ממשלת הימין מלא מלא, ידעה הרבה משברים, פלוטרים והסתבכויות פוליטיות מהדהדות, בכל המקרים ראש הממשלה בנימין נתניהו הידוע גם בכינויו 'הקוסם', ידע לצלוח אותם.
כמעט תמיד הוא גילה את הפתרון שהיה סמוי מעיני רוב הפוליטיקאים. אך הפעם, כאשר הוא כפות בשני משברים ללא מוצא, נראה כי גם הוא ייאלץ להבין שתם הטקס.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אין כאן כוונה לזלזל במומחיותו הפוליטית של מי ששבר כאן שיאים בתפקיד ראש הממשלה בזמנים רגישים על סף משבר חוקתי ובמהלך מלחמה רב זירתית מדממת ומתישה.
הפעם, גם רבים מתומכיו ומקורביו של ראש הממשלה, מרגישים שהמתווה הנוכחי של ממשלת הימין והחרדים הסתיים. רובם לא פוסלים תרחיש של בחירות כלליות - ולא רק בגלל החרדים. הטריגר הכואב והדרמטי הוא עסקת החטופים, הפסקת האש ומסלול הנורמליזציה באזור עליו לוחץ הנשיא האמריקני.
לצד כל זאת, לא נשכח שקיים אתגר פוליטי וקואליציוני ביסודו, שהוא העברת תקציב המדינה בתמיכה של רוב חברי הכנסת עד סוף חודש מרץ, (ג' ניסן). זו משימה שאחראים לבצע אותה שני אנשים: ראש הממשלה ושר האוצר.
חוק יסוד הכנסת קובע שאם עד אז הכנסת לא תעביר את התקציב בשלוש קריאות, הכנסת תתפזר וילכו לבחירות באופן אוטומטי.
ולמה הנושא הזה חשוב ? מפני שהוא הסיבה המרכזית שסמוטריץ' מעוניין להישאר בממשלה בתפקידו כשר אוצר, אם לא יעבור התקציב, הכישלון יהיה רשום על שמו ועם מה הוא ילך לבחירות? לכן, גם האמירות שלו על חוק גיוס ועניינים מדיניים מגיעות לצד התייחסות לתקציב.
ובתמצות - אלה האיומים שעשויים לערער את יציבות הממשלה ולהביא לנפילתה:
הכטב"מ המדיני
רוב מוחלט של אזרחי ישראל, לא נמצא בכלל באזור החיוג של לדעת מה התוכניות המדיניות של הממשלה והעומד בראשה, אלא שגם חלק מהשרים הבכירים אינם מודעים לעוצמת הקונפליקט או מתעלמים ממנו.
נאומיו האחרונים והכמעט מתישים של יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', המכהן בפועל בתפקיד שר האוצר, לא מביאים בשורה. קשה לדעת על איזו מלחמה מדבר הפוליטיקאי סמוטריץ' כשהוא מציב אותה כיעד מרכזי להמשך הישארותו בממשלה.
גם לא ברור במי צריך להילחם כאשר ישראל וארה"ב חותרות להסדרה ברצועת עזה? וכי הוא מתעלם מההשפעה הישרה והעצומה של הנשיא טראמפ על ראש הממשלה?
מול זה, נמצא ראש הממשלה עצמו המשדר על תדר אחר לגמרי.
השר דודי אמסלם למשל הצהיר בשם ראש הממשלה ש"נחזור למלחמה באופן עצים".
השר רון דרמר הגיע להופעה נדירה בכנסת, כדי להבהיר כי לא תקום מדינה פלסטינית במסגרת הסכם עם סעודיה.
"אין הבטחה לגבי הקמת מדינה פלסטינית, בכלל", אמר השר דרמר בשבוע שעבר בנאום נדיר במליאת הכנסת, "לגבי ניהול עזה אני שומע הרבה זמן שצריכה להיות תוכנית ישראלית – אנחנו עובדים על זה ואני שותף לעבודה הזו לגבי היום שאחרי בעזה".
השר דרמר הוסיף כי "בגלל שזו תכנית ישראלית אנו צריכים לרתום גם את ארצות הברית וגם את הכוחות באזור ואני מאוד אופטימי שאפשר להגיע לניהול בעזה ביום שאחרי בדיוק לפי המסגרת שקבע ראש הממשלה. נדבר פחות ונעשה יותר".
באשר למצב בלבנון במסגרת הפסקת האש שם, אמר השר דרמר כי "יש לנו יכולת לאכוף כל הפרה ונעשה מה שצריך כדי לשמור על ביטחון תושבי הצפון".
בתוך כדי כל זה, כפי שדיווחנו ב'כיכר השבת', מופעל לחץ אמריקני על ידי טראמפ ושליחו סטיב ויטקוף להגיע להסדר כולל ורחב סביב התנהלות מדינת ישראל ורצועת עזה - מה שבפועל מעמיד בספק רב את ההיתכנות לחזור למלחמה.
המוקש בנגמ"ש הימני
ההתנהלות התקשורתית והפוליטית של השר לשעבר וחבר הכנסת הנמרץ איתמר בן גביר מעידה בכותרת מהדהדת שיו"ר עוצמה יהודית נמצא בקמפיין בחירות.
