תמליל מתוך ראיון שנערך עם הרב אמסלם ברדיו קול-חי:
מוטי לביא: שלום לך חבר הכנסת הרב חיים אמסלם. אני חייב בפתח השיחה שמטבעם של הדברים תהייה קצת טעונה ברשות הרב קצת לספר למאזינים למי שלא יודע יש למאזינים אולי איזושהי תחושה, אולי הם יכולים קצת להתבלבל, כשהם רואים חבר כנסת אז הם ככה רואים איש פוליטי, במקרה הזה אין מה לעשות הרב הוא גם איש פוליטי, אבל מעבר להיותו של הרב איש פוליטי הרב בא עם חבילה כבדה מאוד של תורה של פסיקה של הלכה, הרב חיבר הרבה מאוד ספרים אם זה בהלכה, אם זה בגמרא, כמה ספרים הרב חיבר?
ח"כ הרב אמסלם: די הרבה.
מוטי לביא: בערך?
ח"כ הרב חיים אמסלם: מעל מניין ספרים.
מוטי לביא: יפה. ברוך ה'.
ח"כ הרב חיים אמסלם: מרדכי ברשותך. הייתי רוצה לפני שנתחיל את שיחתנו, באמת זהו יום ממש כואב. שמעתי את השידור שלך בשעה הקודמת ובאמת אני מברך אותך על הזמן שהקדשת. הייתי רוצה בפתח הדברים לשלוח תנחומים למשפחת רמון על נפילת הטייס הבן החייל הקדוש סרן אסף רמון שמסר את נפשו למען ביטחון ישראל, ולמרות שאולי כבנו של חלל ישראל הוא היה פטור גם משירות צבאי, בכל זאת, חרף נפשו. לשון הרמב"ם נדמה לי בהלכות מלכים, הרמב"ם כותב שמי שמחרף נפשו ומוסר את עצמו למען עם ישראל על קידוש השם מתקיים בו הפסוק "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלוקיך" אז תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים והייתה מנוחתו כבוד, אמן.
מוטי לביא: אמן ואמן. הפתיח הזה אולי יתקשר בהמשך לנושא שאנו רוצים לעסוק בו. העיתונאי אבישי בן חיים פירסם בסוף השבוע מכתב או קונטרס שהרב כתב ושלח אותו לפוסקים הלכתיים בכל מה שנוגע לאחת הסוגיות הכי כואבות והכי בוערות במדינת ישראל וזוהי סוגיית הגיור. אני רוצה לצטט מתוך הכתבה. כותב אבישי בן חיים בשם הרב "בזכות אותם חיילים עשרות אלפי תלמידים יכולים לעסוק בתורה. די בסיבות אלו כסיבה מספקת לקבלם לגיור ואנו מצווים לקרבם להאיר להם פנים ולהקל עליהם כמה גדולה מעלתם של אלה שנלחמים וכוונתם לקדש את השם, אלא שכוונתם לשמור על העם היהודי בארץ ישראל מפני הקמים עלינו לכלותינו, כמה זכות יש להם ולכל הפחות גדולה זכות זו להיות סיבה מספקת לקבלם לגיור", אלו דברים שמצוטטים בשמך ואני חייב לומר, המשמעות האמיתית של הדברים, אני כיול להניח הרב לא התכווין לומר שמי שמשרת בצה"ל אז יאללה בוא תטבול ותהיה יהודי, אבל מי שמשרת בצה"ל צריך להסתכל על המסירות שלו כמשקל מהותי בדרך לגיור, נכון?
ח"כ הרב חיים אמסלם: טוב, אז הבה נעשה קודם כל קצת סדר בדברים. אכן אני שלחתי את הקונטרס למספר תלמידי חכמים, כפי שבדרך כלל אני נוהג בכל נושא הלכתי, אם שמת לב מאז שאני יותר נחשפתי כנסת, כשאני מעלה איזה קו מסוים אני שולח לכמה תלמידי חכמים חשובים מאוד ומבקש את חוות דעתם כי זו דרכה של תורה כך מלאים ספרי הפוסקים במשא ומתן של תורה בדרך מיני ומינך תסתיים שמעתתא. החומר מטבע הדברים כנראה הגיע לידי העיתונאי אבישי בן חיים והוא פירסם אותו למרות שאני לא חפצתי כעת לפרסם אותו כי הדברים עדיין אולי צריכים הרחבה, יתר ציטוטים, יתר מקורות ובכל זאת הדברים כשלעצמם הם נכונים קראתי את הכתבה שהוא כתב ואפשר לומר שברוב הדברים הוא כתב נכון וציטט נכון ודייק. אכן כן, אכן אלה הדברים שאני כתבתי בחוות הדעת ההלכתית ששלחתי לרבנים.
מוטי לביא: עכשיו, אני רוצה בעצם לפלפל, לנסות ובאמת ללמוד.
