - וגם היום - בנימין נתניהו.
ד"ר רפיק אל-חוסייני, מי שהיה ראש לשכתו של עבאס אז, שהתראיין אף הוא לסרט, אמר כי "אולמרט, לא משנה כמה נחמד הוא היה, היה ברווז צולע, ולכן, ידענו שזה לא ילך לשום מקום".
אולמרט מצידו מתעקש כי מדובר בפספוס היסטורי של הפלסטינים. "זה היה חכם מאוד מצד אבו מאזן אם הוא היה חותם על זה", הוא טוען גם היום. לדבריו, אם יו"ר הרשות היה חותם על ההצעה, וראש ממשלה ישראלי עתידי היה מנסה לבטל אותה - "הוא לעד יכול היה לומר שהכישלון בפתרון הסוגיה הוא באשמת ישראל".