הבחירות לנשיאות המדינה תתקיימנה בעוד שבועיים בדיוק, ביום רביעי, 2.6, והלילה (רביעי) בחצות הוא המועד האחרון להגשת מועמדות. כל אזרח יכול להציע את עצמו לתפקיד האזרח מספר אחת, אך הוא צריך להשיג עשר חתימות של חברי כנסת, טרם ההצבעה החשאית במליאה.
בשל מבצע "שומר החומות" ההליך הפעם התרחש יותר מאחורי הקלעים, והמתמודדים לא פרסמו את ריצתם לתפקיד במסיבת עיתונאים. הראשון שהודיע רשמית כי ירוץ לתפקיד הוא יו"ר הסוכנות היהודית, ראש האופוזיציה לשעבר יצחק הרצוג. יו"ר המחנה הציוני לשעבר הוא בנו של חיים הרצוג ז"ל, נשיא המדינה השישי, ונכדו של הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הלוי הרצוג זצ"ל.
הרצוג פעל בחודשים האחרונים רבות כדי להשיג תמיכה רחבה בבחירתו לתפקיד, ושאף להשיג חתימות מחברי כל סיעות הבית. הרצוג השיג תמיכה מחברי כנסת בימין ובשמאל, כולל בליכוד, בש"ס וביהדות התורה.
מול הרצוג צפויה להתמודד כלת פרס ישראל, מרים פרץ, ששכלה את שני בניה בפעולות מבצעיות ומאז הפכה לסמל לאומי. פרץ ציפתה לקבל את תמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגת הליכוד, אך במפלגת השלטון סירבו לעשות זאת והודיעו על "חופש הצבעה".
על פי דיווח בעיתון 'גלובס' הסיבה לכך היה חשש של ראש הממשלה, כפי שהזהירו אותו יועציו המשפטיים, שאילו יתמוך באדם פומבית בעתיד הוא לא יוכל לבקש ממנו חנינה, אם יורשע בתיקיו הפליליים.
כלת פרס ישראל, מרים פרץ, הודיעה בצהריים כי השיגה את עשר החתימות הנדרשות לשיבוץ ברשימת המועמדים ממנה יבחרו 120 חברי הכנסת בעוד שבועיים. סיכויי פרץ אינם גבוהים, לפי שלא קיבלה תמיכה רשמית מאף מפלגה.
ברשימת המועמדים מטעם עצמם היו שישה חברים, אך רובם צפויים לפרוש ככל שנתקדם לחצות. הראשון שכבר הודיע על פרישה הוא פרופ' מיכאל בר זוהר, ח"כ לשעבר מטעם מפלגת העבודה. בר זוהר, ביוגרף וסופר בעל שם, החליט לוותר על השתתפותו לאחר שהגיע למסקנה שניצחונו של יצחק הרצוג כמעט ודאי.
אתמול ביקש בר זוהר מיו"ר הכנסת יריב לוין לדחות את מועד ההגשה האחרון בשבוע נוסף בשל הלחימה בדרום, אך בקשתו נדחתה מייד מחשש ל"התרעבות בלתי הולמת בהליך הבחירות".
ישנם שמות נוספים הצפויים להכריז על התמודדות - בהם יהודה גליק, פרופ' שמעון שטרית והזמר יהורם גאון - אך נכון לשעה זו אף אחד מהם לא השיג את סף החתימות הנדרש, וקשה לומר שכולם ישיגו.
גם אם כולם יתמודדו, וגם אם המירוץ יהיה דו-ראשי, כל תוצאה מלבד ניצחון של יצחק הרצוג תיחשב הפתעה, זאת בשל כוחו בקרב כלל חברי הכנסת, שבוחרים את נשיא המדינה.