ח"כ הרב חיים אמסלם: אבל החלק העיקרי שמודגש בכתבה והוא החשוב ביותר והוא היסוד שעליו בנויה ובנוי כל הפסק הוא מה שנקרא מי שהוא מזרע ישראל, זה מודגש לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש. כל מה שנאמר לצרף את המסירות נפש ואת השירות בצבא ואת הרצון לחרף את נפשו יושב על התשתית ועל הבסיס של ההגדרה של זרע ישראל.
מוטי לביא: ברשות הרב, עם כל הכבוד לעיתון מעריב, אנחנו בנושא כל כך חשוב אני רוצה להסתמך על דברים שיוצאים בקולו של הרב. זה לא שחלילה וחס אנחנו חושבים שמישהו שם עיוות את המציאות, אבל יש משקל גדול מאוד גדול ולברר מתוך הרב או בקולו של הרב את העניין הזה. אז אולי כדאי שנחזור אחורה, יש בישראל התדיינות הלכתית מאוד מאוד לא פשוטה סביב מה שעוברים או מה שצריכים לעבור אותם האנשים המבקשים להתגייר. בא כעת הרב ואומר רבותי, מה? מה התוספת שעכשיו אנחנו מוסיפים לעניין?
ח"כ הרב חיים אמסלם: פשוט וברור הלא הוא חלק בלתי נפרד מהגיור הוא מילה, טבילה וקבלת המצוות. בגמרא מבואר ביבמות מ"ז שמודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות. אין מבואר בגמרא מהן הקלות ומהן החמורות יש כמה דוגמאות, הגמרא מביאה במ''ז ע"ב בדרך-כלל, קבלת המצוות שהגר מקבל על עצמו היא מוכיחה ומשכנעת אותנו על הרצון הכנה שלו להיכנס לכלל עם ישראל ולהסתופף תחת כנפי השכינה. ואז אני הבאתי הרבה ציטוטים, אבל שם מוזכר בעיתון אחד מהם, מרבנו בנימין קזיס מלפני למעלה משלוש מאות שנה, שהוא אומר, כשהמתגייר רוצה להרגיש את צרת השיעבוד להכניס את עצמו לסכנה עם כלל ישראל, מה זה מלמד אותך ,סתם הוא עושה את זה, הוא עושה את זה כי ליבו שלם וחפץ ביהדות עד מאד.
עכשיו, כאשר אדם מוכן לנכונות כזאת, עד כדי מסירת נפש, אפשר לבוא ולומר שזה לא נחשב כמצווה בין אותם המצוות שמקבל על עצמו המתגייר, כחלק, הלא כך כתוב שם במפורש, צריך להיחשב כחלק מקבלת המצוות והחלק הזה החשוב שהוא עצום, ראוי להקל במי שהוא מזרע ישראל בתנאי הגיור שלו. אין פה חידוש משהו מדהים וחדשני ומפחיד, היסוד של זרע ישראל הוא יסוד שנמצא בראשונים. סוללה של ראשונים חידשו לנו דבר נפלא, בוודאי שמי שהוא נולד לאם גויה הוא גוי "כי יסיר את בנך מאחריי" רבותינו דרשו בנך מהנכרית אינו קרוי בנך.
ובכל-זאת, משאביו ישראל ואימו גויה, אף על-פי שאינו נחשב כישראל, אינו נחשב כיהודי, זרע ישראל הוא. זרע ישראל הוא? כותבים הראשונים, הרשב''ש בנו של הרשב''א, גדול המורים, לפני 700 שנה, הוא כותב במפורש, שהאנשים האלה, מהסוג הזה, שהאבא שלהם הוא יהודי והאמא גויה, להם לא עושים את התנאים הרגילים של הגר. להם לא אומרים להם, אם אתה רוצה להתגייר על-מנת או סיבה או בגלל נישואין, אלא אדרבא, גם אם אנחנו יודעים שהם באים לסיבה והם באים עם אינטרס, אדרבא, צריך לקרב אותם, אין דוחים אותם, אלא מקרבם ומכניסם תחת כנפי השכינה. עליו נאמר, אם תוציא יקר מזולל, כפי תהיה.. כך אומר הרשב''ש, ולא רק הרשב''ש, סוללה שלמה של ראשונים. כאילו לא ראו אור בהיר הוא בשחקים. הרדב''ז כך משמע ממנו כך הוא כותב מפורש, מהריט''ץ כך כותב במפורש המהרח"ש כך כותב מפורש, הרא"ם הוא קורא לאותם הקראים ולפני 500 שנה, אף על-פי שהם היו רחוקים מכל זיק של יהדות, עדיין תולעת יעקב זרע ישראל הם. אגב, מרדכי, על תשתית היסוד הזה, פסקו הלכה למעשה, הגאונים הרבנים הראשיים לישראל מזמן קום המדינה המהר"ץ קלישר כך משיג, מרן הרב עוזיאל ככה משיג, הרב הרצוג, הרב אונטרמן, אני מצטט לך רק חלק. זרע ישראל, אין דינו כגוי לגמרי. גוי שבא להתגייר, אני צריך לעשות איתו ככל חומרת הדין, לכל דקדוקיו ופרטיו. אבל מי שהוא מזרע ישראל, והוא מראה לי על-ידי מעשיו שואלים אותו, למה אתה רוצה להתגייר, אני נוכחתי במקרים כאלה, לכאלה שהם עולים חדשים מבריה''מ, שואלים אותם, מפני מה אתה רוצה, מה האינטרס שלך, מה כבר זה יוסיף לך אז הוא אומר, תראה, הסבא שלי היה יהודי, סבא שלי הניח תפילין, אבא שלי אולי יהודי, גם אני רוצה להיות יהודי. ומה אתה מוכן למען זה? הוא קודם-כל, מוכן למסור את נפשו, מוכן לקדש את ה' לפי הגדרת הרמב''ם. בוודאי שצריך קבלת מצוות. וכי שייך גרות בלי קבלת מצוות. מי שאומר את זה, הוא לא מבין מה הוא סח . זו הלכה מפורשת.