הדבר בולט בעיקר במלכוד שהוא הציב לפתחו של סמוטריץ' שצריך שוב ושוב לטרוח להסביר לכולנו ולעצמו בניסיונות שכנוע עצמי, למה הוא נשאר בממשלה כאשר עמיתו לרשימה המשותפת פרש ממנה בקול רעש גדול.
צריך לומר ביושר: בן גביר הציב את גבולות הגזרה, נתניהו וסמוטריץ' מתנהלים בתוכה.
נזכיר, בנימין נתניהו לאורך כל תקופת הממשלה הנוכחית ניסה לרצות ולפייס את איתמר בן גביר, ואפילו נגרר אחריו לעימותים ומשברים שבחלקם קשה לרדת לסוף העניין כמו במוקש התקשורתי בו הצהיר בן גביר שהוא בעצמו מנע וסיכל עסקאות חטופים בלחץ שהופעל על ראש הממשלה לאורך החצי שנה האחרונה.
המילכוד מול סמוטריץ' הוא כפול, כי הוא מכביד על מדיניותו של ראש הממשלה גם בהיבט של היחסים עם החרדים בסוגיית חוק הגיוס, מלבד העניין המדיני.
במקביל, גם ההרפתקה המשפטית, אליה גרר שר המשפטים יריב לוין את ראש הממשלה ואת השרים - גם היא אינה מוסיפה בריאות ואריכות ימים לממשלה המקרטעת.
מאז הקמת הממשלה - נתניהו נאלץ להציב בלמים ואיזונים למיזמים של שר המשפטים לוין אותו הוא מינה בדיוק לשם יצירת אלטרנטיבה משפטית שתהיה כפופה לריבון והמחוקק, אלא ש'הגולם קם על יוצרו', ומרוב עימותים קשה לדעת איפה מסתיימת הפוליטיקה ומתחילה ההבנה.
האמל"ח החרדי
שהותן של המפלגות החרדיות בממשלה והקואליציה הנוכחית רצופה אכזבות קשות ואפילו תסכול עמוק שלפעמים מתפרץ ונחשף לעיני הציבור.
בכל קווי היסוד החרדים נרשם כישלון. אין פטור מגיוס לתלמידי ישיבות וגם לא נראה באופק, אין (עדיין) תוספות שכר וכיסוי חובות לרשתות החינוך המפלגתיות החינוך העצמאי ובני יוסף. במצב הנוכחי אין קצבאות לישיבות, והחל בסוף החודש הבא עלינו לטובה - גם לא סבסוד מעונות יום לילדי אברכים בגלל שההארכה אותה קבע בן צור לסבסוד המעונות מגיעה לסיומה בהעדר פתרון לגיוס.
אחד המוקשים הידועים ביותר לציבור בסוגיית שרידות הממשלה, הוא כידוע מתווה חוק הגיוס, אותו מוביל שר הביטחון ישראל כ"ץ. לשבחו יש לציין, שהוא באמת רוצה, מתאמץ לנהל אירוע פוליטי מאתגר בלי להיגרר לספינים וכותרות. המטרה הקיומית של החוק היא למנוע משבר חוקתי בו הממשלה נאלצת לממן את תלמידי הישיבות והמעונות בניגוד לעמדת בית המשפט העליון או להשיג חוק שלפיו הממשלה תהיה רשאית לממן. בלי זה, החרדים לא ישארו בממשלה. אין להם בשביל מה.
בהקשר הזה צריך לשתף על אירוע דרמטי שהתרחש בוועדת החוץ והביטחון בהופעתו הראשונה של השר כ"ץ באותו יום בו הוא הציג את תוכניתו למתווה פטור מגיוס אותו הוא מתכוון להציע לחרדים כאשר בסופו בעוד 7 שנים, חצי מהשנתון החרדי ילבש מדים.
שעה קלה לפני כניסתו של השר כ"ץ, נכנס ראש אכ"א האלוף בר כליפא לחדר הוועדה והצהיר אמירות שמשמעותן הישירה הפוכה לגמרי מאפשרות של הסדרה.
בדבריו אמר: "ביום הראשון למלחמה קברתי 98 חיילים. בסך הכל קברתי 155 אנשים במלחמה. ואני אומר לכם שאנחנו צריכים בין 6,000 ל–7,000 לוחמים". הוא הוסיף וחידד: "תאמינו לי. צריך סדר גודל של 10,000 חיילים בסך הכל, כי אני צריך גם טכנולוגים ותומכי לחימה... אני משוכנע שמה שאנחנו מכינים יאפשר לגייס בהצלחה את אחינו החרדים... שמנו מיליונים ואנחנו משקיעים משאבים אדירים".
את המשפט הדרמטי, בר כליפא הנחית בוועדה באופן מפתיע כאשר הכריז כנציג צה"ל בדיון: "סנקציות? אם הן לא פוגשות את הפרט ביומיום, אלא בשדה התעופה, הן לא באמת סנקציות. הן צריכות לפגוש את הפרט ברכב, בלימודים, בעיסוק שלו — אז יהיו אפקטיביות".
במילים פשוטות, שר הביטחון לא יוכל לומר שהצבא מסתפק ביעדים דלים של גיוס חרדים או סלחן למגמות פטור כאלו ואחרות.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
באופן די פרדוקסי, שילוחו של שר הביטחון הקודם, יואב גלנט, כדי להשיג מתווה לחוק הגיוס, נחל כישלון חרוץ בעיקר בגלל הפערים האדירים שמעולם לא צומצמן בין עמדת החרדים למערכת הביטחון.