"בן גוריון לא לחם בדתיים אלא בניסיון להפוך את הדת למנגנון", כך טען אמש נשיא המדינה שמעון פרס במהלך אירוע בכנסת. לדבריו, "בן גוריון ראה את עצמו כאדם דתי. הוא היה המדינאי הגדול מכולם, והיה לו חזון נבואי".
פרס נסחף וקבע כי בן גוריון "לא טעה בדבר, ודרכו הובילה להקמת המדינה. ההסתדרות הייתה הטיוטה של המדינה. בוויכוח בינו לבין ז'בוטינסקי ההיסטוריה הוכיחה שבן גוריון צדק. הוא תמיד תלה את ההצלחות בכלל – ואת הכישלונות בעצמו".
יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין אמר בתגובה כי "המרד של האצ"ל הוא שהביא להקמת המדינה, מרד שאליו הצטרף גם בן גוריון". ריבלין עקץ את ראש-הממשלה בנימין נתניהו כשאמר שהוא "מתגעגע לימים בהם מנהיגים התווכחו על אידאולוגיות, ולא על דברים שאינם מתקיימים". פרס וריבלין דיברו ברב-שיח בכנסת בתום הצגה בכנסת.
פרץ הנוסטלגיה מבן גוריון לא החל אמש. בטור שפרסם לפני ימים ספורים, כתב יו"ר קדימה שאול מופז: "פשרת בין גוריון, שנעשתה עם החזון אי"ש, יצרה פתח לעיוות ההיסטורי אותו הובילו כל ממשלות ישראל עד עצם היום הזה.
"פשרה זו איפשרה לחרדי להיות בה בעת אזרח בשני העולמות. ליהנות מעולם הבדלנות ולהרוויח מעולם התמיכות. הפשרה שהובלנו לא פותרת את מהות האי-שוויון. היא מכירה מחד בייחודיות של העולם החרדי, ומאידך מעניקה לו כרטיס כניסה לישראליות.
"השתלבות חרדית זו בישראליות עתידה הייתה להסיר את העול הבלתי נסבל המוטל על המעמד הבינוני בישראל - המשרת ומשלם המסים - הנושא על כתפיו את בחירתם של החרדים שלא לקחת חלק משמעותי ביציאה לתעסוקה ובתרומה לתוצר הלאומי.
"יש כאן פשרה, פשרה כואבת. לצערי, הנכונות ההיסטורית של הציבור הממלכתי בישראל לפשרות התנפצה לא רק על שובר הגלים של הממסד החרדי, אלא בעיקר על קוצר הראות והיעדר האומץ המנהיגותי מצד נבחרי ציבור שמתיימרים לייצג את החברה האזרחית, התורמת, הציונית והממלכתית. קדימה בראשותי לא תיקח חלק בהשתמטות מהחובה לשרת. קדימה בראשותי לא תיתן יד להתעלמות ונטישת הדרישה לשוויון ולבריחה מצו השעה לתיקון היסטורי, מתבקש ונדרש בסטטוס קוו".