מוטי לביא: ח''כ הרב אמסלם ברשותך, הרב מאוד מצוי בסוגיה, ואנחנו לצערנו הרב לא תלמידי חכמים. ונשמח קצת לשאול שאלות בשביל להבין טוב יותר את מה שהרב אומר. בוא נעשה קודם-כל חלוקה. נשאיר את הענין של זרע ישראל בצד, וננסה..
ח''כ הרב חיים אמסלם: הוא התשתית.
מוטי לביא: או.קיי..
ח''כ הרב חיים אמסלם: ואומר לך גם למה, הקשב מרדכי, אנשים לא יודעים את הנתון הזה. הלא בין השנים 97 ו 2007עלו כמיליון עולים מבריה''מ. בתוך המיליון עולים , היום לצערנו, יש לנו קרוב ל 400- אלף גויים. מתוך ה 400- אלף גויים, אתה יודע כמה נכנסים בקטגוריה של זרע ישראל?
מוטי לביא: כמה?
ח''כ הרב חיים אמסלם: כמעט 90 אחוז.
מוטי לביא: זרע ישראל, זה גם אם האב היה יהודי, נכון?
ח''כ הרב חיים אמסלם: כך כותב הרשב''ש, מהאנוסים ומצאצאיהם, כשבאים להתגייר. צאצאיהם! זאת-אומרת, אפילו סבא שלו! הוא זרע ישראל ! הוא רוצה לחזור לכור מחצבתו.
מוטי לביא : או.קיי. עכשיו. ברגע שיש אדם שאנחנו יודעים לוודא שהוא באמת הוא בא מזרע ישראל, אז מה אומר הרב? מה השורש, מה היסוד של להקל עליו, כי מה? כי הרמב''ם כותב ''מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות''?
ח''כ הרב חיים אמסלם: זה שמישהו הוא מזרע ישראל, עליו נאמר הפסוק: "ואת הנדחת לא ביקשתם ואת האובדת לא השיבותם" כך כותבים הפוסקים. מי שהוא מזרע ישראל, אנחנו צריכים לבקש אותו, צריכים לעזור לו, לא צריכים לחפש להקשות עליו את הדרך. אדרבא! לקרב אותו תחת כנפי השכינה. כמובן בקבלת מצוות, כמובן בנכונות ורצון להראות, תמיד תהיה יהודי. מה, אתה תמשיך לחיות כמאז ומקדם?
מוטי לביא: שניה, רגע. אז כל הלכות הגרים לא נוגעים לאלה שבאים מזרע ישראל?
ח''כ הרב חיים אמסלם: לא שלא נוגעים. מי שהוא מזרע ישראל, יש לו בחינה אחרת שראוי להקל לו יותר את הדברים.
מוטי לביא : אני עוד פעם שואל. אדם שהוא מזרע ישראל, שיש לו אב יהודי, האם אדם כזה, הלכות הגיור לא חלים עליו.
ח''כ הרב חיים אמסלם: זו לא תהיה הגדרה מדויקת.
מוטי לביא: למה לא, אין הגדרה מדויקת מזו.
ח''כ הרב חיים אמסלם : הלכות הגירות, דהיינו המילה והטבילה וקבלת המצוות , שהם שלושת הדברים העיקריים חלות עליו, אבל בדין קבלת המצוות, בוודאי ובוודאי, שירות בצה''ל או מסירות נפש, יכול להיחשב בהחלט כמצוה חשובה בין המצוות.
