לא צריך להתרגש מהחרם הנורווגי על סימון מוצרים ביו"ש. מדינת ישראל, גן עדן של לוחמה צבאית, של גז, של טכנולוגיות ולהבדיל מסעודיה או תורכיה - מדינה דמוקרטית שומרת חוק עם סביבה עסקית מצוינת.
מדינות שהחזיקו בעמדות אנטי ישראליות בעבר - הבינו שישראל היא אוצר אסטרטגי יציב מול המזרח התיכון שקורס מעת לעת.
מלחמת רוסיה-אוקראינה חשפה המון קלפים: ואחד הקלפים הוא שאירופה, במשבר הכי גדול שלה מאז מלחמת העולם השנייה, בשורה של החלטות "מוסריות", הובילה את עצמה למשבר אנרגיה ותלותיות עצומה בנפט והגז הרוסים.
טראמפ ניסה להכריח את נאט"ו להפסיק לצרוך אנרגיה מרוסיה, הוא ביקש מאירופה שתחזק את תקציבי הביטחון שלה אך האירופאים היו בשלהם והיום הם משלמים את המחיר.
אסור לנו לשתוק
הניסיון של נורווגיה ללחוץ על מדינת ישראל ולפגוע בה אינו חדש לנו. המערב תמיד יצר "משברים דיפלומטיים" מתוך ניסיון להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל. לחילופין, חלק ממדינות אירופה נוקטות בפרקטיקות של שפיכת הון עתק על "עמותות" בוטות וכמובן "ערכיות", שדורשות מהישראלים להשתנות.
אסור לנו לשתוק. ישראל צריכה להבהיר שהיא לא עוד מחוז או אוטונומיה באיחוד האירופאי. ישראל היא מדינה מתקדמת, מחוזרת מאוד בעולם, עם ייצור אדיר, טכנולוגיה גבוהה, משאבי טבע וכוח צבאי. זו לא ישראל של 2008, שחששה מבידוד וצונאמי בינלאומי - אלא מדינה שכל העולם המתועש מחזר אחריה כשראש ממשלתה לשעבר בנימין נתניהו, חתום על הסכמי שלום וסחר פורצי דרך ומוריש לממשלה הנוכחית מדינה ממונפת דיפלומטית.
כעת נורווגיה מחרימה את יהודה ושומרון ואת ארצנו, בהמשך לשורת החלטות אירופאיות נגד ההתיישבות. האם על ישראל לבחון מדיניות תקיפה? או אולי להכיל את האירוע? ובכן - אולי ישראל צריכה פשוט לצנן את היחסים מול אירופה: מדינות שטובות אלינו כמו יוון וקפריסין – יהיו ראשונות בתור לקבל מודיעין איכותי והסכמי סחר נוחים. מדינות שרעות אלינו כמו נורווגיה - יהיו אחרונות לכל סוג של שיתוף פעולה.
אמנם ישראל לא נפח גדול מהשוק העולמי, אך הטכנולוגיות שלה שוברות שוויון והכלכלה שלה יודעת לייצר נכסים אסטרטגיים מצבא וביטחון עד לבריאות וקמעונאות. יש המון מדינות שמייצאות גז או דגים - אין הרבה מדינות שמצילות חיי אדם בצורה יום יומית עם הפיתוחים שלהן מבריאות ועד להגנה מודיעינית.
המעצמה החדשה של אירו-אסיה: ישראל
"בשביל אירופה עשויים אנו להוות שם (בפלשתינא) חלק מחומת המגן בפני אסיה, אנו עשויים לספק את משמר החלוץ של התרבות נגד הברבריות." אמר בנימין זאב תיאודור הרצל.
לא לחינם טורקיה, יוון וערב הסעודית מחפשות קשר עם ישראל. הן מבינות שארצנו היא כוח אזורי עולה - המעצמה החדשה של "אירו-אסיה" - גוש מדינות שכלוא בין המעצמות של אסיה, למעצמות של אירופה.
להחלטות האירופאיות אין השפעות מעשיות על כלכלת ישראל. תנועת החרם העולמית נכשלה בצורה מחפירה כשיש לה בעיקר "פרס ניחומים" בדמות הופעות, חרמות מקומיים ופגיעה כלכלית שעיקרה סיקור תקשורתי. ועדיין: מדובר בהתערבות בריבונות מדינת ישראל, איום על אזרחיה ובעיקר פשע אנטישמי - שמתוך עשרות סכסוכים טריטוריאליים בעולם - רק סכסוך אחד זוכה להתייחסות אובססיבית מצד המחוקק האירופאי ומקבילו מהאו"ם.
ישראל צריכה לאותת לתרבות המערב לא לקחת אותה כמובן מאליו. האיחוד האירופאי והמקבילים האמריקאים שלהם חשובים. לא צריך להפוך שולחנות, לא צריך לעשות "הפיכה בחשיבה הישראלית", צריך דרך אמנות פוליטית להבהיר לאירופאים שמבחינת ישראל, רק ישראל חשובה ואם האיחוד האירופאי תוקף את ישראל - תהיה בהכרח תשובה ציונית הולמת שתגבה מחיר מעשי.
זו השעה שישראל תכתיב את היוזמה מול האירופאים ולא ההפך. התמורות שישראל עברה ב-15 השנים האחרונות בחסדי השם - יכולות לאפשר לנו להרים את הראש למעלה ולהיות מדינה עצמאית ולא עוד קולוניה אירופאית.