מוטי לביא: הרב, אני מנסה להגדיר, ברשות הרב. אנחנו יודעים דבר אחד, שיש לנו הלכה. אתה יודע איך ההלכה, איך הרמב''ם פותח, כיצד מקבלים גרי הצדק שבאים להתגייר בכוח הרב וכו'' וכו'', ושואלים אותו, מה ראית כשבאת להתגייר ומנסים ככה לדחות אותו בצורה כזו או אחרת, ואם הוא מתעקש, אז ממשיכים איתו שלב הבא. השאלה שלי היא פשוטה, האם הלכות גרים, שמופיעים בראשונים ובאחרונים, ברמב''ם, בשולחן-ערוך, האם ההלכות הללו לא חלות כולן על האנשים שנמצאים בזרע ישראל.
ח''כ הרב חיים אמסלם: אז אענה לך יפה במה שאמר הרשב''ש, מה הדין אם אדם רוצה להתגייר על-מנת לשאת אישה? כולם יודעים זו משנה ביבמות כ"ד "הנטען על השפחה הרי זה לא ישאנה'', לכן דוחים אותו. אתה רוצה להתגייר בשביל לשאת אישה, אין מקומך איתנו. הרשב''ש באותה הנשימה אומר, אבל זה בגוי. ודווקא בגוי. אבל מי שהוא מזרע ישראל, או מזרע אותם האנוסים שבזמנו, לפני 100 שנה, היו יהודים, לא מסתכלים על הסיבה הזו, מקרבים אותו. אדרבא, יש לו סיבה, אין דבר תביא אותו.
מוטי לביא: הבנתי. אז מה שהרב בעצם אומר, שלפי הבנתו של הרב את הרשב''ש ופוסקים אחרים, אדם שהוא מזרע ישראל, הלכות גרים שמופיעים, לא חלים עליו.
ח''כ הרב חיים אמסלם: לא, אמרתי לך, זו לא תהיה הגדרה נכונה. מה הם הלכות גרים? הלכות גרים הם מילה, טבילה וקבלת המצוות. קבלת המצוות, פירושו, מודיעין אותו מקצת מצוות, ואנחנו רואים מה אנחנו מודיעים אותו ואנחנו רואים את רצונו ואת חפצו עד כדי להקריב את נפשו, אז בוודאי שכל הסיבות הללו הם סיבה מספקת. כל שכן וק''ו, שאנחנו משתכנעים ממנו, שהמתגייר הזה שהוא מזרע ישראל, לא ימשיך לחיות את חייו כגוי, אלא אנחנו רואים נכונות במצוות חשובות, בשמירת שבת מסוימת, בצום כיפור, בחמץ בפסח, ביתר המצוות, כמו שהמלמד להועיל הגדיר, מודיעין אותו מצוות שקל יהיה בעיניו לקבלם. נותנים לו את האפשרות זו הקולא. הקולא היא לא בתהליך הגיור. אין גיור בלי מילה וטבילה וקבלת המצוות. לא שייך גרות בלי זה. קבלת המצוות אצל מי שהוא מזרע ישראל, יכולה להיות בהחלט ואפשר להכליל בתוכה בין אותם המצוות שהוא מקבל, את אותו מסירות נפש למען עם ישראל. בהחלט. ואת זה לא אני חידשתי! הלא אני מצטט את מורנו ורבנו הגדול, שלאורו אנחנו הולכים.
מוטי לביא: הרב אומר שמירת שבת מסוימת. למה הרב מתכוון, מה זה מסוימת, שרק לא יסע בשבת. מה. מה זה מסוימת?
הרב ח''כ חיים אמסלם: עוד הפעם, יש לנו בענין הגיור הוראה ממרן. מרן אמר בכנס, וחשוב מאד לקרוא את דבריו, הוא אמר דברים מהלב. הוא אמר, תראו, רבותיי, אנחנו חייבים לקרב, וחייבים לקבל, ולעשות את זה בתבונה, לעודד אותו אחר-כך ללמוד, לקרב אותו, להחזיר אותו בתשובה, אבל לקבל אותו. כי אם תחמיר יותר מדי, יבואו הרפורמים. צועק הרב, אני קורא את דבריו ואני מתרגש כל פעם, הוא אומר, שימו לב עליהם, לקרב ולא לרחק. לא להכביד. לא להרחיק יותר מדי. שמאל דוחה, ימין מקרבת. אבל הנושא של המסירות נפש, מי שבאמת האיר את עיניי ופקח את אישוניי, זה מרן. מרן הרב עובדיה ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, בתשובה תלויה, היא נמצאת! כל בר בי רב דחד יומא יפתח יביע אומר חלק שמיני אבן-העזר סימן י"א שם הוא דן בקראים. שידוע, הרבה פוסקים דוחים את הקראים, לא רואים בהם יהודים. מה אומר הרב! כדאי לשים לב למלותיו. וזה לשונו, ומי שרגיל בלשונו של הרב, יודע שזה לשונו המדויקת. אומר הרב כך, ידוע שכמה מהקראים וראשיהם חתרו בכל עוז למען מדינת-ישראל, גם בהיותם בגולה. ומהם שנמסרו בידי השלטונות והוציאום להורג על מה שפעלו במסירות נפש למען עם ישראל. ואז בבואם לישראל, הם מתגייסים לצבא ישראל ומגינים עלינו בכל כוחם מידי המחבלים! ומה יאמרו עלינו החופשים שאינם שומרי תורה ומצוות, בראותם שאנחנו מרחיקים את אלה שמוסרים עצמם בשביל ישראל. זו לשונו של מרן הרב עובדיה. לא חידשתי כלום. אני אמרתי רק, שביתר-שאת וביתר עוז, דבריו של מרן לגבי הקראים, בהחלט יכולים להיאמר, למי שהוא מזרע ישראל, מבקש להתגייר, הוא מקבל על עצמו במילה ובטבילה את קבלת המצוות שיודיעוהו, אז בוודאי שהמסירות נפש היא מגלה לנו, היא מאירה את עינינו על כוונתו הטהורה.
מוטי לביא: האם כבוד הרב מציג את דעתו של מרן הרב עובדיה בענין? אתה חושב שמרן חושב ככה?
ח''כ הרב חיים אמסלם: אני רוצה לומר לך, אני לומד את תורתו של רבנו, ואני מסיק, כתלמיד חכם שמסיק. דבריו בתשובה דבריו במקום פלוני ובמקום אלמוני. ודוק מיניה ואוקי באתרין זו דרך פשוטה וידועה לתלמידי חכמים, ולכן כתבתי את הקונטרס ושלחתי..
מוטי לביא: יש אגב הבדל גדול בין קראים לבין זרע ישראל, נכון?
ח''כ הרב חיים אמסלם : אני, לדעתי, בוודאי שזרע ישראל, יותר ראויים אפילו, אמרתי ביתר-שאת, ויתר עוז. בסה''כ אנחנו יודעים מה היה ברוסיה. העבירו אותם מסע השמדה, עקרו אותם מהיהדות במשך 70 שנה. מה יעשה הבן ולא יחטא, התחתנו עם נוכריות. אני באמת, כשאני מתייחס לדבר הזה, אני תמיד נזכר את דרשת חז''ל על פסוק בקוהלת "ראיתי את דמעת העשוקים ואין להם מנחם" הגמרא דורשת את זה על הממזרים. הוא מסכן, מה הילד הזה אשם. בא, יושב פה בחוץ, משרת בצה''ל, חבריו יהודים, הוא רוצה להיות יהודי, לקבל על עצמו.. רוצה גם הוא להסתופף תחת כנפי השכינה לפי הבנתו, כיוון שהוא רואה את כולם פחות או יותר מסורתיים כאלה פלוס-מינוס. ואתה דוחה אותו. מה אתה עושה כשאתה דוחה אותו, אתה מגדיל את נישואי התערובת, כי דה-פקטו יש היום מתחתנים איתם בלי גיור, בלי כלום. אתה בסופו של דבר, יוצר פה מין דגם שלא היה לנו מעולם! לא יהודים ולא ערבים.
מוטי לביא: אני בטוח אבל שזה לא נימוק הלכתי של הרב, לסטות מההלכה. אני רוצה לסגור עניין אחד לפני שנגיע לענין של שירות בצה''ל. ואני אגיד לרב, אני באמת-באמת לא.. אפילו לא מתחיל להיות תלמיד חכם, אבל אני שומע את מה שהרב אומר, ואני מנסה להבין, ההיגיון הפשוט שלי אומר ככה, מה זה גר, גר זה אדם שחי חיים מסוימים ומבקש להפוך ליהודי, איזה תהליך הוא צריך לעבור בשביל להפוך ליהודי? לקבל עליו עול תורה ומצוות. אני אומר נכון, הרב?
ח''כ הרב חיים אמסלם: אתה אומר נכון.
מוטי לביא: אותי לימדו בישיבה, יכול להיות שאני טועה, אבל אותי לימדו בחיידר, בישיבה, מה זה עול תורה ומצוות, מה זו תורה ?תורה זה דבר שאו שיש תורה או שאין תורה .או שאתה מחזיק או שאתה לא מחזיק. או שאתה מקיים את כל המצוות, או שאתה לא מקיים את כל המצוות. אין פה אפשרות למשחק. כי אין... אדם שאומר, אני מקבל את כל התורה חוץ מדבר אחד, הרב יודע טוב ממני מה המשמעות של הענין הזה . אז כשאנחנו באים ואנחנו אומרים, שמע, בוא נקל עליהם..
ח''כ הרב חיים אמסלם: זרע ישראל. אתה שוכח את העיקר. זרע ישראל!
מוטי לביא : זה לא משנה. כבוד הרב. שניה.. אני הלכתי מהתחלה לכיוון הזה שרציתי לשאול את הרב, האם הלכות גרים חלים על אותם אנשים או לא. והרב ככה לא נתן לי תשובה ברורה.
ח''כ הרב חיים אמסלם: זרע ישראל מצוה לקרבם.
מוטי לביא: אבל יכול להיות.. אני מעלה אופציה. יכול להיות כשאנחנו אומרים "זרע ישראל, מצוה לקרבם" זה לא משהו שצריך להיכנס למכלול השיקולים של הליך הגירות. ואני אומר כאן משהו שאולי.. שניה, הרב. יכול להיות שכל הגדר של זרע ישראל, זה לא משהו שצריך להיכנס לתוך השיקולים של הליך הגירות. זה משהו שמחייב אותנו, כיהודים. אנחנו צריכים לדעת שאם אדם בא מזרע ישראל, אז מבחינתנו, אנחנו צריכים לעשות יותר השתדלות, יותר לתמוך בו, אולי פחות לדחות אותו. אולי אנחנו צריכים באיזשהי רמה יותר לקרב או יותר לרצות שיתקרב אלינו. אבל השאלה, האם הגדר הזה של זרע ישראל, יכול להיכנס גם-כן במכלול השלבים ההלכתיים הברורים שכתובים בהלכה, בדרך הגירות.
ח''כ הרב חיים אמסלם: ללא צל של ספק, וכך פסקו גדולים ופוסקים. אתה יכול לראות במשפטי-עוזיאל, בחלק שני סימן י''ט, שם יש תשובה של הרב עוזיאל נפלאה מאד, שקודם-כל, מבסס את הגדר הזה של זרע ישראל ואחר-כך הוא בעצמו נדרש לבעיה. הלא אנחנו מבינים שאותו זרע ישראל, אנחנו לא יכולים לצפות ממנו מחר לקיים את כל התרי''ג, הוא עומד על כך! הרב עוזיאל, יש לו תשובה שלמה על הנקודה הזו ! וכך אמר גם הרב אונטרמן וגם הרב הרצוג. הלא מה אמר הרב הרצוג. הרב הרצוג אמר דבר נפלא! הוא אמר, בוודאי שמי שגדל בבית שחצי ממנו יהודי, רק אבא יהודי. למרות שהאמא גויה ולמרות שהאוירה גויית, ולמרות שלך תדע מה אכלו שמה ומה בישלו שמה, משהו מהיהדות נכנס לשם. וכאשר הוא רוצה לחזור אליך, אתה מצווה לקרב אותו! מצווה להקל עליו את דרך. והראיה, אתה תאמר לי, בסדר, אבל הלכות גירות, אין הבדל! אז בוא תפרנס לי את מה שכתב הרשב''ש, בדין משנה מפורשת, בגירות לשם נישואין לא מקבלים, אבל בזרע ישראל, לא איכפת לנו. לא איכפת לנו. אדרבא! שיבוא לי סיבה, שיבוא אלינו בגלל שהוא הכיר.. ושנית, הוא זרע ישראל, הוא משהו אחר. כל מה שכתבתי, כל מה שפרסמתי, ויש לכך מקורות רבים. אמנם בוודאי, מטבע הדברים, בעיתונות יכולים לבוא רק דברים חלקיים, כל-שכן בעיתונות חילונית. הגיע אליו מה שהגיע, ציטט מה שציטט. יש סוללה של פוסקים, יש ראיות נפלאות לדברים האלה. וזה hסוד נפלא שלא חידשתי. לא אמרתי שום-דבר שלא אמרו גדולים וטובים ממני.
מוטי לביא: טוב . עכשיו לגבי סוגיית השירות בצה''ל. האם יש מצב שבו אדם שמבקש להתגייר, ייחשבו לו את השירות בצה''ל בתמורה למצוות אחרות. אולי אני מתנסח קיצוני מדי..
ח''כ הרב חיים אמסלם : ניסוח לא נכון. הניסוח המדויק הוא מה שכתבתי! ייחשב לו, אותו מסירות נפש, כחלק, כחלק מקבלת המצוות! אבל איזה מצוות, שם אנחנו מונים רשימה שלמה של מצוות שבוודאי הוא חייב לקבל. אתה מתאר לעצמך שגר יתגייר וימשיך לאכול חמץ בפסח או שלא יצום בכיפור?
מוטי לביא: הרב יכול לפרט קצת. מה פירוש?
ח''כ הרב חיים אמסלם: קשה מאד לפרט. ראה, אם אנחנו מצווים להקל עליהם , אז פה אין לדיין אלא את מה שעיניו רואות, את שיקול דעתו, את רצינותו של המבקש להתגייר. אתה רואה גם לפניך אדם שבאמת מה שמניע אותו, ללא שום סיבה, לא בגלל שהוא הכיר בחורה ולא בגלל שהוא רוצה ממון ולא בגלל שהוא רוצה שררה, הוא רוצה, כפי שהגדיר רבנו צדוק הכהן מלובלין, אשר בשם ישראל יכנה.
מוטי לביא : מי אמר אולי אנשים שבאים לשרת בצה''ל , עושים את זה בדיוק כמו שיש חיילים שמשרתים ממדינות אחרות, בלי שום קשר לעם היהודי . הם חיים במדינה, הם רוצים חלק ממנה, חוץ מזה שאין להם הרבה ברירות והם חייבים להתגייס והם לא עושים את זה מרצון.
ח''כ הרב חיים אמסלם: הקשב, מרדכי. השירות בצה''ל, למי שלא עוסק בתורה, הוא חובה על כל אחד ואחד. אנחנו יודעים ואנחנו רואים וחווים את זה מדי פעם בפעם איך שפשוט נהרגים למעננו, נהרגים על בטחוננו! אני חייב לומר לך כמה נאה וכמה יפה מה שהחדיר מורנו ורבנו את התפילה בכל שבת, לשלום חיילי צה''ל. הנהיה אנחנו כפויי טובה ?? לא נכיר בכך שהם שומרים עלינו, שהם מגינים עלינו ? לא ניתן להם את המס שפתיים הקטן הזה, את ה-''מי שבירך'' הזה.
מוטי לביא: השאלה היא, אם זה יכול לבוא, למשל, במקום הנחת תפילין יום-יום.
ח''כ הרב חיים אמסלם : ממש לא. אין שום קשר.
מוטי לביא: אז במקום איזה מצוה, זה יכול לבוא?
ח''כ הרב חיים אמסלם : הקשב. המסירות נפש היא בעצם, אתה יכול, אם אתה רוצה להגדיר אותה, בין הדברים שהרמב''ם מאריך עליהם , במה מאריכים לגר המתגייר, יחוד ה' כלומר בוודאי שאתה צריך שמי שרוצה להתגייר ולהיכנס תחת כנפי השכינה, הוא ידע מה זה כנפי השכינה, הוא ידע מי זה שאמר והיה העולם! הוא ידע מה הוא בא לקבל על עצמו! אבל ברור לך ולי, שאם תעמוד על הקו הקיצוני בזרע ישראל, לא תוכל לגייר את כל אלה שמחרפים נפשם. אני באתי ואמרתי, חייב להיות מילה וטבילה וקבלת המצוות וצריך לראות באותו המסירות הנפש כחלק קבלת המצוות.
מוטי לביא : או.קיי. אני רוצה לנסות ולסכם את הדברים של הרב. הרב יגיד לי אם אני אומר את זה נכון, בסדר ? יש לנו את הלכות גרים, שעליהם אנחנו צריכים לעבור קלה כבחמורה. אסור לזוז אפילו בקוצו של יו''ד. אבל במקביל, כאשר מדובר באנשים שבאים מזרע ישראל, אזי חלה עלינו החובה, אם אני אנסה לפרוט את זה יותר לפרוטות, לפחות ברמה הבירוקרטית, לנסות ולהקל עליהם, להפוך להם את הסביבה ליותר ידידותית, יותר קלה, מבלי לגעת במחויבות ההלכתית ובשלבים ההלכתיים שצריך לעבור אותם. אמרתי את זה נכון?
ח''כ הרב חיים אמסלם: בהחלט. אתה צריך קבלת המצוות. הוא צריך לקבל עליו.
מוטי לביא : או.קיי. אני לא יודע, אם ח''כ הרב אמסלם קורא את עיתון "יתד נאמן". אני רוצה להקריא לרב מתוך מה שכתוב שם.
ח''כ הרב חיים אמסלם: הקריאו לי. אני יודע..
מוטי לביא: אני בכל-זאת רוצה להקריא: "רבנים ודיינים: המחפש תחליף לגיור בלא קבלת עול מצוות, פוגע ומזלזל באופן חמור ביסודות הדת ובהלכה הצרופה. מחאה ושאט נפש מקריאת ח''כ אמסלם מש''ס להקל בגיורם של עולים המשרתים בצבא. עצם השירות בצבא זהה לקיום מצוות, ולכן יש להקל עליהם בתהליך הגיור, אמר אמסלם. ועד הרבנים העולמי לענייני גיור: דברי אמסלם הם פחות ממה שצפו לשמוע מראביי קונסרבטיבי''.
ח''כ הרב חיים אמסלם: אתה רוצה תגובה?
מוטי לביא: מתבקש!
ח''כ הרב חיים אמסלם: "משיב דבר, בטרם ישמע, איוולת לו וכלימה" שבעה דברים בחכם והיפוכם בגולם! לפני שאתה תוקף, תבקש להשיג את הפסק, תקרא אותו, תלמד אותו. אל תסלף ותאמר חצאי אמיתות. הלא כל הפסק מושתת על זרע ישראל.
מוטי לביא: הרב אומר את זה עליי?
ח''כ הרב חיים אמסלם: לא אתה. על אותו זה שרוצה לתקוף ולומר כל-מיני ביטויים כאלה ואחרים. אדרבא, תשיג את הדברים, תקרא אותם , תעיין אותם ואחר-כך תאמר מה שיש לך לומר! גם בכתבה של אבישי בן-חיים מודגש היסוד והתשתית והפלטפורמה הברורה שעליו מושתתים כל הדברים, זרע ישראל. מי שהוא לא מזרע ישראל, אין לנו שום עניין לרדוף אחריו ולא לקרב אותו ולא להקל לו ! אדרבא שיתכבד ויקוימו בו ככל הלכות גירות על כל פרטיהם! לכן לבוא ולומר, חצאי אמיתות שהן גרועות יותר משקר וסילוף דברים, בסדר!
מוטי לביא: במחילה מכבודך, הרב אמסלם, באמת לא נעים לי, אבל לפעמים אני צריך לעשות גם-כן דברים לא נעימים בעבודה שלי. אני לא יודע אם הרב יודע, אבל עיתון יתד-נאמן, לפחות כך נתפס, אין שורה שם, אין אות, אין מלה, שעולה לאוויר, בלי שהיא מקבלת את אישור מרן הרב אלישיב. איך התחושה של רב בישראל, יהודי חשוב, פוסק, שמביתו של הרב אלישיב מתייחסים אליו כפחות מראביי קונסרביטיבי.
ח''כ הרב חיים אמסלם : אני מרגיש דווקא בחברה טובה. אני מדי פעם בפעם נתקלתי בהשתלחות שלוחת הרסן של הלבלרים של יתד-נאמן. אם זה על קדוש ישראל הרבי מלובביטש, ממש, לא רוצה אפילו לחשוב ולהיזכר במה שהם כתבו וכותבים עליו. מרן הרב עובדיה. ראית פעם שהם כותבים מרן הרב עובדיה ? אפילו הגאון הרב עובדיה יוסף? הרב עובדיה יוסף, אפילו בלי שליט"א, בלי שליט"א! הרב עמאר, הרב הראשי עמאר. מורי ורבי הגאון, רבי מאיר מזוז שליט''א, מה הוא עבר לפני שבע שנים, על מה ולמה! הדפיס סידור "איש מצליח'' לפי נוסחאות אביו ונוסחאותיו הוא. תיקונים בדקדוק. הם אינם מבינים בדקדוק, בין ימינם לשמאלם. שפתם עילגת. זכר ונקבה שווים להם. בורים ועמי ארצות! לשונם תהלך בארץ. עשו את הסידור הזה, בר-מינן. איזה סידור של רפורמים ! לא צריך להזכיר מה כינה אותם מרן הרב עובדיה. הועדה הרוחנית שלהם.. תראה, אני לא מאמין ולא רוצה להאמין שהגאון רבי יוסף שלום אלישיב, ידו בדברים כאלה. זו לא דרכה של תורה. לא זו הדרך..לא זו העיר צריך לעיין בדברים במתינות.
מוטי לביא: מה הגיבו, אם הגיבו בכלל בביתו של מרן, לדברים הללו?
ח''כ הרב חיים אמסלם: אינני יודע, אומר לך מרדכי. רק היום בצהריים בשעה 14:00 נחתתי ממסע התעוררות בארה''ב של כמה שיעורים. אינני יודע, אמרו שלא הגבתי, שלא.. לא הייתי. אני נסעתי שבוע שעבר, פתאום אני שומע מארה''ב שיש סערה, פתאום.. התבקשתי.. אמרתי, שמע, רבותיי, אני כתבתי דברים, לא התכוונתי לפרסם אותם. משנתפרסמו, נתפרסמו, אין בעיה. אבל תראה, אני לא יודע מה זה יתד-נאמן, אני לא סופר אותו , הוא לא חשוב בעיניי. גדולים וטובים ממני כבר היו בשבט לשונו ובבוטותו , אז ככה שהדברים לא מעלים ולא מורידים בשבילי. תורה היא וללמוד אני צריך. זו דרכה של תורה. אני כותב את דבריי, אני מחווה את דעתי. לא עליי המלאכה לגמור, אך לא בן חורין אני להיבטל ממנה אני צריך לכתוב את דעתי. אדם, אסור לו למנוע בר, מונע בר, יקבוהו לאום. מי שהקב''ה חנן אותו באיזה חידוש בהלכה, צריך לפרסם אותו, ישבו רבנן, בעלי תריסין ידונו, יקשו, יתרצו ויקבלו!
מוטי לביא : או.קיי. ח''כ הרב חיים אמסלם , תודה רבה כבוד הרב.
ח''כ הרב חיים אמסלם: בבקשה.